למרות שהבטחתי לעצמי לא לערבב עבודה ומנוחה מלימודים בתקופת בין הסמסטרים, לא יכולתי לסרב להזמנה של חברה טובה. ככה זה בדרך כלל: מתקשרים אליך בחופש, כאשר אינך עמוסה עד הראש, מבקשים לתת סדנאות לתלמידים מצטיינים מכל הארץ, מבטיחים שכר נאה ואת אומרת - למה לא? וגם קצת לא נעים – כבר סירבת מספר פעמים. אז את מסכימה. אבל יום ההדרכה בדרך כלל מגיע, את הסדנאות צריך מישהו (שזו את) להכין, ויום לפני ההדרכה את נתקפת פאניקה וממש מצטערת שהסכמת ומפנטזת על דברים שיכולת לעשות ביום החופשי מלימודים.
אבל… מסתבר, אחרי יום הסדנאות העמוס שנהנית ואפילו השכלת ופגשת נוער מקסים ואחר ויש בצד השכר תובנות.
ראשית, בבניית הסדנה לתלמידים השתמשתי בעקרון שלמדתי אותו תוך כדי בניית הערך "חווית למידה" (ראו פוסטים קודמים): למידה פעילה שתוצר בסופה. בסדנה שבניתי התלמידים היו צריכים להכין פרזנטציה מתמטית שמסבירה את הבחירה שעשו. התלמידים עבדו בקבוצות והיו צריכים לבחור בין ארבעה מסלולים של מתן ירושה של דודה חיה העשירה. משך הסדנה – 75 דקות. התלמידים התווכחו, התלבטו ובנו שקפים להצגה. ובסוף הציגו.
משום שבמקום - אכסניית נוער, לא היו מחשבים (כמה חבל!) השתמשתי במטול שגם הוא התברר כטכנולוגיה בוגדנית: באמצע הפרזנטציה המנורה נשרפה ונאלצנו לאלתר! מסקנה לעתיד – להביא מנורה נוספת. אבל התלמידים נהנו ולדעתי ראו במטול שיא החדשנות – וזה קצת עצוב.
אילו היו לנו מחשבים... אנסה להעביר את הפעילות לפעילות ממוחשבת - היא שווה את השקעה.
פעם הבאה, כאשר החברה תפנה אלי - אתעקש על חדר מחשבים. ראי, הוזהרת.
אבל… מסתבר, אחרי יום הסדנאות העמוס שנהנית ואפילו השכלת ופגשת נוער מקסים ואחר ויש בצד השכר תובנות.
ראשית, בבניית הסדנה לתלמידים השתמשתי בעקרון שלמדתי אותו תוך כדי בניית הערך "חווית למידה" (ראו פוסטים קודמים): למידה פעילה שתוצר בסופה. בסדנה שבניתי התלמידים היו צריכים להכין פרזנטציה מתמטית שמסבירה את הבחירה שעשו. התלמידים עבדו בקבוצות והיו צריכים לבחור בין ארבעה מסלולים של מתן ירושה של דודה חיה העשירה. משך הסדנה – 75 דקות. התלמידים התווכחו, התלבטו ובנו שקפים להצגה. ובסוף הציגו.
משום שבמקום - אכסניית נוער, לא היו מחשבים (כמה חבל!) השתמשתי במטול שגם הוא התברר כטכנולוגיה בוגדנית: באמצע הפרזנטציה המנורה נשרפה ונאלצנו לאלתר! מסקנה לעתיד – להביא מנורה נוספת. אבל התלמידים נהנו ולדעתי ראו במטול שיא החדשנות – וזה קצת עצוב.
אילו היו לנו מחשבים... אנסה להעביר את הפעילות לפעילות ממוחשבת - היא שווה את השקעה.
פעם הבאה, כאשר החברה תפנה אלי - אתעקש על חדר מחשבים. ראי, הוזהרת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה