הפתעות נעימות בתקופה סוערת

תקופה זו בחודש מאי עבור כל מורה למתמטיקה בתיכון היא תקופה מטורפת של בחינות מתכונת, הררי מבחנים לבדיקה, מרתונים לתלמידים מתקשים וויכוחים עם מורים על שעות תגבור. וכך עד ה- 25 במאי - מועד בחינת הבגרות.
בדיוק בתקופה זו, בין מבחן למבחן, כנראה, כסוג של הדחקה, "ברחתי" לעולם הוירטואלי שכולו טוב - הצצתי בביטחון לבלוג שלי. היה לי ברור שלא מתרחש בו כלום - הפעילות הלימודית הסתיימה בו לפני מספר חודשים ואפילו אני לא ביקרתי שם כבר כמה שבועות.
ואז ראיתי אותם!!! את 34 התגובות לפוסט הפרידה שלי! 30 מתוכן - חדשות. הלם התחלף במחשבה – בוודאי זו טעות של מערכת. אבל אז נפתחה בפני שרשרת תגובות ארוכה מאנשים נפלאים שכתבו לי דברים נפלאים.
תודה על רבה לכל אחד ואחת מכם על המילים החמות, המשתפות והמחכימות. אני שמחה שמחשבותיי נגעו לכם, שרגשותיי לא זרים לכם ושאתם מוכנים ללמוד,ואילו משהו קטן, מניסיוני.
תגובותיכם עשו לי לחשק להמשיך ולכתוב בבלוג, גם בתקופה עמוסה לעייפה זו.
התרשמתי מדבריכם שאתם תלמידי מכללה (אחווה?). לאיזה תואר?
מ"מרומי" הניסיון של אחת שמסיימת למודי תואר שני ובעלת ניסיון של 22 שנה בהוראה, אני מרשה לעצמי לומר: השתדלו ליהנות מתהליך הלמידה. אני הבנתי שזה אפשרי.
ההנאה מלמידה תלויה בשלושה גורמים: מה לומדים, ממי לומדים וכיצד לומדים.
"כיצד ללמוד"- תלוי בנו. לטכנולוגיה יש בעניין זה מקום חשוב. נצלו את הכלים החדשים. את הטכנולוגיות החדשות. הן מגבירות עניין, מגבירות אינטראקציות בין הלומדים, בין הלומדים לתוכן, מגמישות את תהליך למידה. אימצו את הבלוג - הוא אחד מהכלים הללו.
אני מאחלת לכם המון הצלחה!
תודה ענקית!
רינה

לא בשביל להאריך ולא על מנת להעריך אלה כדי לומר מספר מילים מהלב..

הי רינה,
במשך כשנה היה לי תענוג לעקוב אחריך בבלוג שפתחת ולהיחשף למחשבות שלך בהקשר לדברים שונים שאת עוברת, לומדת, עושה.
אני חייבת לומר שלא פעם תפסתי את עצמי קוראת בעניין רב את הפוסטים שאת כותבת ולומדת מהם דברים, נחשפת לכאלה שלא ידעתי קודם, לדוגמה על שימוש בטלפון נייד להוראה. הורדתי ושמרתי לעצמי מספר דברים שכתבת, למשל הקשורים לבניית יחידת לימוד המתוקשבת (כתבת מספר פוסטים); רשומה בשם "5 עצות לכתיבת פוסטים בבלוג" וכו'
הרשומות שאת כותבת רובן ככולן מעניינות ורלוונטיות לתחום שאנו לומדות.
אני אוהבת מאוד את סגנון הכתיבה שלך: הוא אישי ומיוחד. בקריאת הרשומות שכתבת מרגישים אדם חושב לעומק, מהרהר, מחפש משמעות. הכותרות שבחרת לתת לרשומות קולעות, מזמנות קריאה לדוגמה:"ייסורי מרצה מקוון צעיר", " טלפון נייד אויב או אוהב"," "הריון ולידה " וכו'. חלוקת הגדג'טים שעשית נהדרת: מאפשרת התמצאות נוחה בבלוג.
הרעיון לעלות את השאלה המעניינת אותך "מהי חווית הלמידה שלך?" ולהציג אותו בגדג'ט היה מקסים, כמו הרבה פתרונות טכנולוגיים האחרים שמצאת.
בקריאת הבלוג שלך לא פעם חשבתי שזהו יומן רשת אמיתי: מצד אחד אישי מאוד החושף את המחשבות והיחס האישי לדברים, את העשייה המקצועית שלך ומצד שני פומבי, מעניין גם לאחרים, משתף, מזמן לחשיבה.
פתחת את הבלוג (כמו כולנו) במסגרת הלימודים לתואר שני כפורטפוליו לימודי. זו הייתה מטלה לא פשוטה הכרוכה במחשבות רבות ,חשיפה פומבית, מלווה בחוסר התנסות, אך לי נראה שעמדת בה בגדול!
שמחתי להכיר אותך מעבר להיכרות האישית. תודה על ההזדמנות!
באהבה והערכה רבה
אינה

