זה קצת עצוב שצריך לסכם. יש אווירה של סיום, למרות שבאמת לא חייבים...
מהו בלוג? מהו בלוג עבורי? האם אמשיך לכתוב בבלוג זה? אולי אפתח בלוג חדש?
בלוג הוא יומן רשת דיגיטלי אישי. והוא פומבי. כותבים בו כאשר יש מה להגיד, להראות, להציג ולשאול. יתרונו על מחברת של פעם: את המחברת אפשר להראות לשתי חברות הכי טובות, לבלוג יש קוראים רבים. זה כמו גלגל ענק: מסעיר ומפחיד גם יחד!
בלוג לימודי הוא סוג של בלוג, ממוקד מטרה – לשקף תהליך לימודי אישי.
מהו בלוג? מהו בלוג עבורי? האם אמשיך לכתוב בבלוג זה? אולי אפתח בלוג חדש?
בלוג הוא יומן רשת דיגיטלי אישי. והוא פומבי. כותבים בו כאשר יש מה להגיד, להראות, להציג ולשאול. יתרונו על מחברת של פעם: את המחברת אפשר להראות לשתי חברות הכי טובות, לבלוג יש קוראים רבים. זה כמו גלגל ענק: מסעיר ומפחיד גם יחד!
בלוג לימודי הוא סוג של בלוג, ממוקד מטרה – לשקף תהליך לימודי אישי.
איך אני התמודדתי איתו?
בשלב הראשון, שלב שבו התבשרנו כי אנחנו חייבים לבנות בלוג, לא נבהלתי, אך פיקפקתי -אני אנהל בלוג? עד אז לא ניהלתי בלוג, לא קראתי בלוגים. ידעתי שיש כאלה "משוגעים" שמעוניינים שמחשבותיהם הכמוסות יפורסמו ברבים וזה באמת נראה לי משונה.
אבל קיבלנו משימה – חייבים לבצע. הקמת הבלוג לוותה בחיפוש עטיפה חיצונית וסגנון כתיבה.
בשלב הראשון, שלב שבו התבשרנו כי אנחנו חייבים לבנות בלוג, לא נבהלתי, אך פיקפקתי -אני אנהל בלוג? עד אז לא ניהלתי בלוג, לא קראתי בלוגים. ידעתי שיש כאלה "משוגעים" שמעוניינים שמחשבותיהם הכמוסות יפורסמו ברבים וזה באמת נראה לי משונה.
אבל קיבלנו משימה – חייבים לבצע. הקמת הבלוג לוותה בחיפוש עטיפה חיצונית וסגנון כתיבה.
בפוסט 5 עצות לכתיבת פוסט בבלוג ציינתי את התנאים לפוסט מוצלח: כתוב בגישה אישית, לא ארוך, כנה לא ומשופע לינקים. האמת, זה היה קצת חצוף מצד חסרת ניסיון כמוני לתת עצות לכתיבת פוסט (יש לי סיבות מקלות – העצות לא שלי – המקור מצוין). לאחר כשנה של ניסיון בניהול הבלוג אני מאשרת: אכן העצות נכונות - כנות הפוסט ואורכו הקצר מניבים הכי הרבה תגובות. אני מוסיפה עצה שישית – כאשר זה מתאים ואפשרי: שלבו הומור.
כתיבה בבלוג, כנושא, מאוד העסיק אותי. אני אוהבת לכתוב וכתיבה אישית לא מהווה עבורי בעיה, אבל פומביות הבלוג עושה לי בעיות. בפוסט עצה מפתיעה לבלוגר התוודיתי בקשיים שגורמת לי הפומביות – אני שואפת לשלומתנות והיא מאיטה את קצב הפרסומים. המודעות לתופעה עזרה לי להתגבר עליה במידה מסוימת: השלמתי עם העובדה שחברי ללמודים קוראים את מה שאני כותבת. שמחתי מאוד לתגובות חברי ללמודים ושל אורחים מיוחדים, חלקם הזכרתי בפוסטים שלי. יחד עם זאת, עדיין אני לא יוזמת הזמנות לבקר בבלוג (ויש לי את מי להזמין!). כנראה, זהו שלב מאוחר יותר באבולוציה הדיגיטלית שלי.
עיסוק נוסף בבלוג היה כאשר יצאתי ל'טיולים בחממה' - בבלוגים של חברי. קראתי, למדתי, השוויתי. לאחר מכן, העזתי לצאת לשכונה מרוחקת יותר - בלוגים של מקצוענים וחובבנים בארץ ובחו"ל. גיליתי עולם ומלאו: עשיר, מגוון, מצחיק ומלמד. פגשתי בלוגרים אמיתיים, שכותבים כי אוהבים ולא כמחויבים.
כתיבה בבלוג, כנושא, מאוד העסיק אותי. אני אוהבת לכתוב וכתיבה אישית לא מהווה עבורי בעיה, אבל פומביות הבלוג עושה לי בעיות. בפוסט עצה מפתיעה לבלוגר התוודיתי בקשיים שגורמת לי הפומביות – אני שואפת לשלומתנות והיא מאיטה את קצב הפרסומים. המודעות לתופעה עזרה לי להתגבר עליה במידה מסוימת: השלמתי עם העובדה שחברי ללמודים קוראים את מה שאני כותבת. שמחתי מאוד לתגובות חברי ללמודים ושל אורחים מיוחדים, חלקם הזכרתי בפוסטים שלי. יחד עם זאת, עדיין אני לא יוזמת הזמנות לבקר בבלוג (ויש לי את מי להזמין!). כנראה, זהו שלב מאוחר יותר באבולוציה הדיגיטלית שלי.
עיסוק נוסף בבלוג היה כאשר יצאתי ל'טיולים בחממה' - בבלוגים של חברי. קראתי, למדתי, השוויתי. לאחר מכן, העזתי לצאת לשכונה מרוחקת יותר - בלוגים של מקצוענים וחובבנים בארץ ובחו"ל. גיליתי עולם ומלאו: עשיר, מגוון, מצחיק ומלמד. פגשתי בלוגרים אמיתיים, שכותבים כי אוהבים ולא כמחויבים.
אז גם אני מנהלת בלוג. האם אני בלוגרית? אני חושבת, שכאשר אפתח בלוג אישי, נטול מחויבות כלשהי, לימודית או מקצועית - אקבל את התואר הנכסף - בלוגרית.
אני מאמינה בבלוג לימודי. זהו כלי שהתחברתי אליו כי הוא:
מאפשר ביטוי אישי: כתיבת פוסטים, תובנות אישיות וביטוי של עמדות.
מהווה אתגר טכנולוגי: שילוב קבצים ותמונות, סרטונים, גאדג'טים, מצגות.
אינטראקטיבי: תגובות הקוראים. מאפשר דיאלוג ב'שטח' שלך.
ידידותי בנווט: תוויות, תאריכים, מספור הפוסטים – קל ונוח להגיע למידע הדרוש.
יכול להיות כרטיס ביקור מקצועי: אוסף העבודות והתוצרים משקפים את העשייה.
מקום להשוויץ בו: אומרים "לא פרסמת, לא עשית". לבלוג יש פוטנציאל ענק בעניין זה.
פסיכולוג לעת צרה: תמיד אפשר לשתף בבעיות. עצם הכתיבה מקלה על התחושה. ואם גם מקבלים תגובה תומכת- עוד יותר טוב!
ועוד לא אמרתי - רפלקציה. חשיבה רפלקטיבית על התכנים שלמדתי ועל התוצרים שבניתי העצימה את חווית הלמידה שלי.
מאפשר ביטוי אישי: כתיבת פוסטים, תובנות אישיות וביטוי של עמדות.
מהווה אתגר טכנולוגי: שילוב קבצים ותמונות, סרטונים, גאדג'טים, מצגות.
אינטראקטיבי: תגובות הקוראים. מאפשר דיאלוג ב'שטח' שלך.
ידידותי בנווט: תוויות, תאריכים, מספור הפוסטים – קל ונוח להגיע למידע הדרוש.
יכול להיות כרטיס ביקור מקצועי: אוסף העבודות והתוצרים משקפים את העשייה.
מקום להשוויץ בו: אומרים "לא פרסמת, לא עשית". לבלוג יש פוטנציאל ענק בעניין זה.
פסיכולוג לעת צרה: תמיד אפשר לשתף בבעיות. עצם הכתיבה מקלה על התחושה. ואם גם מקבלים תגובה תומכת- עוד יותר טוב!
ועוד לא אמרתי - רפלקציה. חשיבה רפלקטיבית על התכנים שלמדתי ועל התוצרים שבניתי העצימה את חווית הלמידה שלי.
תובנות בניהול הבלוג:
תוויות - רשימת התוויות חשובה. בהתחלה לכל מושג קטן הקדשתי תווית, בתקווה להמשכיות. עם הזמן ראיתי כי נוצרה רשימת תוויות ארוכה וניתן לצמצם תוויות, על ידי הרחבת המושגים.
ויזואליות - ויזואליות רלוונטית לפוסטים חשובה על מנת לגוון ולהוסיף עניין.
כותרת לפוסט – כדאי להשקיע מחשבה בכותרות, זה מזמין קריאה.
עם היכרותי את הכלים ברשת הוספתי גאדג'ט – כלים ברשת, שאני מצאתי אותם יישומיים ומועילים.
לצערי, לא כל רעיון שהיה לי להפוך לפוסט מימשתי – 'זמן פנוי' לא לברשימת הגאדג'טים!
עסקתי בבלוג גם בעבודות, מחוץ ל"בלוגוספרה": בקורס 'מידענות אקדמית' כתבתי עבודה (עם ליאת) "בלוג ככלי לביטוי רגשי וקוגניטיבי במסע לפולין". הכותרת מסבירה הכל. כמו כן, בקורס 'הערכת טכנולוגיות ידע', בהגדרת המושג 'חווית למידה' המלצתי על כתיבה בבלוג כעל "אמצעי יעיל ומגוון, בעל פוטנציאל להוות מנוף ביצירת חווית למידה אופטימאלית". בבלוג יש גילוי, חקירה, יצירה ושיתוף – מרכיבים הנחוצים ללמידה קונסטרוקטיביסטית.
ובקצרה, לכתוב בבלוג – זה ליצור ולשתף.
האם אמשיך לכתוב בבלוג זה? אולי אפתח בלוג חדש? ימים יגידו...
תודה רבה מקרב לב לכל מי שקרא, הגיב, העריך ותמך!
רינה
תוויות - רשימת התוויות חשובה. בהתחלה לכל מושג קטן הקדשתי תווית, בתקווה להמשכיות. עם הזמן ראיתי כי נוצרה רשימת תוויות ארוכה וניתן לצמצם תוויות, על ידי הרחבת המושגים.
ויזואליות - ויזואליות רלוונטית לפוסטים חשובה על מנת לגוון ולהוסיף עניין.
כותרת לפוסט – כדאי להשקיע מחשבה בכותרות, זה מזמין קריאה.
עם היכרותי את הכלים ברשת הוספתי גאדג'ט – כלים ברשת, שאני מצאתי אותם יישומיים ומועילים.
לצערי, לא כל רעיון שהיה לי להפוך לפוסט מימשתי – 'זמן פנוי' לא לברשימת הגאדג'טים!
עסקתי בבלוג גם בעבודות, מחוץ ל"בלוגוספרה": בקורס 'מידענות אקדמית' כתבתי עבודה (עם ליאת) "בלוג ככלי לביטוי רגשי וקוגניטיבי במסע לפולין". הכותרת מסבירה הכל. כמו כן, בקורס 'הערכת טכנולוגיות ידע', בהגדרת המושג 'חווית למידה' המלצתי על כתיבה בבלוג כעל "אמצעי יעיל ומגוון, בעל פוטנציאל להוות מנוף ביצירת חווית למידה אופטימאלית". בבלוג יש גילוי, חקירה, יצירה ושיתוף – מרכיבים הנחוצים ללמידה קונסטרוקטיביסטית.
ובקצרה, לכתוב בבלוג – זה ליצור ולשתף.
האם אמשיך לכתוב בבלוג זה? אולי אפתח בלוג חדש? ימים יגידו...
תודה רבה מקרב לב לכל מי שקרא, הגיב, העריך ותמך!
רינה
רינה היקרה,
השבמחקאני רואה בך בלוגרית מקצועית. פעמים רבות נכנסתי לבלוג שלך כדי לקרוא וללמוד, ולא פעם הצצתי בבלוג לחפש רעיונות לארגון הבלוג ולשילוב יישומים.
כולי תקווה כי תמשיכי לכתוב בבלוג (זה או אחר).
מעבר לפגישות האישיות אחפש אותך בבלוגר.
דפנה
רינה,
השבמחקאני מזמינה אותך גם ל"שכונה" (לא הוירטואלית) שלי.
נהניתי לקרוא. דבריך, כמו תמיד, "עושים לי סדר".
תודה.
רינה,
השבמחקמקריאת הפוסט הבנתי כי כתיבת הבלוג העניקה לך במה חדשה לביטוי וחשיפה של תוצרים מקצועיים ואף מחשבות אישיות.
המשיכי ליצור בכל דרך, למילה הכתובה יש ערך בכל מדיום שאותה תכניסי אליו.
רינה,
השבמחקנראה כי מאוד נהנת לכתוב את הבלוג שלך, הכתיבה שלך מאוד זורמת ומעניינת, מקווה שתמשיכי בכך!
ציינת כמה נקודות מאוד חשובות לכתיבת בלוג ויתרונות כתיבת בלוג בחינוך (לימודי כמו שכתבת) הינם חושובים ומשמעותיים מאוד ואני מסכימה איתך!
נהנתי לקרוא,
הילה קסוקר.
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקהיי רינה
השבמחקהיה לי תענוג לקרוא החוויות שלך בהבלוג , זה הפעם הראשונה שאני נחשפת לכלי זה ,אבל זה נשמע מאוד מרתק ונתנת לי מוטבציה ליצר לי בלוג ולעלות כל המחשבות שלי .
אני מצדיקה אותך לגבי היתרונות של הבלוג שהוא נחשב במה כדי להציג כל מה שעולה לי בראש בנוסף שהוא אינטרקציה בין האחרים באמצעות היכולת להגיב .
אני מרגישה שהפייסבוק והבלוג עובדים על אותו עיקרון שהוא מאפשר יכולת לבטא בנוסף שהוא מעניין ומרתק .
נהנתי מאוד ואני מודה לך ולמרצה ד"ר איתן ניקול שנתנה לנו הזדמנות להרחיב את הידע שלנו באמצעות הקורס סביבות מתוקשבות בחנ"מ .
תודה !
שלום לך רינה!
השבמחקשמחתי לקרוא על ההתלבטויות שלך בקשר לבלוג. גם אני נחשפתי לסגנון תקשורת זה בזכות קורס במכללה ולא מרצוני . יש לי חששות כמו שציינת בקשר לחשיפה הרבה שאין לדעת מה סוג התגובות שיבואו בעקבותיה.במסגרת הקורס אנחנו מאוד מתורבתות וכותבות תגובות חיוביות , אבל ראיתי גם תגובות אחרות במקומות אחרים. לכן אני חושבת שבשבילי כרגע מתאים להתמודד עם כתיבה של בלוג לימודי וחידדת לי בבלוג שלך את ההבחנה בניהם. אני מקווה שגם אני אלמד להנות מהכתיבה ומהעולמות שנפתחים בפני.
תודה ובהצלחה.
הדס לוקאי
שלום רינה,
השבמחקנהנתי והתרגשתי לקרוא את החוויות שלך עם הבלוג עד לידידות נפלאה.
כל עניין הבלוג/הפייס מאוד חדש לי,אני מאוד חוששת להיחשף מול כל כך הרבה אנשים בארץ ובחו"ל, עניין הפומביות מפחיד אותי.
אני מאוד מקווה שבסוף גם אני אגיעה לתובנות כאלה.
בתודה,
אובלנה פקדו
היי רינה!
השבמחקהשימוש באמצעים מתוקשבים אכן הוא פרמטר די מאיים במיוחד לאנשים שלא רגילים להשתמש בו באופן שותף. אני מאמינה שלאחר הכרות מעמיקה עם כל הסביבות המתוקשבות (כפי שלך יצא להיחשף) והתנסות מעמיקה בהן אנו אכן יכולים למצוא את התועלת האישית עבור כל אחד מאיתנו. היה נחמד לראות את התובנות אשר פזורות בתוך תהליך הכתיבה וכמו כל תהליך כתיבה שאדם מבצע הוא תהליך לימודי עבור עצמו ועבור החשופים אליו.
