אותנטי - חווית למידה (4)

המכתב שלא שלחתי לדר' גילה קורץ
אני בלחץ!
במסגרת מטלת ויקי בחרתי להגדיר מושג שמסקרן אותי "חווית למידה". לא חשבתי שיהיה קל אבל גם לא ציפיתי שאתקל בקושי מיוחד.
הבנתי שעלי להגדיר מושג במובן: חווית למידה אישית, טובה, מעצבת, משפיעה וכו'... לא מצאתי בעברית הגדרה לחוויית למידה.
אז חיפשתי באנגלית. התרגום המתבקש של חווית למידה:Learning Experience.
ושוב חיפשתי, כתבתי פוסטים, אספתי חומרים... אבל הגדרה אין...
אז מה הבעיה?
בעברית
חוויה – שורש המילה "חוה" – המשמעות- לחוות/להרגיש. "צבע" המושג - חיובי. כאשר אנו אומרים "זו חוויה" על הלמידה, אנו מתכוונים להתרגשות מלמידה, משהו שמשאיר עלינו רושם ארוך טווח (ובכך משפיעה על הידע).
באנגלית
שורשי המילה "ניסוי- ניסיון". ולכן Learning Experience קשור לידע פרוצדורלי, ידע הנרכש מתוך צפייה והתנסות. "צבע" המושג נייטרלי - הניסיון יכול להיות חיובי ושלילי. ואפס.

אני מחליטה בזה, להגדיר את המושג, כפי שהוא נתפס וכפי שמשתמשים בו בעברית. כנראה, באנגלית הכוונה להתנסות לימודית. אני מבינה שיש קשר הדוק בין המושגים, אבל יש גם ניואנסים! והם עושים את ההבדל.
מה יצא? בפוסטים הבאים.

עצה מפתיעה לבלוגר

אתמול נתקלתי בפוסט "אל תהסס להראות היסוס" שפורסם ב-16.7.09 בבלוג של יענקל: למידה, אינטרנט ומה שביניהם... בלוג מומלץ!

יענקל מביע את דעתו המעניינת על פופולאריות של הבלוגים ומבקר את נותני העצות כיצד להשיג אותה. בין היתר, יענקל מצטט לטובה בלוגר אחר, טים סטאמר, הנותן עצה מפתיעה לבלוגרים:

"הקפד שהפוסט שלך יהיה לא מושלם.
זה ישמע לך מוזר, אבל תן לי להסביר.
תמיד יש משהו שתוכל לשפר בפוסט. תמיד.
להוסיף סעיף, ללכת על תמונה אחרת, לבחור במילה אחרת, לשנות את הכותרת ועוד, ועוד, ועוד...
אבל אם אתה באמת תיקח בחשבון את העובדה, שהפוסט שידור-כתיבה שלך לא יכול להיות מושלם בשום אופן, ואם תיקח רגע נוסף כדי לבחור להשלים עם זה, אתה תתגבר על מכשול כבד, שכל כך הרבה בלוגרים תקועים בו – חרב הפיפיות – שלומתנות-דחיינות" (התרגום מאנגלית שלי).
(שלומתנות זה פרפקציוניזם בעברית, אהבתי! )

יענקל כותב: " הרבה יותר קל לי להעביר את ההמלצה הלאה מאשר באמת לפעול לפיה".
הרגשתי שטים סטאמר ויענקל התכוונו אלי. כבר כתבתי על כך בפוסט "תדירות=דופק". עכשיו קיבלתי חיזוק לדבריי.

הנה קריקטורה שמצאתי, הממחישה את הנאמר:

טרי אנדרסון - מה אפשר ללמוד מהבלוג שלו

על השפעת האינטראקציות על תהליך הלימודי קראתי במאמריו של פרופ' טרי אנדרסון מ- Athabasca University , קנדה. פרופ' אנדרסון הנו מבכירי החוקרים של אינטראקציות אנושיות בסביבות הלמידה המקוונות.

פרופ' אנדרסון ביקר בארץ בשנת 2007 ונתן שלוש הרצאות בכנס צ'ייס.

מאז הכרותי עם מאמריו, אני מבקרת מדי פעם בבלוג שלו Vitual Canuck העוסק בטכנולוגיות למידה. עם הזמן המושגים בהם הוא עוסק הופכו למוכרים, התלבטויות וחוויות למובנות. שמחתי לקרוא בבלוג התייחסויות שלו לנעשה בתחום הלמידה המקוונת במזרח התיכון. מסתבר, גם הוא עוקב אחרינו.

לצד נושאים מקצועיים נהנתי לקרוא גם דברים אישיים. זה מגביר את הסקרנות בבלוג.

מהקריאה בבלוג ניתן להכיר בן אדם: מקצוען ואינטלקטואל, מתלבט בקול רם, בעל חוש הומור ואוהב את לאונרד כהן.
לאונרד כהן הוא גם אהבתי הגדולה, ואולי בהמלצתו של פרופ' אנדרסון, גם אני אלך להופעתו שתהיה בארץ בספטמבר.

חווית הלמידה וטכנולוגיה (3)

בניגוד לציפיותיי, חווית הלמידה הכללית שלי בלימודי תואר שני שונה בתכלית מחווית הלמידה הכללית לתואר ראשון. עכשיו אפשר להודות שלימודים לתואר ראשון היו נטולי הנאה עבורי, למרות אהבתי הענקית למתמטיקה. הסיבות לכך רבות: דרכי למידה והיבחנות, קשיי עליה וקליטה, מבנה מקצוע המתמטיקה – יש בה מעט מקום לביטוי אישי. אבל אלה דברים שאני לא ארחיב עליהם.
בניגוד לאז, עכשיו אני נהנית מתהליך הלמידה וזו חוויה מתקנת.
שאלתי את עצמי – מה השתנה? ברור כי, הקשיים שציינתי קודם – אינם. אבל יש עוד משהו חשוב! פתאום הבנתי - הטכנולוגיה! אם אני משחזרת את תחושותיי במהלך לימודי תואר ראשון – הרבה בדידות לימודית. כעת, כלים תקשורתיים חדשים: פורומים, מיילים, בלוגים, טווטר, פייסבוק וסקייפ מאפשרים אינטראקציות עם לומדים אחרים, עם מרצים, ועם חומר לימוד.
אינטראקציות אלה משפרות מאוד את תהליך הלמידה.
ויהי ההבדל הראשון! (יבוא עוד...)

ספר האורחים שלי

הזמנה

לפעמים אני מחפשת דברי חוכמה ב"ספר הציטטות הגדול" בעריכתו של פרופ' אדיר כהן. זה מה שכתב צ'ארלס כלב קולטון (סופר אנגלי) על כתיבת ספר:

"יש שלושה קשיים בכתיבת ספר:
לכתוב דבר מה ראוי לדפוס,
למצוא אדם ישר שידפיס זאת
ולמצוא איש הגיוני שיקרא אותו."

אילו צ'ארלס קולטון היה חי בתקופתנו הוא וודאי היה מחליף את ה"ספר" ל"בלוג", "אדם ישר" ל"פלטפורמה נוחה" ורק לא היה מוצא תחליף ל"הדבר הראוי לדפוס" ו"איש הגיוני".

אינה לדין, עמיתתי ללימודים תלווה אותי בחודשים הקרובים. תודה לה על כך!

אני מזמינה גם אתכם, חברים ואורחי הבלוג, לקרוא את דבריי ולהחליט אם הם ראויים לדפוס. משוב כללי תוכלו להשאיר בפוסט הזה. גם תגובות לפוסטים יתקבלו בברכה.

רינה

תפילת הויקי

"אנא הענק לי את השלווה לקבל את הדפים שאיני יכול לערוך,

אומץ כדי לערוך את הדפים שאני יכול לערוך,

וגם את השכל להבדיל בין השניים."

Brian Lamb, 2004

(מישהו מעוניין לערוך את התפילה?)

"התפילה" לקוחה ממאמרו של Brian Lamb מרחבים פתוחים - ויקי. נכון או לא.

במאמר זה בראיין לאמב מדבר על מצדדי ויקי ומתנגדיה, על עיצובה המכוער, על ויקי באקדמיה, על אתגרים חינוכיים שהיא מציבה ועל שיקולים טכניים שיש לקחת בחשבון. המאמר משנת 2004. אני מניחה שיש מאז התפתחויות משמעותיות, אבל המאמר מעניין ושווה קריאה.

ויקי - כלי חדש ללמידה והוראה

מודה - לא התחברתי לויקי מיד, כאשר הוצג בפנינו בסמסטר הראשון. הכרתי את ויקיפדיה, אבל לא חשבתי שניתן לנצל את הפלטפורמה של ויקי למטרות למידה.
ככל שאני מתעמקת במטלת הויקי שקיבלנו אני דווקא מתחילה להבין את היתרונות שלו.
פלטפורמת ויקי מאפשרת:
ליצור
לערוך
לתרום

הכיצד? ראו בסרט.

לומדים 2.0. עובדים 0.1

בבית ובלימודים אנחנו מתפקדים 2.0. בעבודה הכל זורם לאט יותר...
הכירו את שרלין - מצגת מקסימה, שהוכנה על ידי Janet Clarey מ- Brandon Hall Research.
חומר למחשבה.

http://www.slideshare.net/jclarey/meetcharlene?type=powerpoint

מהי חווית הלמידה שלך? (2)

מעניין, מה אנחנו זוכרים כחוויות למידה?
בני הצעיר עולה לי"ב, משתף בחוויה שלו: בכיתה ו' ביקשה המורה להיסטוריה מכל אחד מהתלמידים להכין טופס מבחן כהכנה למבחן. תלמיד שהכין טופס מבחן הכי טוב – קיבל 100, כל השאר נבחנו במבחן שהתלמיד הכין. תחרות המבחנים גרמה לו ללמוד אחרת לקראת הבחינה ולהצליח בה.
אחת מחוויות הלמידה שלי: בטכניון, בו למדתי לתואר ראשון, למדנו רק לקראת מבחנים. מושג "עבודה" לא היה קיים בפקולטה למתמטיקה. ואז הגיע פרופסור צעיר (לצערי, לא זוכרת את שמו), שחזר משהייה ארוכה בארצות הברית, שם לימד באחת האוניברסיטאות. הוא הביא איתו בשורה: עבודת סוף סמסטר אישית במקום מבחן, אותה הכנו והצגנו לפני חברינו. עד עכשיו אני זוכרת את נושא העבודה, את תוכנה, כיצד הצגתי אותה ומה הייתה הערכה עליה. מעט מאוד רעיונות זכורים לי מההכנות לקראת אינספור מבחנים שעשיתי ( מגזימה קצת...).
אני מתחילה לגבש רעיון להגדרת "חווית למידה" - למידה אקטיבית שמובילה לתוצר.
מהי חווית למידה שלך? אתם מוזמנים לשתף...

יש (אין ) לי מושג - חווית למידה

בקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" אנו מעמיקים את ההכרות עם סביבת למידה ויקי. כחלק מחובות הקורס עלינו לבחור מושג, לכתוב את הגדרה ולהעלותה לסביבת ויקי. הגדרה חייבת לעמוד בשני תנאים: רמה אקדמית ומסגרת של 200 מילים. העבודה היא אישית.
בחירת המושג לוותה בהרבה התלבטויות ודאגות – שהמושג יהיה מעניין ומאתגר עבורי, שלא יהיה טריוויאלי שאשכיל אחרי העיסוק בו.
בחרתי במושג "חווית למידה". לכאורה זה מושג ששגור בפינו ודי מובן, אבל האם אנו יודעים באמת מהי חווית למידה ואיך יוצרים אותה בצורה מושכלת?
חומרי הגלם שלי:
1. אתר של Wikiversity(אחות של ויקיפדיה)
http://en.wikiversity.org/wiki/Learning_experience
2. בלוג של ד"ר חנן גזית, מנכ"ל חברת MetaverSense המתמחה בתלת מימד באינטרנט ובתוך עולמות וירטואליים כמו סקנד לייף.
http://www.vrider.net/2009/02/blog-post_09.html
3. פורום הדרכה של themarker
http://cafe.themarker.com/view.php?t=432776
אני מקווה שגם סביבת ויקי וגם המושג שבחרתי יעשירו את דרכי ההוראה שלי.

תובנות באמצע הדרך

בתחילת לימודי התואר שאלתי את עצמי, ואמיצים ממני שאלו את המרצים: מה אנו לומדים? מהו, בעצם, ההבדל בין הקורסים שאנו לומדים? הקישוריות בין הקורסים לא הייתה שקופה. התמונה הכללית הייתה מטושטשת.
כעת, באמצע הדרך, אני מתחילה להבין את הגיון שבתוכנית הלימודים, את מבנה החומר הנלמד: התחלנו "ברזולוציה נמוכה", בהכרות מרחוק עם הנושאים: תקשוב, כלי web2, חינוך בעידן הפוסט מודרני. עם התקדמות בלמודים "הרזולוציה" בתחום הנלמד עולה. בסמסטר ב' בנינו אינטראקציה ממוחשבת, בנינו יחידת לימוד מתוקשבת, הערכנו אתרים לימודיים וכלים תקשורתיים. בסמסטר ג' נעבוד בפלטפורמת ויקי, נעריך אתרים לימודיים, נבנה אתר לימודי, נבנה יחידת לימוד מתוקשבת.
לאור התהליכים שאני עוברת אני מתחילה לראות את הכל הפרטים בתמונה, שנראתה כל כך מטושטשת בהתחלה. אני אוהבת את אופי הלמידה – תיאוריה בצד פרקטיקה. לא בהרבה תחומים זה אפשרי.
למזלי התחום שבחרתי ללמוד משתנה ומתחדש במהירות רבה – התמונה לא נשארת סטטית, כדי "להיות בעניינים" אצטרך ללמוד כל הזמן.

תדירות = דופק

אתמול בקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" הציגה ד"ר גילה קורץ את המתווה להערכת שלב א'-הערכה מעצבת של הפורטפוליו (בלוג חינוכי). אחד מהמדדים להערכת מידת המעורבות של הסטודנט היא תדירות כתיבת הפוסטים ועדכונם. ההמלצה במתווה: כתיבת פוסט אחד בשבוע, לפחות. אני מסכימה לגמרי עם המדד ומבינה את חשיבותו.
אבל...
בדיון שהתקיים בכיתה הצגתי את בעייתי - דחיית הפרסום של הפוסטים שאני כותבת בגלל העדר זמן לליטוש הטקסט הכתוב. לדעת ד"ר גילה קורץ כתיבה בתדירות קבועה אותנטית ואפשרית. תמיד ניתן לערוך ולעדכן את הפוסט, תמיד ניתן לגנוז אותו.
נזכרתי בהגדרה של ד"ר נילי מור לבלוג: בלוג הוא אתר בית עם דופק (כנס צ'ייס 2009).
ובהקשר זה, מיותר להגיד כי דופק חלש או מהיר מידי הם סימנים לבעיה! הגדרה זו מבליטה את היתרון הגדול של בלוג – מידע, ספורים ומחשבות עדכניים!
אני מתכוונת להפנים את השיעור ולעמוד בתדירות המצופה.

ספר דיגיטלי או ספר רגיל?

אני ממשיכה את הנושא של למידה ממסך ולמידה מנייר.
במסגרת לימודי הקורס " טכנולוגיות ידע ותקשורת למידה" נדרשנו לבחון יתרונות וחסרונות של קריאה בספר דיגיטלי לצורך אקדמי.
לחוויית הקריאה מספר דיגיטלי עיינתי בספר "אירופה ערש הלאומיות" של הנרי וסרמן מאתר פאר של האוניברסיטה הפתוחה.

יתרונות הקשורים לאפשרויות הטכניות של הספר הדיגיטלי:
· המצאות נוחה בתוכן הספר
· שליטה בגודל הטקסט
· שליטה בתצוגת העמוד
· אפשרות סיבוב הטקסט
· ניידות נוחה בין העמודים
· אפשרויות חיפוש לפי מילים בתוך הטקסט ובהערות
· מידע על מידת הרלוונטיות של החומר שחיפשנו
· אפשרות להכנסת הערות לגבי הכתוב
· אפשרות סימון בתוך הטקסט
· אפשרות הדפסה של ההערות שלנו
· אפשרות לשליחת הטקסט במייל , מה שמאפשר שיתוף.

יתרונות נוספים:
· זמינות הספר, לא חייבים לרכוש ספר או ללכת לספריה.
· התאמה לצורכי הלומד – כל אפשרויות החיפוש מקלות וחוסכות זמן
· הטקסט הופך להיות יותר "פלסטי" מטקסט שבספר אקדמי רגיל
· מתאים לקריאה מסועפת, לא ליניארית

חסרונות:
· קריאה מספר דיגיטלי מצריכה מחשב מחובר לאינטרנט, ללא הפרעות.
· קיים מגוון יחסית קטן של ספרים אקדמיים בפורמט דיגיטאלי.
· קריאה ממסך המחשב לא מתאימה לכולם.
· קריאה מספר דיגיטלי בצורה ליניארית לא עדיפה על קריאה מספר רגיל.

ובכן, קריאה (הייתי אומרת, שימוש) בספר דיגיטאלי לצרכי הכנת חומרים אקדמיים עדיפה, לדעתי, על ספר אקדמי רגיל, בזכות אפשרויות איתור המידע שבו והערכת הרלוונטיות של המידע, דבר החוסך זמן ללומד. יחד עם זאת, יש סכנה, שבאיתור מידע ספציפי בתוך הספר נדלג על פרטים חשובים אחרים המצויים בספר. לדעתי, לצורך קריאה ליניארית עדיף ספר רגיל. יתכן שהעדפה זו תלויה בגיל.

גמילה מניירת

לאחרונה שמתי לב שאני ברצון קוראת מהמסך ולא ממהרת להוציא הדפסות של חומר לימודי.
כאשר דר' גילה קורץ, ראש החוג שלי במכללה, העידה על עצמה בתחילת הלימודים שהיא מעדיפה לקרוא מהמסך, הייתי מופתעת. אבל בתקופה אחרונה שמתי לב שאני כבר לא אוגרת באדיקות את הניירות של ההרצאות ומעדיפה לקרא את חומר מצג המחשב. אני מרגישה את התהליך האבולוציוני הקוגניטיבי על עצמי: חל שינוי בהרגלי הלמידה שלי בעקבות השימוש האינטנסיבי במחשב.
בכנס צ'ייס האחרון (2009), התקיימה הרצאה "תחושת ההבנה וזיכרון המלוות למידת טקסט המוצג על מסך המחשב". הרצאה זו בא בעקבות מחקר שנעשה באוניברסיטת חיפה על ידי רקפת אקרמן. על לפי הסקר, שנעשה לפני המחקר, קיימת העדפה ברורה ללמידה מנייר. המעטים שמעדיפים את צג המחשב מציינים את הסיבות הבאות: איכות הסביבה וסוג הטקסט, הדורש הרבה חיפוש. לומדים המעדיפים את הנייר מציינים בעיקר בעיות ארגונומיות: ברק ממסך, המעייף את עיניים; כליי סימון לא נוחים ו"לא ניתן לקחת את הטקסט למיטה". המחקר עסק בשאלה: האם למידה מנייר ומצג המחשב זהה? האם קיים הבדל אמיתי או סובייקטיבי בין הלמידות? הממצאים מפתיעים: הארגונומיה לא משפיעה על הלמידה בלמידה מהמסך. יש הבדלים בין למידה מהנייר ובין למידה מהמסך באיכות ניטור ההבנה ובשליטה על תהליך הלימודי. מומלץ לקרא את המאמר ו/או לראות את ההרצאה המוקלטת (14 דקות)!