בשיעור ראשון בקורס "סוגיות במדיניות החינוך" אמר דר' אלעד פלד, שבעקרון, הוא לא מתנגד לבחון עם חומר פתוח, גם עם מחשב עם גישה לאינטרנט. אבל האפשרות לתקשורת בין הסטודנטים בזמן הבחינה, פוסלת את הרעיון. הפלגתי בדמיוני – כמה טוב ומעניין זה יכול היה להיות...
לאחר מכן מצאתי אצל יענקל בפוסט "לדעת למצוא את התשובה" התייחסות לכתבה שהופיעה באתר החדשות של BBC , לגבי הניסוי שנעשה על ידי משרד החינוך בדנמרק ב- 14 בתי ספר. במהלך המבחן הנבחני ם יכולים לפנות לכל אתר אינטרנט שהם רוצים, כולל Facebook, אבל אסור להם להיעזר בדואר או ביישומים להודעות מיידיות על מנת להתייעץ - לא עם עמיתים לכיתה, ולא עם אנשים מחוץ לכיתה. 3 עקרונות מנחים את המורים של דנמרק שבפרויקט:
- המורים מאמינים שכדי להכין את התלמידים לחיים מודרניים צריך ללמד אותם להשתמש באינטרנט.
- המורים בוטחים בתלמידים שלא ירמו.
- אופי המבחנים מקשה על התלמידים להעתיק – התלמידים לא נדרשים "להקיא" את מידע, אלא למיין ולנתח אותו.
מבחנים עם "אינטרנט פתוח" תואמים את הנוף המידעי של ימינו, אבל הם גם נותנים ביטוי לכבוד שהמערכת רוכשת כלפי תלמידיה.
יענקל מתייחס לכל האחד מהעקרונות וכותב בסיכום:
מבחנים עם "אינטרנט פתוח" תואמים את הנוף המידעי של ימינו, אבל הם גם נותנים ביטוי לכבוד שהמערכת רוכשת כלפי תלמידיה.
הבחנתו המדויקת של יענקל גרמה לי לחשוב: האם אנו כמורים בוטחים בתלמידינו? האם סומך עלינו כסטודנטים במכללה פרופ' פלד? בשניהם אני לא בטוחה. זו תעודת עניות למי?
אסוציאטיבית נזכרתי בפרופ' ברמן מטכניון, שגם נתן לנו (קבוצה קטנה של סטודנטים) להיבחן ללא השגחה ואחרי זה ביקש לבדוק כל אחד לעצמו את הבחינה (אחרי שכמובן גילה לנו את הפתרונות). אתם יודעים מה – לא היו מאיות, וגם לא תשיעיות. בדקתי לעצמי - 70, והייתי מאושרת!
כאשר בוטחים בך – אתה גודל כבנאדם. אני בעד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה