יחידת לימוד מתוקשבת (3). ניתוח,תכנון והערכה.

לאחר שבחרנו בנושא לעבודה – סדרה הנדסית, שקלנו לשנות אותו לנושא חדש שהוכנס לאחרונה לתוכנית היבחנות החדשה במתמטיקה – פתרון בעיות גיאומטריות באמצעות טריגונומטריה וגיאומטריה אנליטית. בעקבות הערכה מחדש ודיון ממושך והגענו למסקנה:
§ אין יתרון בהצגת הנושא החדש באופן מתוקשב-ממוחשב.
§ החומר בנושא החדש דל ביותר.
לאור שתי הבחנות אלה חזרנו לנושא המקורי. יתכן ונבהלנו קצת מהצורך בהתמודדות הכפולה – גם עם בנית התוכן וגם עם בנית הגרסה המתוקשבת שלו. מה שהכניע אותנו לחזור לנושא המקורי הוא שהנושא חדש "לא מספיק פוטוגני" לתקשוב.
בתום שלב הניתוח כתבנו מסמך איפיון, ובתום שלב התכנון בנינו תרשים זרימה.

יחידת לימוד מתוקשבת (2) – מודל ADDIE

סיפרתי בפוסטים קודמים שאני מעורבת בפיתוח יחידת לימוד מתוקשבת. את היחידה אנו בונות על פי שלבי המודל ADDIE, שפותח באוניברסיטת פלורידה בשנת 1975. במודל ADDIE חמישה שלבים, כאשר יש תוצר בסופו של כל שלב ושלב:

A – Analysis – ניתוח (בשלב זה כותבים את מסמך האפיון).
D - Design- תכנון (בשלב זה בונים תרשים זרימה, ניווט ופעילויות).
D - Development- פיתוח (בשלב זה מפתחים תוכן הקורס, כותבים תסריטים).
I- Implementation- יישום (בשלב זה מפיקים גרסה ראשונה של יחידה מתוקשבת).
E - Evaluation- הערכה (הערכה מעצבת ומסכמת, גרסה סופית של המוצר).

סכמה של המודל מתארת את הקשר בין כל שלבי הפיתוח- הערכה מחדש נמצאת בכל שלב בפיתוח.

מתוך ניסיון קצר שלי בפיתוח חומרים מתוקשבים: עצם למידה, יחידת לימוד מתוקשבת ומשחק מתוקשב - המודל נוח מאוד ויישומי.

אנחנו נמצאות בשלב הפיתוח ועל כך בהמשך...

מחשב לכל ילד, לומדה לכל ילדה?

אני מקנאה. מדוע?
ראו בעצמכם את הכתבה שהתפרסמה אתמול ב"אולפן שישי".

12 דקות של נחת.

http://www.mako.co.il/news-channel2/Friday-Newscast/Article-33e5fdcae0b5521004.htm

אולי אלה סימנים ראשונים של מהפכה? (ראו פוסט קודם).

תקשוב במערכת החינוך – בעקבות הפורום (2)

רוב הדוברים בפורום (ראו פוסט קודם) הדגישו שלמורים אין תחליף: המורה יכול להחזיק גיר או מיקרופון, מצלמה או מחשב - המורה הוא המנהיג וטכנולוגיה היא רק כלי. לדעתי, זו אמירה מאוד חזקה בכנס מהסוג בזה.
פרופ' דוד חן סיכם את הפורום והתייחס לבעיית הטמעת הטכנולוגיה במערכת החינוך. הוא ציין את הבדלים בין הארגונים שמצליחים עם טכנולוגיה לבין מערכת החינוך שאינה מצליחה:
1. קבלת החלטות במערכת החינוך אינטואיטיבית, לא מתוכננת, תלויה באידיאולוגיה ופוליטיקה.
2. מחקר ופיתוח. במערכת החינוך המו"פ הוא לא חלק מתרבות ארגונית, כמו בארגונים שמצליחים. ללא מו"פ אין קדמה. העדר מו"פ בחינוך לא רק בארץ, אלא גם בעולם.
3. העדר תחרות. למערכת החינוך אין מתחרים. מערכת החינוך לא נותנת דין וחשבון על אי הצלחות שלה.
4. למערכת החינוך אין מטרות מדויקות.
5. ארגונים עתירי טכנולוגיה שייכים למגזר פרטי, מערכת החינוך למגזר הציבורי.
6. ירידה בערך תפקידו של הקוריקולום.
מבט "על" על בעיות ו"מחלות" של מערכת החינוך עוזר מאוד להבין את המבוא הסתום שבו אנו נמצאים. ברור כי השינוי לא יבוא מלמעלה. אז נקווה שמהפכה תבוא מלמטה, כמו כל המהפכות, לא?

תקשוב במערכת החינוך - בעקבות הפורום (1)

לפני יומיים התקיים במרכז ללימודים אקדמיים פורום חינוך, שעסק בתקשוב מערכת החינוך, בניצוחה של דר' גילה קורץ. בפורום לקחו חלק אנשים בעלי זכויות והישגים רבים בתחום התקשוב, וגם אנחנו – תלמידי מגמת התקשוב. ראשון הדוברים היה נשיא המכללה - פרופ' דב גולדברגר שציטט מהשיר של אביב גפן "סוף העולם":

ילד סינטטי כבוי מול מסך שדולק,
תסתכל על הרחוב איך הוא ריק,
כבר שכחנו איך לשחק...

פרופ' גולדברגר דיבר על "החור באיזון" – חוסר איזון שנוצר אצל הדור הצעיר בגלל השימוש הבלתי מוגבל בטכנולוגיה. ההתמסרות המוחלטת לטכנולוגיה מונעת מהילדים לקרא, לשחק, להיות בתנועת נוער.
זו אחריותנו להציב לילדים את הגבולות, ללמד צרכנות נבונה ולחשוף אותם לדברים נוספים. האבסורד הוא, שהתמונה בבתי הספר כל כך הפוכה! לדעתי, נדרש איזון נוסף: בין צריכת טכנולוגיה אישית ופרטית לבין צריכת טכנולוגיה למטרות לימודיות. וגם זו אחריותנו.
השאלה היא: כיצד מאזנים?

נבחנים בעידן האינטרנט

בשיעור ראשון בקורס "סוגיות במדיניות החינוך" אמר דר' אלעד פלד, שבעקרון, הוא לא מתנגד לבחון עם חומר פתוח, גם עם מחשב עם גישה לאינטרנט. אבל האפשרות לתקשורת בין הסטודנטים בזמן הבחינה, פוסלת את הרעיון. הפלגתי בדמיוני – כמה טוב ומעניין זה יכול היה להיות...
לאחר מכן מצאתי אצל יענקל בפוסט "לדעת למצוא את התשובה" התייחסות לכתבה שהופיעה באתר החדשות של BBC , לגבי הניסוי שנעשה על ידי משרד החינוך בדנמרק ב- 14 בתי ספר. במהלך המבחן הנבחני ם יכולים לפנות לכל אתר אינטרנט שהם רוצים, כולל Facebook, אבל אסור להם להיעזר בדואר או ביישומים להודעות מיידיות על מנת להתייעץ - לא עם עמיתים לכיתה, ולא עם אנשים מחוץ לכיתה. 3 עקרונות מנחים את המורים של דנמרק שבפרויקט:
- המורים מאמינים שכדי להכין את התלמידים לחיים מודרניים צריך ללמד אותם להשתמש באינטרנט.
- המורים בוטחים בתלמידים שלא ירמו.
- אופי המבחנים מקשה על התלמידים להעתיק – התלמידים לא נדרשים "להקיא" את מידע, אלא למיין ולנתח אותו.
מבחנים עם "אינטרנט פתוח" תואמים את הנוף המידעי של ימינו, אבל הם גם נותנים ביטוי לכבוד שהמערכת רוכשת כלפי תלמידיה.
יענקל מתייחס לכל האחד מהעקרונות וכותב בסיכום:
מבחנים עם "אינטרנט פתוח" תואמים את הנוף המידעי של ימינו, אבל הם גם נותנים ביטוי לכבוד שהמערכת רוכשת כלפי תלמידיה.
הבחנתו המדויקת של יענקל גרמה לי לחשוב: האם אנו כמורים בוטחים בתלמידינו? האם סומך עלינו כסטודנטים במכללה פרופ' פלד? בשניהם אני לא בטוחה. זו תעודת עניות למי?
אסוציאטיבית נזכרתי בפרופ' ברמן מטכניון, שגם נתן לנו (קבוצה קטנה של סטודנטים) להיבחן ללא השגחה ואחרי זה ביקש לבדוק כל אחד לעצמו את הבחינה (אחרי שכמובן גילה לנו את הפתרונות). אתם יודעים מה – לא היו מאיות, וגם לא תשיעיות. בדקתי לעצמי - 70, והייתי מאושרת!
כאשר בוטחים בך – אתה גודל כבנאדם. אני בעד.

