הזמנה
לפעמים אני מחפשת דברי חוכמה ב"ספר הציטטות הגדול" בעריכתו של פרופ' אדיר כהן. זה מה שכתב צ'ארלס כלב קולטון (סופר אנגלי) על כתיבת ספר:
"יש שלושה קשיים בכתיבת ספר:
לכתוב דבר מה ראוי לדפוס,
למצוא אדם ישר שידפיס זאת
ולמצוא איש הגיוני שיקרא אותו."
לכתוב דבר מה ראוי לדפוס,
למצוא אדם ישר שידפיס זאת
ולמצוא איש הגיוני שיקרא אותו."
אילו צ'ארלס קולטון היה חי בתקופתנו הוא וודאי היה מחליף את ה"ספר" ל"בלוג", "אדם ישר" ל"פלטפורמה נוחה" ורק לא היה מוצא תחליף ל"הדבר הראוי לדפוס" ו"איש הגיוני".
אינה לדין, עמיתתי ללימודים תלווה אותי בחודשים הקרובים. תודה לה על כך!
אני מזמינה גם אתכם, חברים ואורחי הבלוג, לקרוא את דבריי ולהחליט אם הם ראויים לדפוס. משוב כללי תוכלו להשאיר בפוסט הזה. גם תגובות לפוסטים יתקבלו בברכה.
רינה
הי רינה,
השבמחקאני עוקבת אחרי הבלוג שלך הרבה זמן,
תענוג לראות את התפתחותו!
מרגישים את ההתחשבות שלך בכל פרט: בעיצוב, במבנה ובתוכן.
הרשומות שאת מפרסמת בהחלט "ראויות לדפוס!"-
הן מעניינות ומורגש בהם האופי שלך: שקדנות, חוכמה וחוש הומור!
הכותרות שבחרת לרשומות -מזמנות לקריאה,
כל הכבוד לך!
אני שמחה ללוות אותך בפרויקט הזה
בידידות
אינה
רינה שלום!
השבמחקנהנתי מאוד לשוטט בבלוג שלך, הוא פשוט מרתק. התכנים מעניינים מאוד, את מתבססת על מקורות עדכניים ומשלבת את תובנותיך בצורה עניינית מאוד.
את מתייחסת למגוון נושאים מנקודת מבט שלך- פשוט מקסים.
אמשיך להכנס לבלוג שלך גם בעתיד.
בהצלחה!!!
מירי
לאינה ומירי!
השבמחקאני שמחה ששיתפתן אותי בהתרשמות שלכן מהבלוג שלי.
אמשיך לכתוב ואשמח שתבקרו פה מדי פעם!
תודה רבה,
רינה
שלום רינה,
השבמחקשמי נילי מור, ואני מרכזת (בין היתר) את הקורס "טכנולוגיות למידה לסוגיהן - תיאוריה ויישום". במסגרת זו אני קוראת בלוגים, גם של הסטודנטים שלי, ועוסקת בסוגיות שונות בעולם הבלוגים.
אחת הסוגיות המעניינות בעיני היא סוגיית האינטראקציה בין הכותבים והקוראים בבלוגוספירה. בשנים האחרונות אני חוקרת את השאלה: מהן הנסיבות שמעודדות קוראים להגיב לפוסט? במחקר שהתפרסם בכנס צ'ייס האחרון(בלאו, מור ונויטל, 2009 - ניתן לעיין במצגת בכתובת:
http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2009/after_noon/1_1.ppt
) מצאנו שפוסטים שמעוררים תחושת קירבה אל הכותב מעודדים תגובות מצד הקוראים. תחושה של קירבה אפשר ליצור על ידי פניה אישית, על ידי סיפור אישי, על ידי שיתוף ברגשות ועוד.
בפוסט שלך את משתמשת במספר אלמנטים כאלה, ואכן זכית למספר תגובות מעניינות מצד עמיתיך.
מאחלת לך המשך כתיבה פוריה ולמידה מהנה
נילי
שלום נילי,
השבמחקאני מכירה את שמך מכנס צ'ייס 2009, נכחתי בו בפעם ראשונה השנה.
קרה פה משהו מעניין. אני כנראה, נכחתי בחלק הראשון של ההרצאה שלכן בכנס, כי במחברת שלי נשארה שורה, שבכל פעם שפתחתי מחברת נתקלתי בה: "בלוג הוא אתר בית עם דופק. דר' נילי מור." אני גם ציטטתי את ההגדרה שלך בפוסט "תדירות=דופק".
תודה רבה לך על הקישור למצגת המחקר. לדעתי, בפברואר עוד לא הבשלתי לתובנות, הייתי לפני ההתנסות בכתיבת הבלוג ולפני העבודה בוויקי. ניסיון אישי בכלים אלה הוא קריטי על מנת להבין דברים לעומקם. המחקר שלכן מסקרן ומסקנותיו מעניינות.
דברים שמעודדים תגובות מצד קוראים: פניה אישית, סיפור אישי ושיתוף ברגשות – השתמשתי בהם באופן אינטואיטיבי, זה הסגנון שהכלי מזמין והוא מאוד מתאים לי. עכשיו אני אנצל אותם באופן מודע.
אני מאוד מודה לך על תגובתך,
בכבוד רב,
רינה
רינה
השבמחקתענוג לקרוא את הבלוג שלך!
נהנית מההתבוננות שלך על הדברים.
נראה לי שמצאת את התשובה לתדירות = דופק
בפוסט עם הקריקטורה! מקסים ומעלה חיוך.
בהצלחה בהמשך
דורית סלע