מעניין, מה אנחנו זוכרים כחוויות למידה?
בני הצעיר עולה לי"ב, משתף בחוויה שלו: בכיתה ו' ביקשה המורה להיסטוריה מכל אחד מהתלמידים להכין טופס מבחן כהכנה למבחן. תלמיד שהכין טופס מבחן הכי טוב – קיבל 100, כל השאר נבחנו במבחן שהתלמיד הכין. תחרות המבחנים גרמה לו ללמוד אחרת לקראת הבחינה ולהצליח בה.
אחת מחוויות הלמידה שלי: בטכניון, בו למדתי לתואר ראשון, למדנו רק לקראת מבחנים. מושג "עבודה" לא היה קיים בפקולטה למתמטיקה. ואז הגיע פרופסור צעיר (לצערי, לא זוכרת את שמו), שחזר משהייה ארוכה בארצות הברית, שם לימד באחת האוניברסיטאות. הוא הביא איתו בשורה: עבודת סוף סמסטר אישית במקום מבחן, אותה הכנו והצגנו לפני חברינו. עד עכשיו אני זוכרת את נושא העבודה, את תוכנה, כיצד הצגתי אותה ומה הייתה הערכה עליה. מעט מאוד רעיונות זכורים לי מההכנות לקראת אינספור מבחנים שעשיתי ( מגזימה קצת...).
אני מתחילה לגבש רעיון להגדרת "חווית למידה" - למידה אקטיבית שמובילה לתוצר.
מהי חווית למידה שלך? אתם מוזמנים לשתף...
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקהי רינה,
השבמחקראשית כל אציין שאני אוהבת את הרעיון: שאלה לדיון.
הצגת שאלה לדיון מזמנת שיתוף ומהווה מן שאלון פתוח באיסוף נתונים מהשטח בנושא המעניין אותך.
בקשר לחווית הלמידה.
כאשר למדתי לתואר ראשון היה לי קורס "ירושלים בספרות" שאותו העבירה מרצה חוה פינחס-כהן.
בשיעור הראשון היא הודיעה: בסיום הקורס אתם תכירו את ירושלים אחרת, כזאת שעדיין לא הכרתם ואמרה שעבודה הסופית לא תהיה קשורה התכנים שהיא מעבירה לכן אין צורך בסיכומים אלא עדיף שנקשיב ...
עברו למעלה מ10 שנים, ואני עדיין בחוויה ההיא.
ישבנו מרותקים, פעורי פה, לא רצינו שהשיעור יפסק. חוה פתחה בפנינו עולם מרגש, מעניין. היא עשתה זאת בצורה יוצאת מן הכלל, שילבה כמה תחומים יחד: אומנות, היסטוריה, ספרות, גיאוגרפיה. כל שיעור שלה, היה פשוט הצגת היחיד על הבמה.
זאת חווית הלמידה שלי.
לדעתי,בבסיס הצלחת ההוראה נמצאת מקצועיות של המורה הכוללת שליטה מלאה בתכנים שהוא מלמד, מיומנות הוראתית שלו, היכרות עם קהל היעד וכמובן אהבה של המורה למקצוע. כל זה יחד מביא לא רק ליצירת הידע וזכירת התכנים לאורך זמן על-ידי התלמיד, אלא לחווית הלמידה שהיא לא פחות חשובה ויוצרת אצל תלמיד ללמידה.
בתקווה שנצליח ליצור את חוויות הלמידה
אינה
רינה
השבמחקרעיון נהדר להציג בפני מבקרי הבלוג את השאלה הזו!
מבחינתי חווית למידה מתרחשת כאשר היא מאפשרת לי לקיים דיאלוג בעת ההתרחשות עם עמיתים ותכנים ומעבר לכך יוצרת בי "עניין" להמשיך ולקיים גם דיאלוג פנימי אישי עם הדברים אליהם נחשפתי.
מצפה לקרוא את הגדרתך "הפורמלית" למושג.
בהצלחה
לאינה ודורית,
השבמחקתודה על ששיתפתן בחווית הלימוד שלכן.
אני "הייתי שם" גם: כמו אינה חויתי מורים כריזמתיים שהשאירו עלי רושם רב, וכמו דורית אני מחוברת מאוד ללמידה מתוך דיאלוג עמיתים, כפי שמתרחש עכשיו.
אשתדל להגדיר את מושג בצורה מיטבית.
רינה
רינה,
השבמחקהרשי לי להשתמש בחלק מהמילים היפות שלך (בהתיחסותך לטרי אנדרסון) לתאר את כותבת הבלוג הנוכחי (זו את): כותבת דברים מקצועיים לצד דברים אישיים. מקצוענית (בדרך), אינטלקטואלית, מתלבטת בקול רם ואוהבת את לאונרד כהן.
ניכר שאת שוקלת כל מילה, קישור ודיון, והפוסט נכתב לאחר חשיבה מעמיקה בנושא.
כיף לעקוב אחריו.
דפנה
לדפנה:
השבמחקתודה רבה, מילותיך מחזקות אותי מאוד!
רינה