גמילה מניירת

לאחרונה שמתי לב שאני ברצון קוראת מהמסך ולא ממהרת להוציא הדפסות של חומר לימודי.
כאשר דר' גילה קורץ, ראש החוג שלי במכללה, העידה על עצמה בתחילת הלימודים שהיא מעדיפה לקרוא מהמסך, הייתי מופתעת. אבל בתקופה אחרונה שמתי לב שאני כבר לא אוגרת באדיקות את הניירות של ההרצאות ומעדיפה לקרא את חומר מצג המחשב. אני מרגישה את התהליך האבולוציוני הקוגניטיבי על עצמי: חל שינוי בהרגלי הלמידה שלי בעקבות השימוש האינטנסיבי במחשב.
בכנס צ'ייס האחרון (2009), התקיימה הרצאה "תחושת ההבנה וזיכרון המלוות למידת טקסט המוצג על מסך המחשב". הרצאה זו בא בעקבות מחקר שנעשה באוניברסיטת חיפה על ידי רקפת אקרמן. על לפי הסקר, שנעשה לפני המחקר, קיימת העדפה ברורה ללמידה מנייר. המעטים שמעדיפים את צג המחשב מציינים את הסיבות הבאות: איכות הסביבה וסוג הטקסט, הדורש הרבה חיפוש. לומדים המעדיפים את הנייר מציינים בעיקר בעיות ארגונומיות: ברק ממסך, המעייף את עיניים; כליי סימון לא נוחים ו"לא ניתן לקחת את הטקסט למיטה". המחקר עסק בשאלה: האם למידה מנייר ומצג המחשב זהה? האם קיים הבדל אמיתי או סובייקטיבי בין הלמידות? הממצאים מפתיעים: הארגונומיה לא משפיעה על הלמידה בלמידה מהמסך. יש הבדלים בין למידה מהנייר ובין למידה מהמסך באיכות ניטור ההבנה ובשליטה על תהליך הלימודי. מומלץ לקרא את המאמר ו/או לראות את ההרצאה המוקלטת (14 דקות)!