בברכת יום נעים,
גל מימון.
היי רינה, זוהי הפעם הראשונה שאני קוראת ומגיבה לבלוג כלשהו גם עבורי המפגש עם הסביבות המתוקשבות הללו (בלוג, פייסבוק, פורומים וכו') הוא בגדר חובות של קורס מכללה. ובכל זאת, עלי להודות כי בעולם מודרני וטכנולוגי כשלנו אכיר ןאדע לנצל את העולם המתוקשב. עלי להודות כי אם לא הייתי "מחוייבת" לעשות זאת, לא הייתי יוזמת מעצמי התנסות שכזאת. על כן, אני שמחה שנפלה בחלקי ההזדמנות ומי יודע.. אולי יום אחד אנהל גם אני בלוג משלי ואף אהנה מכך.
השבמחקתודה לך על השיתוף ברגשותייך ובתובנותייך-
שני ששון.
הכתיבה היא לא רק כלי להעברת מסרים אלא אחד הכלים החשובים לעיבוד המחשבות או בקיצור - כלי חשיבה. הטכנולוגיה הדיגיטאלית מקלה עלינו מאוד בכתיבה (ונושא הדגל כאן הוא מעבד התמלילים)- היא מאפשרת לנו להשקיע פחות מאמץ בחלק הטכני לטובת החלק הקוגנטיבי.
השבמחקמה שנותן לנו הבלוג (ככלי לכתיבה דיגיטאלית ברשת)הוא את האפשרות לשתף אחרים במחשבות שלנו - האם זה כלי לחשיבה ב"שותף" ?
ניקול
היי רינה ,
השבמחקנכון זה קצת עצוב שצריך לסכם , אך את סכמת חוויה מאוד מרתקת , נראה כי מאוד נהנית בכתיבת הבלוג שלך , מקווה שתמשיכי לכתוב בבלוג זה או אחר .
גם אני זאת הפעם הראשונה שאני מציצה בבלוג ומגיבה , זה בתוך מסגרת של קורס במכללה ולא היתה יוזמה מעצמי. אך נראה שווה משום שהוא מהווה כלי לשיתוף מחשבות.
האמת אני מאוד חוששת להיחשף לעולם הסביבות המתוקשבות , אבל כולי תקווה שבסוף אחרי הכרות והתנסות מעמיקה , גם אני אגיע לתובנות אלה .
תודה ובהצלחה ,
עראבי לינה
רינה שלום...
השבמחקמאוד נהנתי לקרוא את מה שרשמת..זו הפעם הראשונה שאני נחשפת לכלי המיוחד הזה ועוד מגיבה על כך.. רציתי לומר לך שכתיבתך עניינית וקולעת! אני מזדהה עם החששות שהיו לך בחשיפת הדעות והמחשבות שלך אף שלעיתים זה משחרר ונחמד.
אני מודה לך על השיתוף ושיהיה שבוע טוב..
רחלי אסייג
היי רינה,
השבמחקהחוויות שלך מזכירות לי מעט את המחשבות אשר מתרוצצות לי בראש בכל פעם שאני נערכת לקראת מטלה כלשהי בקורס אליו אני רשומה. בדומה אליך גם לי כרגע יש חששות לגבי פתיחת בלוג אישי משלי. אני יכולה להיות "בלוגרית?!" מצד שני מתוך ההתנסויות שלי עד כה (בסביבות פורום למשל) שהיו חדשות לי לגמרי, נוכחתי לדעת שהחווייה יכולה להיות בהחלט מרגשת... טוב מידי פעם לצאת מן המקובעות המחשבתית שאנו מחזיקות לגבי עצמינו לא?
נהנתי לקרא על חוויותיך וללמוד דרכן על תחושת ההצלחה שמלווה אותך עד היום... המשיכי לכתוב:)
בברכה,
איילת זית.
שלום רינה,
השבמחקנראה כי את אכן בלוגרית רצינית, לדעתי הסיבה לכתיבת הבלוג לא משנה, עצם הכתיבה הוא זה שהופך אותך לבלוגרית אמיתית. מאוד נהנתי לקרא את הבלוג, מרגישים את הזרימה בכתיבה וזה מוסיף לעניין בקריאה.
עניין הפומביות לדעתי הוא החלק הקשה ביותר בכתיבת הבלוג, לי אישית קשה עם העניין הזה אבל כיף לראות כי מצאת דרך להתגבר על כך...
שיהיה בהצלחה בבלוג הבא..
דגנית.
שלום רינה ושלום לכל קורא אחר,
השבמחקגם אני קראתי את הבלוג במסגרת קורס במכללה ואני מזדהה לגמרי עם רגשות הכותבות: הפרסום, החשיפה לפני כל מי שרק יהיה... קשה לי עם זה! מעודד לקרוא על חששותיך בתחילת הדרך (שם אני נמצאת עכשיו)ועל המקום בו את נמצאת היום. תודה על העצות והטיפים, אני אשתדל ליישם. מעודד גם לקרוא על הבנות האחרות בקורס שמרגישות כמוני... כנראה זה באמת החידוש והשוני ממה שאנו רגילים אליו שמעלה בנו את החששות.
להיפגש בבלוגים (כבר אני חשה הקלה מסויימת...).
דפנה ארגוב.
היי רינה,
השבמחקמאוד נהנהתי לקרוא את הבלוג שלך (אני מאוד מזדהה איתך)
גם אני כמו רבים אחרים נחשפתי לכלי זה בפעם הראשונה...
אני חושבת שאם לא הייתי מחוייבת להיכנס לבלוג ולהגיב לא הייתי עושה זאת מיוזמתי!! אך לאחר התנסות נוכחתי לראות כי הבלוג הוא כלי חיוני המאפשר לבטא את הרגשות, המחשבות והדעות שלי אך קשה לי עם העניין של הפומביות.
מקווה שיום אחד אוכל לפתוח בלוג משלי,
עדי משה
רינה שלום,
השבמחקנהנתי לקרוא את הבלוג שלך,גם בשבילי זו הפעם הראשונה שאני נכנסת לבלוג ומגיבה כחלק מהשתתפות בקורס סביבות מתוקשבות ואני חושבת שאם לא הייתי מחוייבת להיכנס לא הייתי עושה זאת.. אני מזדהה מאוד עם החוויות שסיפרת עליהן בתחילת דרכך בבלוג, קשה לי עם הפומביות וחשיפת המחשבות והרגשות וכמובן גם מהתגובות... שמחתי לשמוע על ההתנסות שלך ומקווה שאוכל להשתמש בעצות שלך ולפתוח בעצמי יום אחד בלוג, אולי בהתחלה כבלוג לימודי ועם ההתנסות אולי אשמח לפתוח בלוג אישי... אני נחשפת לאט לאט לעולם המתוקשב ומגלה את היופי שבו, שפותח דלת לשיתוף מחשבות ורעיונות... כולי תקווה שתמשיכי לכתוב :-)
עד הבלוג הבא...
נטע-לי קנפו
הי רינה
השבמחקאחרי שקראתי את מה שכתבת, חשבתי על דברים !
שאם הייתי נדרשת לכתוב בלוג לצורך הלימודים הייתי מסתדרת(אני מאמינה) . כפי שאני עושה כרגע.
אבל לכתוב בלוג אישי לא ניראה לי- זה אישי מדיי.
בכל אופן גם אם אני לא אוהבת יש אנשים שמסתדרים וזה יכול להיות כלי די טוב לשיתוף ילדים בחומרי לימוד ולצורך העלאת מחשבות שלהם בנושאים חברתיים.
יוליה אליאסוב
רינה את כותבת כ"כ יפה,שפשוט נעים לקרוא, יש משהו מאוד אישי אך יחד עם זאות התוכן הינו בעל גוון מקצועי. הכוונה שקראתי בשקיקה נהנתי ולמדתי אינפורמציה חדשה. נכנסתי לבלוג בעיקבות מטלה בקורס "הוראה בסביבה מתוקשבת" אחרי שתי דקות שכחתי שאני קוראת כחלק ממטלה. אני מאוד אוהבת לקורא,(שני ספרים בשבוע).לעולם לא נחשפתי לקריאת בלוג, מאחר ובלוג קיבל אצלי קונוטציה של כתיבה אישית, שהיא איננה מסקרנת אותי, אך קריאת בלוג לימודי בהחלט יכול לבוא בחשבון.אני שמחה להיחשף לכלי זה שיתרונותיו בהחלט רבים וממנו ניתן ללמוד בכל תחום.
השבמחקאוסנת שוסהיים
הי שמי טלי סהלו
השבמחקברצוני לומר שאני מתחברת להתלבטויות,ולחששות שליוו אותך קודם פתיחת הבלוג.זוהי אחריות מאוד גדולה לנהל בלוג צריך להיות אחראי, יצירתי, עם יכולת ביטוי בכתב טוב,ואפילו טוב מאוד על מנת למשוך קהל. והכי חשוב לדעתי, הוא להיות אמיתי וכנה משום שאחרי הכל הבלוג נוצר על מנת להביע את תחושותיו של אותו אדם אשר מנהל את הבלוג
רינה כל הכבוד לך על התעוזה ונראה לי לפי מה שקראתי בבלוג שלך את תדעי לנהל אותו היטב משום שאת מאוד מעניינת אז תמשיכי לכתוב וכך תתני מוטיבציה לשאר הגולשים.
המשך יום נעים שיהיה לכולנו......
היי רינה,
השבמחקלא יכולתי שלא להתייחס למשפט שכתבת בפסקה האחרונה "לכתוב בבלוג- זה ליצור ולשתף", לאורך כל הכתיבה שלך זה בלט - את ממש יוצרת ומשתפת. עצם השיתוף והכתיבה הקלילה והעניינית עוררו בי עניין, ויותר מכל עוררו בי חשיבה ביקורתית לגבי דעתי על חיוניות וחיוביות הבלוג (פעם ראשונה שנתקלתי באפשרות הזו).
אני עוד אמשיך לבחון ולהיכנס לבלוגים שונים (תודות לך..), מקווה שאמשיך להתקל בבלוגים עניינים ונעימים.
בהלחה בהמשך-אורטל איבגי
רינה שלום,
השבמחקמקריאת הבלוג שלך יכולתי לחוש את האהבה שלך לכתיבה,ברצוני לומר לך כי הזדזתי מאוד עם חששותיך שציינת לגבי בפומביות, שכן זה לא פשוט להיחשף בצורה כזו,נהנתי לקרוא והעשרתי את הידע שלי,הכתיבה שלך זורמת ועינינית ועל כך אומר לך יישר כוח. לורן אליקים
רינה שלום,
השבמחקראשית מאוד נהניתי מהכתיבה שלך. אני מודה שעד לא מזמן בלוג היה מבחינתי עוד מקום של כל מי שמשעמם לו ורוצה לכתוב ולהראות לכולם דברים המעניינים אותו, סודות כמוסים ועוד. לדעתי זה מאוד אמיץ כך לפרסם בפומבי. לאחר קריאה בנושא וקריאה את הפוסט שלך הבנתי שזהו כלי מדהים להעצמה אישית. בעיקר הרפלקציה מאוד חשובה בעיניי. ישנה אפשרות לחקירה ולמידה אישית. גם אני כמו חברותיי הגעתי לפוסט הזה בעקבות מטלה של קורס "סביבות מתוקשבות" אני מאמינה שלבדי לא הייתי מגיעה לבלוג שלך. אני שמחה על ההזדמנות הזאת, נתת לי כמה רעיונות לפתיחת בלוג משלי, תודה ובהצלחה :)
רויטל תמר אדרי
רינה שלום,
השבמחקנהניתי מאוד לקרא את הבלוג שלך. אני בהחלט מזדהה עם החששות שלך לגבי הפומביות של הבלוג ואני יודעת שיהיה לי קשה לשתף אחרים בתחושות שלי ובסודות שלי ואני מודה שאם לא הייתי מקבלת מטלה מהקורס "סביבות מתוקשבות" לא הייתי נכנסת לבלוג מכיוון שתמיד חשבתי שאנשים שפותחים בלוג ומשתפים את כולם בדעות שלהם,בתחושות שלהם ובסודות שלהם הם פשוט משועממים. לאחר שקראתי את הבלוג שלך הבנתי שטעיתי ועכשיו אני מאמינה שגם אני אוכל לפתוח בלוג משלי אם כי יותר לימודי ומקצועי ופחות אישי. אני בהחלט אשתמש בעצות שנתת ואני מקווה שגם אני אוכל לכתוב בצורה מעניינת כמוך. שיהיה לך המון בהצלחה בהמשך דרכך,
מור חלימה
אני זידאן פאטמה
השבמחקהיי רינה...