בלוג - תחילתה של ידידות מופלאה

זה קצת עצוב שצריך לסכם. יש אווירה של סיום, למרות שבאמת לא חייבים...
מהו בלוג? מהו בלוג עבורי? האם אמשיך לכתוב בבלוג זה? אולי אפתח בלוג חדש?
בלוג הוא יומן רשת דיגיטלי אישי. והוא פומבי. כותבים בו כאשר יש מה להגיד, להראות, להציג ולשאול. יתרונו על מחברת של פעם: את המחברת אפשר להראות לשתי חברות הכי טובות, לבלוג יש קוראים רבים. זה כמו גלגל ענק: מסעיר ומפחיד גם יחד!
בלוג לימודי הוא סוג של בלוג, ממוקד מטרה – לשקף תהליך לימודי אישי.

איך אני התמודדתי איתו?
בשלב הראשון, שלב שבו התבשרנו כי אנחנו חייבים לבנות בלוג, לא נבהלתי, אך פיקפקתי -אני אנהל בלוג? עד אז לא ניהלתי בלוג, לא קראתי בלוגים. ידעתי שיש כאלה "משוגעים" שמעוניינים שמחשבותיהם הכמוסות יפורסמו ברבים וזה באמת נראה לי משונה.
אבל קיבלנו משימה – חייבים לבצע. הקמת הבלוג לוותה בחיפוש עטיפה חיצונית וסגנון כתיבה.

בפוסט 5 עצות לכתיבת פוסט בבלוג ציינתי את התנאים לפוסט מוצלח: כתוב בגישה אישית, לא ארוך, כנה לא ומשופע לינקים. האמת, זה היה קצת חצוף מצד חסרת ניסיון כמוני לתת עצות לכתיבת פוסט (יש לי סיבות מקלות – העצות לא שלי – המקור מצוין). לאחר כשנה של ניסיון בניהול הבלוג אני מאשרת: אכן העצות נכונות - כנות הפוסט ואורכו הקצר מניבים הכי הרבה תגובות. אני מוסיפה עצה שישית – כאשר זה מתאים ואפשרי: שלבו הומור.
כתיבה בבלוג, כנושא, מאוד העסיק אותי. אני אוהבת לכתוב וכתיבה אישית לא מהווה עבורי בעיה, אבל פומביות הבלוג עושה לי בעיות. בפוסט עצה מפתיעה לבלוגר התוודיתי בקשיים שגורמת לי הפומביות – אני שואפת לשלומתנות והיא מאיטה את קצב הפרסומים. המודעות לתופעה עזרה לי להתגבר עליה במידה מסוימת: השלמתי עם העובדה שחברי ללמודים קוראים את מה שאני כותבת. שמחתי מאוד לתגובות חברי ללמודים ושל אורחים מיוחדים, חלקם הזכרתי בפוסטים שלי. יחד עם זאת, עדיין אני לא יוזמת הזמנות לבקר בבלוג (ויש לי את מי להזמין!). כנראה, זהו שלב מאוחר יותר באבולוציה הדיגיטלית שלי.
עיסוק נוסף בבלוג היה כאשר יצאתי ל'טיולים בחממה' - בבלוגים של חברי. קראתי, למדתי, השוויתי. לאחר מכן, העזתי לצאת לשכונה מרוחקת יותר - בלוגים של מקצוענים וחובבנים בארץ ובחו"ל. גיליתי עולם ומלאו: עשיר, מגוון, מצחיק ומלמד. פגשתי בלוגרים אמיתיים, שכותבים כי אוהבים ולא כמחויבים.

אז גם אני מנהלת בלוג. האם אני בלוגרית? אני חושבת, שכאשר אפתח בלוג אישי, נטול מחויבות כלשהי, לימודית או מקצועית - אקבל את התואר הנכסף - בלוגרית.