טלפון נייד – אויב או אוהב

בשיטוטים ברשת (ניסיון נואש לזיז את עבודת הסמינר ממקומה) נתקלתי בכתבה מעניינת. נדלקתי - הנושא מאוד קרוב לליבי בתור "מורה עדיין פרונטאלית". אני מרגישה שקם לי מתחרה, נכון יותר, אויב אמיתי בכיתה – הטלפון הנייד. התלמידים מתעסקים איתו כל הזמן: שולחים SMS, משחקים וגולשים ואפילו עונים לשיחות נכנסות. המלחמה על תשומת הלב של התלמידים כאשר הנייד בידיהם - אבודה.
מה עושים?
ואז אני נתקלת בכתבה על פיתוח ישראלי לניצול טלפונים סלולריים צורכי למידה.
"המעבדה למתמטיקה בסלולרי" ה- math4mobile, פותחה על ידי פרופ' מיכל ירושלמי מאוניברסיטת חיפה. התוכנה מותקנת בטלפונים הניידים והופכת אותם למחשבים ניידים קטנים, המסוגלים לבצע שורה של יישומים מתמטיים ברמות שונות. התוכנה מאפשרת מגוון של יישומים: גרפים, שרטוטים, פתרון משוואות, חישוב נגזרות ועוד.
לדברי המפתחים, השימוש בטלפונים הניידים מאפשר למידה בקבוצה: ניתן לשלוח את הגרפים והנוסחאות דרך ה SMS ולשתף חברים בתהליך הלמידה.
פרופ' ירושלמי מאמינה שצריך ללמוד מתמטיקה בצורה יוצרת, ולא דרך שינון נוסחאות בעל פה. לדבריה, הבעיה נעוצה בכך שמעבדה למתמטיקה הייתה אפשרית עד כה רק דרך המחשב והזמינות של מחשבים בבתי הספר היא נמוכה. באמצעות טלפון נייד ניתן להפעיל את היישומים בכל מקום: בחצר, בכיתה או בדרך הביתה.
אתר הפרויקט : http://www.math4mobile.com/ , בו ניתן להוריד את התוכנה ולקבל הנחיה פדגוגית.
אני אציג את הרעיון בישיבת הצוות בבית הספר. נבדוק אפשרות למימוש הרעיון, שהוא ענק בעיני!

סוף למלחמת המורה בנייד?
צפו בסרטון המצורף, 1.34 דקות.

יחידת לימוד מתוקשבת (1)

בפוסט הקודם השווצתי שאני מעורבת בפרויקט חדש: בנית יחידת לימוד מתוקשבת במתמטיקה.
מדווחת על התקדמות: בחרנו בנושא ליחידת הלימוד - סדרה הנדסית לתלמידי 4-5 יחידות. כתבנו מסמך, שמובילי הפרויקט קראו לו "מסמך אפיון", אבל אני ממרומי הניסיון שרכשתי , מבינה שזהו בעצם רק "מסמך הכוונות" (הטובות, אני מקווה). עד מסמך האפיון הדרך ארוכה עוד...
למתמטיקאים שביניכם: הנושא שבחרנו חשוב כשלעצמו, אך גם מהווה בסיס לנושאי המשך- פונקציה מערכית, אינדוקציה מתמטית ובעיות גידול ודעיכה. לסדרה הנדסית יש ייצוגים שונים: מילוליים, גראפיים ואנליטיים. ריבוי הייצוגים מתאים מאוד להוראה ממוחשבת ומתוקשבת. התכנים יתורגמו לשפה דיגיטלית. כמו במתמטיקה, היחידה חייבת להיות ליניארית והיררכית, אך גם מקושרת ומרחבית כמו שחייבת להיות יחידה מתוקשבת. אני סקרנית לדעת כיצד נצליח להגיע לאיזון הנכון בין ליניאריות למרחביות.
מורי הדרך בנושא יחידות לימוד מתוקשבות ועצמי למידה:
http://avrumrotem.com/avrum-S/LO_pedagog/index.htm
http://www.amalnet.k12.il/sites/hadshanut/articles/had00166.asp?title=םירבחמ%20חתפמ
ההמשך יבוא.

רשת אורט מובילה בפדגוגיה חדשה

האמת, אני הרבה פעמים מרגישה גאווה על השתייכותי לרשת אורט. הפעם אני מתכוונת לתמיכה פדגוגית שמורי הרשת מקבלים ממנהל למחקר, פיתוח והכשרה של רשת אורט הנמצא במכון גורלניק. במכון, במחלקות השונות שלו עובדים אנשים מיוחדים, מקצוענים אמיתיים שתמיד חושבים קדימה וגם מחוברים לשטח.

פרויקט חדש של המנהל – בנית יחידות לימוד מתוקשבות בתחומים שונים על ידי צוותי מורים מהשטח. הוזמנתי להשתתף בפרויקט. בכל מקצוע נבחרו 2-3 צוותים של 2-3 מורים שילמדו לבנות ויבנו יחידות לימוד מתוקשבות מבחינה פדגוגית. את הליטוש המקצועי – אנימציות, ציורים, שרטוטים - יעשו אנשי מקצוע במכון.

כאשר דר' נעמי ציזיק הציעה לי להצטרף לפרויקט, הייתי עסוקה בבניית עצם למידה מתוקשב לקורס "תוכניות לימוד מתוקשבות" ובניית אתר לימודי "התפוח של ניוטון" בקורס בנית אתרים ב-HTML. בסמסטר השני בניתי קורס מתוקשב למורים למתמטיקה. הרגשתי שחלום ומציאות נפגשים. דאגתי מאוד שידע הנרכש בלימודי תואר שני יעשיר לא רק אותי, אלא שתהיה לי הזדמנות לעסוק בנושאים שאני לומדת ולתרום לאחרים. ברור הסכמתי מיד להצעה של נעמי.
אני עוד לא ידעתי שברשת אורט מתכננים למורים שבפרויקט הפתעה נעימה – במפגש הראשון הוענקו לעשרות המורים מחשבים ניידים נוחים וחדשניים.
http://www.ort.org.il/articles/?item=592884659

תודו - יפה מאוד ונכון מאוד! המציאות לפעמים מפתיעה לטובה...

חכו לפוסטים על בנית יחידת לימוד מתוקשבת.

חווית הוראה

למרות שהבטחתי לעצמי לא לערבב עבודה ומנוחה מלימודים בתקופת בין הסמסטרים, לא יכולתי לסרב להזמנה של חברה טובה. ככה זה בדרך כלל: מתקשרים אליך בחופש, כאשר אינך עמוסה עד הראש, מבקשים לתת סדנאות לתלמידים מצטיינים מכל הארץ, מבטיחים שכר נאה ואת אומרת - למה לא? וגם קצת לא נעים – כבר סירבת מספר פעמים. אז את מסכימה. אבל יום ההדרכה בדרך כלל מגיע, את הסדנאות צריך מישהו (שזו את) להכין, ויום לפני ההדרכה את נתקפת פאניקה וממש מצטערת שהסכמת ומפנטזת על דברים שיכולת לעשות ביום החופשי מלימודים.
אבל… מסתבר, אחרי יום הסדנאות העמוס שנהנית ואפילו השכלת ופגשת נוער מקסים ואחר ויש בצד השכר תובנות.
ראשית, בבניית הסדנה לתלמידים השתמשתי בעקרון שלמדתי אותו תוך כדי בניית הערך "חווית למידה" (ראו פוסטים קודמים): למידה פעילה שתוצר בסופה. בסדנה שבניתי התלמידים היו צריכים להכין פרזנטציה מתמטית שמסבירה את הבחירה שעשו. התלמידים עבדו בקבוצות והיו צריכים לבחור בין ארבעה מסלולים של מתן ירושה של דודה חיה העשירה. משך הסדנה – 75 דקות. התלמידים התווכחו, התלבטו ובנו שקפים להצגה. ובסוף הציגו.
משום שבמקום - אכסניית נוער, לא היו מחשבים (כמה חבל!) השתמשתי במטול שגם הוא התברר כטכנולוגיה בוגדנית: באמצע הפרזנטציה המנורה נשרפה ונאלצנו לאלתר! מסקנה לעתיד – להביא מנורה נוספת. אבל התלמידים נהנו ולדעתי ראו במטול שיא החדשנות – וזה קצת עצוב.
אילו היו לנו מחשבים... אנסה להעביר את הפעילות לפעילות ממוחשבת - היא שווה את השקעה.
פעם הבאה, כאשר החברה תפנה אלי - אתעקש על חדר מחשבים. ראי, הוזהרת.

לומדים בין הסמסטרים - כנס מיט"ל

לפני כשבוע , ביום רביעי (יום השמור ללימודים במכללה, אבל עכשיו תקופת בין הסמסטרים) השתתפתי בכנס מיט"ל השביעי במכללת שנקר. נושא הכנס "עולם המידע הפתוח" http://meital.iucc.ac.il/conf2009/program.htm

בחרתי במושב א3: גישות הוראה ושיתופיות ברשת. ההרצאות היו מעניינות. שני כיווני מחקר משכו את תשומת ליבי: למידה אינדיווידואלית ולמידה שיתופית. בלוג נתפס כאמצעי ללמידה רפלקטיבית אינדיווידואלית, לעומת זה, וויקי נתפס כאמצעי ללמידה שיתופית, שניהם סוג של למידה מתוקשבת.

בתחום הלמידה האינדיווידואלית: ד"ר גילה קורץ וד"ר יפה בן עמי הציגו את ממצאי מחקר מעקב שנעשה על הבלוגים של המגמה שלנו – שלב א.

בין המסקנות של החוקרות לגבי ניהול הבלוגים על ידי התלמידים:
• "הכתיבה בבלוג מסייעת לתהליך הלמידה, ליצירת אינטגרציה של הנושאים הנלמדים מקורסים שונים, בקישור של הידע הנלמד לתפיסות עולם, להפקת תובנות אישיות ולהשמעת קולם האישי - הביקורתי.
• להערכתנו, בלוג הלמידה תרם רבות להעצמת הסטודנטים ולהגברת הביטחון האישי-מקצועי בתכנון, הפעלה ובניהול סביבה טכנולוגית מורכבת ומתקדמת. "

מנגד נבחנה למידה שיתופית בוויקי. במחקר על למידה משולבת בסביבה מבוססת Wiki כתהליך חינוכי ספיראלי, רפלקטיבי ושיתופי, שנעשה על ידי שירי הגני וד"ר דני בן צבי באוניברסיטת חיפה הגיעו למסקנות:
• "כדי שתיווצר למידה שיתופית מעמיקה ומשמעותית ללומדים, יש צורך לתת זמן לעיסוק בדילמות ושאלות הנובעות מהעבודה השיתופית.
• ככל שניתן מקום לקיומו של שיח בין הלומדים ולשיח בין הלומדים ובין המרצה כך תגבר שביעות הרצון של הלומדים מתהליך הלמידה, ישתפרו יכולות העבודה השיתופית שלהם והם יגיעו לתוצאות טובות יותר במהלך הנוכחי."

התובנות שלי מההתנסות הצנועה בכתיבת בלוג זהות למסקנות של ד"ר גילה קורץ וד"ר יפה בן עמי. בפעילות שעשינו בוויקי – כתיבת ערך "חווית למידה", לדעתי, לא התקיימה למידה שיתופית בין הלומדים. גם כאן, לדעתי, החוקרים צודקים - שיח בין הלומדים חשוב ביותר, ומשום שעבודה שיתופית במטלה זו לא התרחשה – לא נוצלו כל האפשרויות של ויקי בתחום זה. שיח בין הלומדים לבין המרצה התנהל מאוד יפה, אך לא בתוך ויקי. אולי כדאי היה לעשות את כל הפעילות בתוך הפלטפורמה של ויקי. חומר למחשבה.

מחשבות על הסמינר - אתר לימודי אינטרלקט

במסגרת הקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" הערכנו - שותפתי לעבודה, אינה לדין ואני את האתר הלימודי אינטרלקט.
היחסים שלי עם האתר לא היו מוצלחים בתחילת דרכם: כאשר לפני הרבה שנים נציג החברה הגיע לבית ספרי, לא התרשמתי מהאתר ודחיתי את ההצעה לרכישת רישיון שימוש לבית הספר.
הסיבות לכך היו לא מפתיעות: חדרי המחשב בבית הספר בתפוסה מלאה על ידי מגמת מחשבים, ההשקעה בלומדה (אז זאת הייתה לומדה ולא אתר) נראתה לי לא כדאית ביחס לניצולה הנמוך בבית הספר. מן הסתם, הלומדה לא כללה מרכיבי ווב-2, כמו פורום, ולמיטב זכרוני, הייתה דלה בהרבה מגרסתה הנוכחית.
המפגש המחודש עם האתר קרה לפני שנה. מאז ההתרשמות הראשונה הפושרת, קרו לאינטרלקט כמה דברים מצוינים (וגם לי):
ראשית - האתר כעת הוא בחינם לתלמידים ולמורים (הסיבות לשימוש החופשי ידועות לי, אבל לא אפרט). תקשוב הלומדה והחינמיות שלה מאפשרים לתלמידים למידה מהבית ומשחררים אותם מהתלות בחדרי מחשבים בבית הספר, בהם מותקנת התוכנה או סיסמת כניסה.
שנית- האתר עשיר במיוחד בחומרי למידה במקצועות שונים: אנגלית, מתמטיקה, פיזיקה, כימיה ועוד... באתר אלפי דפי תוכן- כ- 4200 פרקי לימוד.
שלישית - הושקעה באתר עבודה פדגוגית ייחודית. בנוסף, האתר ידידותי מאוד למשתמש, עיצוב נקי, ברור, נווט נוח. סביבת למידה נוחה.
המסך מחולק לשלושה חלונות:
חלון א - בחלון זה מתקיימת הלמידה, מנוהלים פורום ומשוב. פורום מאפשר אינטראקציות לומד-לומד, לומד-מורה. אינטראקצית לומד-תוכן מתקיימת באמצעות שליטה מוחלטת של הלומד על תהליך הלמידה, הכוללת משוב אוטומטי בתרגול השותף.
חלון ב- תוכן עניינים, מחשבון ודפי נוסחאות. ניתן לבחור בפרקי לימוד, מבחנים ובחנים,לבצע חישובים.
חלון ג- אפשרות לחיפוש מושגים, החלפת קורס.
בין החסרונות ניתן לציין העדר אפשרות לתיעוד תהליך הלמידה והעדר אפשרות של בקרה עליו על ידי המורה. הפונקציות המכוונות למורים פחות עשירות מהפונקציות המכוונות לתלמידים.
לטעמי, האתר ממלא אחר המטרות שלו – להיות מורה פרטי לתלמיד. יתכן ואשלב בסמינר שלי את השימוש באתר אינטרלקט כסוג של למידה מתוקשבת שבאה בחשבון ועומדת למבחן היעילות והתוצאות.

ייסורי מרצה-מקוון צעיר

במשך שבע שנים הייתי שותפה בצוות מנחות ברשת אורט בראשותה של דר' נעמי ציזיק. בין היתר, ביחד בנינו והנחנו השתלמות מקוונת בהיקף של 4 מודולות בנות 112 שעות כל אחת. כל מנחה הובילה מודולה אחת בהשתלמות.
שני דברים מהניסיון הזה זכורים לי היטב – הנאה וסיפוק בכתיבת חומרי למידה ותחושות די קשות במהלך הנחיה המקוונת בפועל: המעקב אחרי המשתלמים, הזמינות למשתלמים, בדיקת המטלות וכתיבת המשוב – אלה המרכיבים שגרמו להרבה כאב ראש...
לכן כאשר דר' גילה קורץ הזמינה להרצאת אורח את מתי אלפר, במסגרת הקורס "הערכת טכנולוגיות ידע", שיספר על ניסיונו בתחום, שמחתי וניסיתי להשוות עם חוויות ההנחיה שלי.
מתי אלפר סיפר בגילוי לב ובהומור את חוויותיו כמרצה מקוון טירון: כיצד נרתם לרעיון, על ההשקעה בפיתוח החומרים, ובעיקר על השקעה האדירה בהנחיה הוירטואלית של 300 סטודנטים, שגם להם זו התנסות מקוונת ראשונה.
הנה מספר מסקנות-ההמלצות מפיו:

• יש לחלק את חומר הלימוד למנות קטנות.
• יש לוודא שכל הקישורים "עובדים".
• לריבוי מטלות בקורס יש צד בעייתי – מישהו צריך לבדוק אותן, ומישהו הזה הוא בד"כ המרצה...
• יש לפרסם לו"ז מדויק ללמידה ולמסירת עבודות.
• למרצה חייבת להיות הכרות מצוינת עם מערכת HL, פלטפורמה בה מתקיימת הלמידה.
• המרצה חייב להיות בעל גישה למערכת גם כסטודנט, על מנת שיוכל לבדוק מה רואה הסטודנט בסביבת הלמידה שלו.
• למרצה-מקוון מתחיל חייבת להיות תמיכה מקצועית משני סוגים: מבחינת מערכת HL ומבחינת עיצוב הלמידה המקוונת.
• רצוי שלמרצה מקוון תהיה תמיכה מנטאלית – משענת בעת מצוקה.
• לא כדאי לכעוס על הסטודנטים – גם הם במצוקה.
• את כתובת המייל והטלפון הפרטיים כדאי למסור לסטודנטים רק במקרים דחופים.
  

עצות שוות זהב. ואז האיוש נראה יותר נוח...

בזכות "דפקט הפרפר"

הנה מה שקורה כשאינני לחוצה בזמן. אני מחפשת חומרים לבניית תוכנית לימודים במתמטיקה ומוצאת את עצמי אחרי כמה קליקים קוראת מחקר מפוברק על השפעת המילה "פיצה" בכותרת הפוסט על מספר הכניסות לבלוג.

לכל הדעות זהו "דפקט הפרפר" במיטבו, כפי שתואר על ידי גבי סלומון בספרו "טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע". דפקט הפרפר היא תופעת שיטוט אסוציאטיבי וקופצני, כאשר הקשרים בין פריטי המידע רופפים . זו שוטטות, ללא העמקה בעניין זה או אחר. "דפקט הפרפר" מלווה, בדרך כלל, חיפוש פריטים סתמי הנובע מגירויים חיצוניים ומאפיין התנהגות של ילדים. לדברי סלומון בחיפוש ממוקד ובוגר, מודרך מטרה, זה לא קורה.

אני אוזרת אומץ להגיד: אני מסכימה עם ההגדרה של סלומון, אבל עם הסתייגויות. כאשר גולשים באתר למודי או בתוך עצם למידה והוא משופע קישורים שעלולים להסיט מלמידה – יש סכנה של "דפקט הפרפר". כאשר מבצעים חיפוש באינטרנט, בוגרים וממוקדים ככל שנהיה קשה מאוד להימנע מ"דפקט הפרפר".

אני נתקלת באתרים מעניינים, בבלוגים מצוינים ובמאמרים עמוקים, בדרך כלל, במקרה – תוך אותו שיטוט חסר האחריות, המובל על ידי "גירויים חיצוניים". כך פגשתי בלוגרים מעניינים, העוסקים בתחום טכנולוגית ידע , או כותבים מוכשרים ומסקרנים שכיף לקרוא את פרי עתם. אני לומדת מהם דברים, לא תמיד את אלה שחיפשתי. אני טוענת ש"הדפקט" עשוי להיות מועיל.

ועכשיו המבחן: אני מפתה אתכם לקרא את הפוסט מחקר חדש מגלה כי פיצה טובה לעסקים בבלוג של דובי קננגיסר. ממולץ לקרא גם את התגובות.

נראה אם תעמדו בפיתוי.

חוויית למידה – ההגדרה (5)

שיתפתי אתכם בהתלבטויותי לגבי הגדרת המושג "חוית למידה". ההגדרה מוכנה והעליתי אותה לויקי. עתה היא לשיפוטכם.
_____________________________________________________

חווית למידה היא הרגשה עמוקה, התרשמות רבה מתהליך למידה, מלווה ברגשי התפעלות והזדהות. זהו מאורע שרישומו על האדם רב. חווית למידה עשויה להתרחש כתוצאה של תהליך למידה אישי או חברתי. חווית למידה נוצרת כתוצאה של אקטיביות של הלומד, תוך יצירת איזון בין הגירוי החיצוני לבין חקירה פנימית. חווית למידה עשויה לגרום לשינוי בהתנהגותו או בשכלו של הלומד.
התנהגות הלומד עשויה להיות פעולה הניתנת לצפייה, כמו דיבור,כתיבה, קריאה, תנועה או פתרון בעיות. התנהגות הלומד עשויה להיות גם נסתרת/סמויה ובלתי ניתנת לצפייה- משהו שקורה במוחו של הלומד, כמו חשיבה או רפלקציה, הבנה, זיכרון, רכישת עמדות וערכים ספציפיים.
השינוי בהתנהגות או בשכל, לו מצפים כתוצאה של למידה, מתבטא בזכירה של מידע ספציפי, ברכישת הבנות חדשות, ביכולת ליישם ידע ולחשוב בהתאם למטרות החינוך.
דוגמה מפורסמת לחוויית הלמידה היא ארכימדס, שנתקף באקסטזה למראה תגליתו. הוא קרא "אווריקה", קפץ מתוך האמבטיה ורץ עירום בעיר והוא מלא התלהבות על החוק הפיסיקלי שגילה.
איזו למידה עשויה לגרום לחווית למידה?
למידה מבוססת פרויקטים או למידה המובילה לפיתוחו ולבנייתו של תוצר לימודי בשילוב הערכה לשם למידה עשויות לתרום לחווית למידה משמעותית. לטכנולוגיה פוטנציאל רב להיות אמצעי יעיל ומגוון ולהוות מנוף ביצירת חווית למידה אופטימאלית.

כיצד ליצור/ לתכנן חווית למידה עבור דור חדש של הלומדים?

הצעה ללמידה באמצעות בלוגים שעשויה ליצור חווית למידה:

גלה– בשלב זה הלומד בוחר ברעיון/ נושא/ מושג אותו הוא מעוניין לחקור.
הגדר- הלומד מגדיר מטרות/בעיות בנושאים אותם הוא מעוניין לחקור.
התעמק – הלומד מתעמק בנושא, נמצא באינטראקציה עם החומר. הלומד קורא, כותב בבלוג, יוצר תשתית של פריטים מקוונים (בדלישוס, בלוגים וכו'...) הלומד יוצר קישורים רלוונטיים ותקשורת רלוונטית עם לומדים אחרים.
בנה- בנית ידע. תיעוד תהליך החקירה. תקשורת באמצעות תגובות בבלוגים של לומדים אחרים. שיתוף משאבים.
תרום – הלומד מתחיל ליצור חומר מקורי: סרטונים, ראיונות, פודקסטים ומצגות שעשויים להעשיר ולהרחיב את גוף הידע בנושא שנבחר לחקירה.

הצעה זו מבוססת על עקרונות של למידה הבנייתית: למידה אקטיבית ושיתופית, ממוקדת תוצר. למידה כזו עשויה להוביל לשינוי בהתנהגות ובשכל. למידה כזו משאירה רושם רב על הלומד ויוצרת חווית למידה.
______________________________________________________
מקורות:
1. אבניאון, א' (עורך) (1997). מילון ספיר. הד ארצי הוצאת לאור בע"מ/איתאב בית הוצאה לאור.

2. אורנשטיין, א', קאליש, נ', בנימיני ד' וכץ, י' (1991). בין לומדים ומלמדים – מזווית ראייה אחרת. תוכנית לשיפור תהליכי למידה. כרך א'. משרד החינוך והתרבות. ירושלים. עמ' 31-33

3. חוויות למידה (2008). פורום הדרכה בארגונים של אתר themarker. נדלה ב-1.07.09.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=432776

4. חטיבה, נ' (2003). תהליכי הוראה בכיתה. ההוצאה האקדמית לפיתוח סגל הוראה. עמ' 44

5. מידגנסקי, ש' (2008).למידה סביב תוצר והערכה שזורה בלמידה. מוט"ב כעת. גליון 2. נדלה ב-30.6.09
http://www.mutav.org.il/images/magazine1/magazine2/g2_10-12.pdf

6. קשתי, י', אריאלי, מ' ושלסקי, ש' (עורכים) (1997). לקסיקון החינוך וההוראה. הוצאת רמות/אוניברסיטת ת-א

7. רוזן, י' וכהן-דרור, מ' (2008). חוויה אופטימאלית בסביבות מתוקשבות ללימוד מתמטיקה. אתר של מכון מופ"ת, פורטל מס"ע. נדלה ב- 2.7.09.
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1808&referer=useJsHistoryBack

8. Glogowski, K. (2007). Creating Learning Experiences. Blog of Proximal Development. Retrieved July 3, 2009http://www.teachandlearn.ca/blog/2007/08/16/creating-learning-experiences/

אותנטי - חווית למידה (4)

המכתב שלא שלחתי לדר' גילה קורץ
אני בלחץ!
במסגרת מטלת ויקי בחרתי להגדיר מושג שמסקרן אותי "חווית למידה". לא חשבתי שיהיה קל אבל גם לא ציפיתי שאתקל בקושי מיוחד.
הבנתי שעלי להגדיר מושג במובן: חווית למידה אישית, טובה, מעצבת, משפיעה וכו'... לא מצאתי בעברית הגדרה לחוויית למידה.
אז חיפשתי באנגלית. התרגום המתבקש של חווית למידה:Learning Experience.
ושוב חיפשתי, כתבתי פוסטים, אספתי חומרים... אבל הגדרה אין...
אז מה הבעיה?
בעברית
חוויה – שורש המילה "חוה" – המשמעות- לחוות/להרגיש. "צבע" המושג - חיובי. כאשר אנו אומרים "זו חוויה" על הלמידה, אנו מתכוונים להתרגשות מלמידה, משהו שמשאיר עלינו רושם ארוך טווח (ובכך משפיעה על הידע).
באנגלית
שורשי המילה "ניסוי- ניסיון". ולכן Learning Experience קשור לידע פרוצדורלי, ידע הנרכש מתוך צפייה והתנסות. "צבע" המושג נייטרלי - הניסיון יכול להיות חיובי ושלילי. ואפס.

אני מחליטה בזה, להגדיר את המושג, כפי שהוא נתפס וכפי שמשתמשים בו בעברית. כנראה, באנגלית הכוונה להתנסות לימודית. אני מבינה שיש קשר הדוק בין המושגים, אבל יש גם ניואנסים! והם עושים את ההבדל.
מה יצא? בפוסטים הבאים.

עצה מפתיעה לבלוגר

אתמול נתקלתי בפוסט "אל תהסס להראות היסוס" שפורסם ב-16.7.09 בבלוג של יענקל: למידה, אינטרנט ומה שביניהם... בלוג מומלץ!

יענקל מביע את דעתו המעניינת על פופולאריות של הבלוגים ומבקר את נותני העצות כיצד להשיג אותה. בין היתר, יענקל מצטט לטובה בלוגר אחר, טים סטאמר, הנותן עצה מפתיעה לבלוגרים:

"הקפד שהפוסט שלך יהיה לא מושלם.
זה ישמע לך מוזר, אבל תן לי להסביר.
תמיד יש משהו שתוכל לשפר בפוסט. תמיד.
להוסיף סעיף, ללכת על תמונה אחרת, לבחור במילה אחרת, לשנות את הכותרת ועוד, ועוד, ועוד...
אבל אם אתה באמת תיקח בחשבון את העובדה, שהפוסט שידור-כתיבה שלך לא יכול להיות מושלם בשום אופן, ואם תיקח רגע נוסף כדי לבחור להשלים עם זה, אתה תתגבר על מכשול כבד, שכל כך הרבה בלוגרים תקועים בו – חרב הפיפיות – שלומתנות-דחיינות" (התרגום מאנגלית שלי).
(שלומתנות זה פרפקציוניזם בעברית, אהבתי! )

יענקל כותב: " הרבה יותר קל לי להעביר את ההמלצה הלאה מאשר באמת לפעול לפיה".
הרגשתי שטים סטאמר ויענקל התכוונו אלי. כבר כתבתי על כך בפוסט "תדירות=דופק". עכשיו קיבלתי חיזוק לדבריי.

הנה קריקטורה שמצאתי, הממחישה את הנאמר:

טרי אנדרסון - מה אפשר ללמוד מהבלוג שלו

על השפעת האינטראקציות על תהליך הלימודי קראתי במאמריו של פרופ' טרי אנדרסון מ- Athabasca University , קנדה. פרופ' אנדרסון הנו מבכירי החוקרים של אינטראקציות אנושיות בסביבות הלמידה המקוונות.

פרופ' אנדרסון ביקר בארץ בשנת 2007 ונתן שלוש הרצאות בכנס צ'ייס.

מאז הכרותי עם מאמריו, אני מבקרת מדי פעם בבלוג שלו Vitual Canuck העוסק בטכנולוגיות למידה. עם הזמן המושגים בהם הוא עוסק הופכו למוכרים, התלבטויות וחוויות למובנות. שמחתי לקרוא בבלוג התייחסויות שלו לנעשה בתחום הלמידה המקוונת במזרח התיכון. מסתבר, גם הוא עוקב אחרינו.

לצד נושאים מקצועיים נהנתי לקרוא גם דברים אישיים. זה מגביר את הסקרנות בבלוג.

מהקריאה בבלוג ניתן להכיר בן אדם: מקצוען ואינטלקטואל, מתלבט בקול רם, בעל חוש הומור ואוהב את לאונרד כהן.
לאונרד כהן הוא גם אהבתי הגדולה, ואולי בהמלצתו של פרופ' אנדרסון, גם אני אלך להופעתו שתהיה בארץ בספטמבר.

חווית הלמידה וטכנולוגיה (3)

בניגוד לציפיותיי, חווית הלמידה הכללית שלי בלימודי תואר שני שונה בתכלית מחווית הלמידה הכללית לתואר ראשון. עכשיו אפשר להודות שלימודים לתואר ראשון היו נטולי הנאה עבורי, למרות אהבתי הענקית למתמטיקה. הסיבות לכך רבות: דרכי למידה והיבחנות, קשיי עליה וקליטה, מבנה מקצוע המתמטיקה – יש בה מעט מקום לביטוי אישי. אבל אלה דברים שאני לא ארחיב עליהם.
בניגוד לאז, עכשיו אני נהנית מתהליך הלמידה וזו חוויה מתקנת.
שאלתי את עצמי – מה השתנה? ברור כי, הקשיים שציינתי קודם – אינם. אבל יש עוד משהו חשוב! פתאום הבנתי - הטכנולוגיה! אם אני משחזרת את תחושותיי במהלך לימודי תואר ראשון – הרבה בדידות לימודית. כעת, כלים תקשורתיים חדשים: פורומים, מיילים, בלוגים, טווטר, פייסבוק וסקייפ מאפשרים אינטראקציות עם לומדים אחרים, עם מרצים, ועם חומר לימוד.
אינטראקציות אלה משפרות מאוד את תהליך הלמידה.
ויהי ההבדל הראשון! (יבוא עוד...)

ספר האורחים שלי

הזמנה

לפעמים אני מחפשת דברי חוכמה ב"ספר הציטטות הגדול" בעריכתו של פרופ' אדיר כהן. זה מה שכתב צ'ארלס כלב קולטון (סופר אנגלי) על כתיבת ספר:

"יש שלושה קשיים בכתיבת ספר:
לכתוב דבר מה ראוי לדפוס,
למצוא אדם ישר שידפיס זאת
ולמצוא איש הגיוני שיקרא אותו."

אילו צ'ארלס קולטון היה חי בתקופתנו הוא וודאי היה מחליף את ה"ספר" ל"בלוג", "אדם ישר" ל"פלטפורמה נוחה" ורק לא היה מוצא תחליף ל"הדבר הראוי לדפוס" ו"איש הגיוני".

אינה לדין, עמיתתי ללימודים תלווה אותי בחודשים הקרובים. תודה לה על כך!

אני מזמינה גם אתכם, חברים ואורחי הבלוג, לקרוא את דבריי ולהחליט אם הם ראויים לדפוס. משוב כללי תוכלו להשאיר בפוסט הזה. גם תגובות לפוסטים יתקבלו בברכה.

רינה

תפילת הויקי

"אנא הענק לי את השלווה לקבל את הדפים שאיני יכול לערוך,

אומץ כדי לערוך את הדפים שאני יכול לערוך,

וגם את השכל להבדיל בין השניים."

Brian Lamb, 2004

(מישהו מעוניין לערוך את התפילה?)

"התפילה" לקוחה ממאמרו של Brian Lamb מרחבים פתוחים - ויקי. נכון או לא.

במאמר זה בראיין לאמב מדבר על מצדדי ויקי ומתנגדיה, על עיצובה המכוער, על ויקי באקדמיה, על אתגרים חינוכיים שהיא מציבה ועל שיקולים טכניים שיש לקחת בחשבון. המאמר משנת 2004. אני מניחה שיש מאז התפתחויות משמעותיות, אבל המאמר מעניין ושווה קריאה.

ויקי - כלי חדש ללמידה והוראה

מודה - לא התחברתי לויקי מיד, כאשר הוצג בפנינו בסמסטר הראשון. הכרתי את ויקיפדיה, אבל לא חשבתי שניתן לנצל את הפלטפורמה של ויקי למטרות למידה.
ככל שאני מתעמקת במטלת הויקי שקיבלנו אני דווקא מתחילה להבין את היתרונות שלו.
פלטפורמת ויקי מאפשרת:
ליצור
לערוך
לתרום

הכיצד? ראו בסרט.

לומדים 2.0. עובדים 0.1

בבית ובלימודים אנחנו מתפקדים 2.0. בעבודה הכל זורם לאט יותר...
הכירו את שרלין - מצגת מקסימה, שהוכנה על ידי Janet Clarey מ- Brandon Hall Research.
חומר למחשבה.

http://www.slideshare.net/jclarey/meetcharlene?type=powerpoint

מהי חווית הלמידה שלך? (2)

מעניין, מה אנחנו זוכרים כחוויות למידה?
בני הצעיר עולה לי"ב, משתף בחוויה שלו: בכיתה ו' ביקשה המורה להיסטוריה מכל אחד מהתלמידים להכין טופס מבחן כהכנה למבחן. תלמיד שהכין טופס מבחן הכי טוב – קיבל 100, כל השאר נבחנו במבחן שהתלמיד הכין. תחרות המבחנים גרמה לו ללמוד אחרת לקראת הבחינה ולהצליח בה.
אחת מחוויות הלמידה שלי: בטכניון, בו למדתי לתואר ראשון, למדנו רק לקראת מבחנים. מושג "עבודה" לא היה קיים בפקולטה למתמטיקה. ואז הגיע פרופסור צעיר (לצערי, לא זוכרת את שמו), שחזר משהייה ארוכה בארצות הברית, שם לימד באחת האוניברסיטאות. הוא הביא איתו בשורה: עבודת סוף סמסטר אישית במקום מבחן, אותה הכנו והצגנו לפני חברינו. עד עכשיו אני זוכרת את נושא העבודה, את תוכנה, כיצד הצגתי אותה ומה הייתה הערכה עליה. מעט מאוד רעיונות זכורים לי מההכנות לקראת אינספור מבחנים שעשיתי ( מגזימה קצת...).
אני מתחילה לגבש רעיון להגדרת "חווית למידה" - למידה אקטיבית שמובילה לתוצר.
מהי חווית למידה שלך? אתם מוזמנים לשתף...

יש (אין ) לי מושג - חווית למידה

בקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" אנו מעמיקים את ההכרות עם סביבת למידה ויקי. כחלק מחובות הקורס עלינו לבחור מושג, לכתוב את הגדרה ולהעלותה לסביבת ויקי. הגדרה חייבת לעמוד בשני תנאים: רמה אקדמית ומסגרת של 200 מילים. העבודה היא אישית.
בחירת המושג לוותה בהרבה התלבטויות ודאגות – שהמושג יהיה מעניין ומאתגר עבורי, שלא יהיה טריוויאלי שאשכיל אחרי העיסוק בו.
בחרתי במושג "חווית למידה". לכאורה זה מושג ששגור בפינו ודי מובן, אבל האם אנו יודעים באמת מהי חווית למידה ואיך יוצרים אותה בצורה מושכלת?
חומרי הגלם שלי:
1. אתר של Wikiversity(אחות של ויקיפדיה)
http://en.wikiversity.org/wiki/Learning_experience
2. בלוג של ד"ר חנן גזית, מנכ"ל חברת MetaverSense המתמחה בתלת מימד באינטרנט ובתוך עולמות וירטואליים כמו סקנד לייף.
http://www.vrider.net/2009/02/blog-post_09.html
3. פורום הדרכה של themarker
http://cafe.themarker.com/view.php?t=432776
אני מקווה שגם סביבת ויקי וגם המושג שבחרתי יעשירו את דרכי ההוראה שלי.

תובנות באמצע הדרך

בתחילת לימודי התואר שאלתי את עצמי, ואמיצים ממני שאלו את המרצים: מה אנו לומדים? מהו, בעצם, ההבדל בין הקורסים שאנו לומדים? הקישוריות בין הקורסים לא הייתה שקופה. התמונה הכללית הייתה מטושטשת.
כעת, באמצע הדרך, אני מתחילה להבין את הגיון שבתוכנית הלימודים, את מבנה החומר הנלמד: התחלנו "ברזולוציה נמוכה", בהכרות מרחוק עם הנושאים: תקשוב, כלי web2, חינוך בעידן הפוסט מודרני. עם התקדמות בלמודים "הרזולוציה" בתחום הנלמד עולה. בסמסטר ב' בנינו אינטראקציה ממוחשבת, בנינו יחידת לימוד מתוקשבת, הערכנו אתרים לימודיים וכלים תקשורתיים. בסמסטר ג' נעבוד בפלטפורמת ויקי, נעריך אתרים לימודיים, נבנה אתר לימודי, נבנה יחידת לימוד מתוקשבת.
לאור התהליכים שאני עוברת אני מתחילה לראות את הכל הפרטים בתמונה, שנראתה כל כך מטושטשת בהתחלה. אני אוהבת את אופי הלמידה – תיאוריה בצד פרקטיקה. לא בהרבה תחומים זה אפשרי.
למזלי התחום שבחרתי ללמוד משתנה ומתחדש במהירות רבה – התמונה לא נשארת סטטית, כדי "להיות בעניינים" אצטרך ללמוד כל הזמן.

תדירות = דופק

אתמול בקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" הציגה ד"ר גילה קורץ את המתווה להערכת שלב א'-הערכה מעצבת של הפורטפוליו (בלוג חינוכי). אחד מהמדדים להערכת מידת המעורבות של הסטודנט היא תדירות כתיבת הפוסטים ועדכונם. ההמלצה במתווה: כתיבת פוסט אחד בשבוע, לפחות. אני מסכימה לגמרי עם המדד ומבינה את חשיבותו.
אבל...
בדיון שהתקיים בכיתה הצגתי את בעייתי - דחיית הפרסום של הפוסטים שאני כותבת בגלל העדר זמן לליטוש הטקסט הכתוב. לדעת ד"ר גילה קורץ כתיבה בתדירות קבועה אותנטית ואפשרית. תמיד ניתן לערוך ולעדכן את הפוסט, תמיד ניתן לגנוז אותו.
נזכרתי בהגדרה של ד"ר נילי מור לבלוג: בלוג הוא אתר בית עם דופק (כנס צ'ייס 2009).
ובהקשר זה, מיותר להגיד כי דופק חלש או מהיר מידי הם סימנים לבעיה! הגדרה זו מבליטה את היתרון הגדול של בלוג – מידע, ספורים ומחשבות עדכניים!
אני מתכוונת להפנים את השיעור ולעמוד בתדירות המצופה.

ספר דיגיטלי או ספר רגיל?

אני ממשיכה את הנושא של למידה ממסך ולמידה מנייר.
במסגרת לימודי הקורס " טכנולוגיות ידע ותקשורת למידה" נדרשנו לבחון יתרונות וחסרונות של קריאה בספר דיגיטלי לצורך אקדמי.
לחוויית הקריאה מספר דיגיטלי עיינתי בספר "אירופה ערש הלאומיות" של הנרי וסרמן מאתר פאר של האוניברסיטה הפתוחה.

יתרונות הקשורים לאפשרויות הטכניות של הספר הדיגיטלי:
· המצאות נוחה בתוכן הספר
· שליטה בגודל הטקסט
· שליטה בתצוגת העמוד
· אפשרות סיבוב הטקסט
· ניידות נוחה בין העמודים
· אפשרויות חיפוש לפי מילים בתוך הטקסט ובהערות
· מידע על מידת הרלוונטיות של החומר שחיפשנו
· אפשרות להכנסת הערות לגבי הכתוב
· אפשרות סימון בתוך הטקסט
· אפשרות הדפסה של ההערות שלנו
· אפשרות לשליחת הטקסט במייל , מה שמאפשר שיתוף.

יתרונות נוספים:
· זמינות הספר, לא חייבים לרכוש ספר או ללכת לספריה.
· התאמה לצורכי הלומד – כל אפשרויות החיפוש מקלות וחוסכות זמן
· הטקסט הופך להיות יותר "פלסטי" מטקסט שבספר אקדמי רגיל
· מתאים לקריאה מסועפת, לא ליניארית

חסרונות:
· קריאה מספר דיגיטלי מצריכה מחשב מחובר לאינטרנט, ללא הפרעות.
· קיים מגוון יחסית קטן של ספרים אקדמיים בפורמט דיגיטאלי.
· קריאה ממסך המחשב לא מתאימה לכולם.
· קריאה מספר דיגיטלי בצורה ליניארית לא עדיפה על קריאה מספר רגיל.

ובכן, קריאה (הייתי אומרת, שימוש) בספר דיגיטאלי לצרכי הכנת חומרים אקדמיים עדיפה, לדעתי, על ספר אקדמי רגיל, בזכות אפשרויות איתור המידע שבו והערכת הרלוונטיות של המידע, דבר החוסך זמן ללומד. יחד עם זאת, יש סכנה, שבאיתור מידע ספציפי בתוך הספר נדלג על פרטים חשובים אחרים המצויים בספר. לדעתי, לצורך קריאה ליניארית עדיף ספר רגיל. יתכן שהעדפה זו תלויה בגיל.

גמילה מניירת

לאחרונה שמתי לב שאני ברצון קוראת מהמסך ולא ממהרת להוציא הדפסות של חומר לימודי.
כאשר דר' גילה קורץ, ראש החוג שלי במכללה, העידה על עצמה בתחילת הלימודים שהיא מעדיפה לקרוא מהמסך, הייתי מופתעת. אבל בתקופה אחרונה שמתי לב שאני כבר לא אוגרת באדיקות את הניירות של ההרצאות ומעדיפה לקרא את חומר מצג המחשב. אני מרגישה את התהליך האבולוציוני הקוגניטיבי על עצמי: חל שינוי בהרגלי הלמידה שלי בעקבות השימוש האינטנסיבי במחשב.
בכנס צ'ייס האחרון (2009), התקיימה הרצאה "תחושת ההבנה וזיכרון המלוות למידת טקסט המוצג על מסך המחשב". הרצאה זו בא בעקבות מחקר שנעשה באוניברסיטת חיפה על ידי רקפת אקרמן. על לפי הסקר, שנעשה לפני המחקר, קיימת העדפה ברורה ללמידה מנייר. המעטים שמעדיפים את צג המחשב מציינים את הסיבות הבאות: איכות הסביבה וסוג הטקסט, הדורש הרבה חיפוש. לומדים המעדיפים את הנייר מציינים בעיקר בעיות ארגונומיות: ברק ממסך, המעייף את עיניים; כליי סימון לא נוחים ו"לא ניתן לקחת את הטקסט למיטה". המחקר עסק בשאלה: האם למידה מנייר ומצג המחשב זהה? האם קיים הבדל אמיתי או סובייקטיבי בין הלמידות? הממצאים מפתיעים: הארגונומיה לא משפיעה על הלמידה בלמידה מהמסך. יש הבדלים בין למידה מהנייר ובין למידה מהמסך באיכות ניטור ההבנה ובשליטה על תהליך הלימודי. מומלץ לקרא את המאמר ו/או לראות את ההרצאה המוקלטת (14 דקות)!

bravo

בסרטון זה נתקלתי כאשר חיפשתי חומרים עבור המשחק שבניתי במסגרת הקורס "סביבות למידה ממוחשבות". המשחק שלי עוסק בנימוסים והליכות. Bruno Bozzetto, יוצר סרטון האנימציה, משווה בין התנהגות האירופיים והתנהגות האיטלקים. למי אתם חושבים אנחנו דומים?
הופתעתי, כמה הרבה ניתן לומר ללא מילים, בשפה ויזואלית צנועה, אבל גאונית. תיהנו.

בית ספר בעידן המידע

לפני שלוש שנים בטיול לארצות הברית, ביקרנו אצל חברים. הסתבר, שבנם, בן ה- 17, לומד מהבית, באופן מתוקשב כבר מספר שנים. הוא לא משתייך לבית ספר, כיתה או קבוצה כלשהי. הוא לומד בבית ספר ווירטואלי.
סיפור זה הסעיר את הדמיוני. לאחר שיחה ארוכה והתבוננות בחומרי הלמידה, השתכנעתי שהלימודים רציניים והערכה בנויה היטב. יחד עם זאת, הטריד אותי מאוד הנושא החברתי. חשבתי שזה לא סביר שילד בגילו איננו חלק מחברה כלשהי. הוריו הרגיעו אותי שאת החברה מספקים לבנם ילדים בחוגי הספורט בהם הוא משתתף. האמת, לא השתכנעתי.
בשלב ההוא שימשתי כבר מספר שנים מנחה בהשתלמות וירטואלית למורים. רעיון של הוראה ולמידה מרחוק למבוגרים נראה לי טבעי, אבל לילדים??
אז בפעם הראשונה הבנתי שנעשים דברים בעולם בתחום ההוראה והחינוך שאני לא חשופה אליהם ולא מודעת להם.
שנתיים אחרי המפגש התחלתי ללמוד לתואר שני, והנה אני פוגשת רעיונות חדשים, שאת יישומם כבר ראיתי בארצות הברית.

גבי סלומון בספרו "טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע" (2000) מאפיין את עידן המידע כעידן חדש גם עבור בית הספר: בית ספר לא יעלם – יהיו לו תפקידים חברתיים רבים, אך הוא ישנה את ייעודו ואת מטרותיו.
דוד פסיג במאמרו "טקסונומיה של מיומנויות וכישורי למידה" (2000) , מרחיק לכת: פסיג רואה את החינוך כמשולב: ביתי (הדומיננטי) ובית ספרי, כאשר מנוצלות כל אפשרויות התקשוב עבור הלמידה. בית הספר מספק בעיקר שיעורי ספורט ומשחקי חברה. על כן, לדעת פסיג מיומנויות התקשוב של התלמידים חייבות להיות ברמה גבוהה מאוד, אותן חייבים לפתח מגיל צעיר.

כמרכזת צוות מורים וכמנחה בהשתלמויות מורים היה לי חשוב להבין את המקום של המורים בפתיחות לשינויים וחידושים. מהמחקר בתחום נראה כי מורים נמצאים בין שלב הטמעת החדשנות לשלב השינוי. הופתעתי מהממצאים המדאיגים במחקר על תפיסות פרחי הוראה כלפי התקשוב בהוראה.
לכארה, צעירים שלומדים באופן מתוקשב ושולטים בכל רזי הטכנולוגיה יבינו את הפוטנציאל העצום הגלום בה. אבל גם פרחי הוראה לא רואים בטכנולוגית מידע ותקשורת פוטנציאל לשינוי ממשי של פני החינוך. מצב כזה מחייב אותנו, העוסקים בהוראה ובחינוך לחשיבה ולפעולה.

בניסיון לצרף למהפכה כמה שיותר מורים, יואל רוטשילד (2006) מרשת אורט, הציע הצעה קונקרטית לבניית "קומה וירטואלית" לבית ספר - קומה שתסמן שינוי תרבותי, ניהולי ופדגוגי. הקומה תאפשר להתאים את הבית ספר לדרישות בית הספר העתידי. הצעה ל"קומת החלומות 2006": בנית אתר בית ספרי מתקדם וחדשני שבו יהיה ביטוי למגוון תהליכי הוראה ולמידה, לערוצי תקשורת בין הורים, מורים תלמידים וקהילה, לתהליכי הערכה מגוונים, ללמידה ושיתוף ועוד...

מאז 2006 חלו התפתחויות בתחום, כלים תקשורתיים חדשים נוספו או שודרגו. אנו, תלמידי החוג, בודקים כיצד הכלים החדשים עשויים לתרום בהוראה ולמידה. בפוסטים הבאים אציג את רעיונותיי בקשר לכמה מהם.

5 עצות לכתיבת פוסטים בבלוג

בשיטוטים ברשת נתקלתי במאמר העוסק בכתיבת פוסטים.
במאמר מופיעות 5 עצות לכתיבת פוסטים במטרה שישימו לב לבלוג שלך וימצאו בו עניין:

1. בחרו בסגנון כתיבה המתאים לבלוג שלכם.
2. תהיו כנים.
3. אל תתנו רשימת לינקים בלבד.
4. ציינו את המקורות.
5. כתבו פסקאות קצרות.

לחסרת ניסיון כמוני, העצות נראות נכונות . אני חוששת מעט מפני העובדה שזהו פורטפוליו של תהליך לימודי ולא בלוג אישי. מקווה כי אצליח לאזן בין האישי למקצועי.

לטייל בעידן הדיגיטלי

לפני יומיים חזרתי מטיול עם משפחתי בפריז, לונדון ואזור נורמנדי שבצרפת. חשבתי לי כיצד התקשורת שלי עם הורי, שנשארו בארץ, וילדי עם חבריהם השתנתה לעומת הטיולים הקודמים. עוד לא מזמן התקשורת עם הבית הייתה באמצעות שיחות טלפון קצרות, שלא אומרות דבר: "אצלנו הכל בסדר, להתראות". עכשיו ניתן לשתף את הנשארים בבית במסלול הנסיעה, בתמונות מהטיול, להתעדכן בנעשה בבית, אם כי במידה – הרי לעתים אנו נוסעים כדי "לנקות את הראש" ולא לחשוב על העבודה, הלימודים והחדשות. אם פעם מסעדות "מקדונלדס" ברחבי העולם היו יעד בטוח לשירותים זמינים, הרי כעת הם גם יעד בטוח לאינטרנט זמין וחינמי. אם ברשותכם מחשב נייד קטן, כפי שהיה לנו, הרי אתם חוברים. סימן לצמצום הפער הדיגיטלי הבין דורי: שלחנו במייל תמונות מעודכנות מהטיול להורי המבוגרים, מה ששימח אותם והוריד את רמת דאגתם. אנחנו בתהליך שינוי ולמידה מורגש. (צילום שלי, ככה שותים היום קפה)

מדוע לנהל בלוג - פורטפוליו?

פורטפוליו דיגיטלי המנוהל בבלוג מאפשר במה מקצועית-אישית. פורטפוליו דיגיטלי מאפשר תהליך רפלקטיבי הנחוץ בתהליך הלמידה ותורם להתפתחות המקצועית. בלוג מאפשר אינטראקציה עם הקוראים. בלוג זה מיועד לשקף תהליך הלמודים שלי לתואר שני במגמת טכנולוגיות למידה ותקשורת. הוא נפתח בעיקר עבור סטודנטים וסגל המגמה. תוכן הבלוג יהיה קשור באופן ישיר ועקיף לנושא הנלמד. אני אשתף אתכם בתהליך הלמידה ובתוצרים של תהליך זה.

ברוכים הבאים לבלוג של רינה!

עם חזרתי מטיול בחו"ל בחופשת הפסח, אני פותחת את הבלוג שלי.
כילדה וכמתבגרת ניהלתי יומנים. הכתיבה ביומן עזרה לי לסדר מחשבות, לשתף את הקוראים (הבלתי אפשריים,כי המחברת- החברה הייתה סודית) בתסכולים, באהבות ובאכזבות, בהצלחות ובכישלונות, במחשבות וברעיונות. ניהול היומנים עזר לי להתבגר, ללמוד על עצמי. עם חלוף הזמן נוסף לזה ערך מוסף: זה כיף גדול לחזור אל המחברות הישנות, להיזכר, להבין ולסלוח.
בלוג זה - הוא סוג של יומן, אבל יומן מקצועי. מקצועי, אבל אישי. אני אשקף בו את תהליך הלמודים שלי, אשתף בגילויים, במחשבות וברעיונות. אשמח אם תמצאו בו משהו חדש עבורכם וגם תשתפו אותי.