אני מאמינה בבלוג לימודי. זהו כלי שהתחברתי אליו כי הוא:
מאפשר ביטוי אישי: כתיבת פוסטים, תובנות אישיות וביטוי של עמדות.
מהווה אתגר טכנולוגי: שילוב קבצים ותמונות, סרטונים, גאדג'טים, מצגות.
אינטראקטיבי: תגובות הקוראים. מאפשר דיאלוג ב'שטח' שלך.
ידידותי בנווט: תוויות, תאריכים, מספור הפוסטים – קל ונוח להגיע למידע הדרוש.
יכול להיות כרטיס ביקור מקצועי: אוסף העבודות והתוצרים משקפים את העשייה.
מקום להשוויץ בו: אומרים "לא פרסמת, לא עשית". לבלוג יש פוטנציאל ענק בעניין זה.
פסיכולוג לעת צרה: תמיד אפשר לשתף בבעיות. עצם הכתיבה מקלה על התחושה. ואם גם מקבלים תגובה תומכת- עוד יותר טוב!
ועוד לא אמרתי - רפלקציה. חשיבה רפלקטיבית על התכנים שלמדתי ועל התוצרים שבניתי העצימה את חווית הלמידה שלי.

תובנות בניהול הבלוג:
תוויות - רשימת התוויות חשובה. בהתחלה לכל מושג קטן הקדשתי תווית, בתקווה להמשכיות. עם הזמן ראיתי כי נוצרה רשימת תוויות ארוכה וניתן לצמצם תוויות, על ידי הרחבת המושגים.
ויזואליות - ויזואליות רלוונטית לפוסטים חשובה על מנת לגוון ולהוסיף עניין.
כותרת לפוסט – כדאי להשקיע מחשבה בכותרות, זה מזמין קריאה.
עם היכרותי את הכלים ברשת הוספתי גאדג'ט – כלים ברשת, שאני מצאתי אותם יישומיים ומועילים.
לצערי, לא כל רעיון שהיה לי להפוך לפוסט מימשתי – 'זמן פנוי' לא לברשימת הגאדג'טים!
עסקתי בבלוג גם בעבודות, מחוץ ל"בלוגוספרה": בקורס 'מידענות אקדמית' כתבתי עבודה (עם ליאת) "בלוג ככלי לביטוי רגשי וקוגניטיבי במסע לפולין". הכותרת מסבירה הכל. כמו כן, בקורס 'הערכת טכנולוגיות ידע', בהגדרת המושג 'חווית למידה' המלצתי על כתיבה בבלוג כעל "אמצעי יעיל ומגוון, בעל פוטנציאל להוות מנוף ביצירת חווית למידה אופטימאלית". בבלוג יש גילוי, חקירה, יצירה ושיתוף – מרכיבים הנחוצים ללמידה קונסטרוקטיביסטית.
ובקצרה, לכתוב בבלוג – זה ליצור ולשתף.
האם אמשיך לכתוב בבלוג זה? אולי אפתח בלוג חדש? ימים יגידו...
תודה רבה מקרב לב לכל מי שקרא, הגיב, העריך ותמך!
רינה

משחק קלפים מתמטי

במסגרת הקורס "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים" פיתחנו משחק קלפים בנושא מתמטי.
תהליך בנית משחק הקלפים היה מעניין ושונה מתהליך בנית משחק מתוקשב. היתרון שבמשחק קלפים עבורי שהתוצר מוכן לשימוש מידי לעומתו משחק מתוקשב, שבניתי בסמסטר השני. המתוקשב נשאר על הנייר ומחכה להפקה.
הבאתי את הקלפים לכיתה וחילקתי את החפיסות לתלמידים. עשיתי קצת "יחסי ציבור" לפני הפעילות הלימודית, אך לא פיתחתי ציפיות. להפתעתי הרבה, תגובות התלמידים היו חיוביות מאוד: הם שיחקו ברצינות, בהתלהבות, עזרו אחד לשני ואפילו... לא שמעו את הצלצול להפסקה! מה עוד יכול המורה לרצות?
התרשמו בעצמכם.

הסמינר (2) – סופר Moodle

משום שסמינר שלי הוא מחקר פעולה, אני עסוקה בשלב זה ב"פעולה": בחרתי בכלי המאפשר לי לממש את תוכניותי. אחרי חיפושים והתלבטויות קשות בחרתי בפלטפורמה מצוינת עבור הצרכים שלי - Moodle.
Moodle היא פלטפורמה חינמית, נוחה מאוד עבור המורה. מוודל מאפשרת הכל: ניהול ידע, ניהול תלמידים, פורומים, הודעות אישיות, סקרים, בחנים. ולא פחות חשוב: המערכת יודעת לעקוב אחרי פעילותם של תלמידים.
אמנם Moodle שונה ממערכת HighLearn שבה בניתי את הקורס המתוקשב בסמסטר השני, אבל הניסיון והתובנות שרכשתי שם עזרו לי להרגיש מאוד בנוח עם מוודל מיד בהתחלה. וחוץ מזה, המערכת באמת ידידותית.

בדלישוס אספתי כמה קישורים מועילים.

למי שעוד לא גילה את הכלי: צפו בסרטון, 2 דקות 47 שניות.

רשתות חברתיות ומורים

בסמסטר הראשון, בקורס טכנולוגיות למידה, העלתה ד"ר גילה קורץ שאלה – האם רשתות חברתיות יכולות לסייע בהוראה? אני אדם אופטימי ומחפש את החיובי – לא ידעתי, אבל האמנתי שאפשר. עכשיו אני יודעת שאפשר. אני מכירה אישית מורים המנצלים את פייסבוק לצרכי התקשורת עם התלמידים וקידום הלמידה.
מצד שני, מתרבות הידיעות על האירועים בהם פוגעים התלמידים במורים בעזרת אותן הרשתות: מקליטים את המורים בזמן השיעור בעזרת טלפונים הניידים ומפרסומים ב- YOUTUBE, מתארגנים בפייסבוק ומטרידים את המורים.
באתר של אורט התפרסמה כתבה מאת צביה אלגלי, המתארת את התופעה ומציעה פתרונות להתמודד איתה.
עוד משהו לתשומת לבינו...

הסמינר (1) - הריון ולידה

לפני מספר שבועות, בשעה טובה ומוצלחת אני הבנתי במה יעסוק הסמינר שלי: בתיאור וניתוח תהליך הפיכתי למורה מתוקשבת. כמובן שד"ר גילה קורץ עזרה לי להחליט במה להתמקד, כי תוכניות שלי היו כתוכניותיו של נפוליון לפני הפלישה לרוסיה. גם לפני שבחרתי בנושא זה, חשבתי לשלב בהוראה שלי תקשוב ולמידה מרחוק ולמדוד את הידע של התלמידים בעקבות סוג חדש של למידה. אבל גילה האירה לי שיותר מעניין לחקור את התהליך שעובר המורה בהפיכתו למורה משלב הוראה מתוקשבת. הרעיון מצא חן בעיני וגם זה מאוד מתאים לי.
אז, מבחינת שלבי ההתקדמות אני ב"חודש הראשון": בחרתי נושא, הצבתי שאלות, בחרתי חלק מהמקורות לסקירת ספרות. תיכנתי והתחלתי לבצע את הפעילות המתוקשבת עם התלמידים.
התחושה היא טובה – אני מתחילה ליישם את מה שלמדתי.
בפוסטים הבאים אציג חלק מהכלים ברשת בהם אני משתמשת בהוראה שלי.

יחידת לימוד מתוקשבת (3). ניתוח,תכנון והערכה.

לאחר שבחרנו בנושא לעבודה – סדרה הנדסית, שקלנו לשנות אותו לנושא חדש שהוכנס לאחרונה לתוכנית היבחנות החדשה במתמטיקה – פתרון בעיות גיאומטריות באמצעות טריגונומטריה וגיאומטריה אנליטית. בעקבות הערכה מחדש ודיון ממושך והגענו למסקנה:
§ אין יתרון בהצגת הנושא החדש באופן מתוקשב-ממוחשב.
§ החומר בנושא החדש דל ביותר.
לאור שתי הבחנות אלה חזרנו לנושא המקורי. יתכן ונבהלנו קצת מהצורך בהתמודדות הכפולה – גם עם בנית התוכן וגם עם בנית הגרסה המתוקשבת שלו. מה שהכניע אותנו לחזור לנושא המקורי הוא שהנושא חדש "לא מספיק פוטוגני" לתקשוב.
בתום שלב הניתוח כתבנו מסמך איפיון, ובתום שלב התכנון בנינו תרשים זרימה.