לראשונה נחשפתי לבלוג, לאור כל מה שאמרת בעיני הבלוג דבר מאוד חשוב ומעניין למשתמש האינטרנט, מכיוון שדרך הבלוג ניתן לפרסם את המחשבות שלנו.
ואבל מצד שני בכדי להפוך את הבלוג ליותר מעניין צריך לכתוב בגישה אישית ולא ארוך, ז"א לכתוב בכתב אישי, ולא ארוך קצר ולעניין.
קריאת הבלוגים מאפשרת קבלת תגובות וזה סימן טוב ומעיד על קהילות למידה דרך הבלוגים.
רינה כל מה שכתבת על הבלוג מאוד מעניין, ונתן לי מוטובציה לנסות את הבלוג, שלפעמים לכולנו יש מחשבות שאנחנו רואים שהיא חשובה ויכולה לעזור לאחרים ולא יודעים איך להפיץ אותה, ועכשיו את הדרכת אותי איך ומה לעשות.
זידאן פאטמה
שלום לכולם !
השבמחקשלום רינה!
שמעתי הרבה על בלוגים ובלוגרים אך באמת לא ידעתי ולא הבנתי מזה. אחרי שקראתי את הבלוג שלך ונחשפתי למידע החדש הבנתי את משמעות הבלוג,קיבלתי טיפים חשובים לניהול הבלוג ומידע יעיל שיעזור לי בעבודה עם קבוצות.
אני חושבת שבלוגים לימודיים יכולים לתרום לסוגי אוכלוסיה שונים כמו תלמידים, סטודנטים, מבוגרים וכו'.לבלוגים יש סוגים שונים של נושאים וכל אחד בוחר את מה שהוא אוהב, נושא שהוא מתחבר אליו יותר. זה מאפשר ללמוד ולעשות את מה שאתה באמת אוהב ומתעניין בו.
תודה על המידע החשוב !!!
אני מקווה שגם אני אצליח לבנות בלוג והאינפורמציה שרכשתי עכשיו תשמש אותי בעתיד!!!
לריסה רויזנברג
שלום רינה!
השבמחקנהניתי לקרוא את הבלוג שלך ,וכפי שניראה שהפוביות אינה מהווה לך בעיה ,כפי שקוראים את מתמודדת יפה מאוד רואים זאת בכתיבה שלך שהיא מאוד יפה ומעניינת .
תודה ובהצלחה!
מזל נגש
היי רינה!
השבמחקקודם כל נהנתי מאוד לקרוא את הבלוג שלך.
שנית יצא לי כבר לשמוע על כלי זה ואף להגיב לבלוגים(במסגרת השירות לאומי),ואכן נחשפתי לכלי שלמרבה ההפתעה רבים משתמשים בו. היה לי מדהים לקרוא בלוגים ולהיחשף לעולמות שונים . אני חושבת שזהו כלי טכנולוגי המאפשר לרבים להביע את עצמם ולעיתים אף לחלוק אחרים עם בעיותיהם בתקווה לקבל מענה או אפילו סתם כדי לפרוק.
אני אישית לא חושבת שאני ארגיש מספיק "אמיצה" כדי לחשוף מעצמי לאנשים שאני כלל לא מכירה.
למרות שיש שציינו שנחשפו לכלי בשל "מחויבויות אקדמיות" אני חושבת שלעיתים מחויבויות שכאלה מאפשרות לנו לפתוח פתח לעולם שלא היכרנו, לעבוד מעט על עצמנו והכי חשוב-- להתעשר בידע!!
רומה סמה
מאת: אבו רקייק פאטמה
השבמחקשלום רינה
האמת בחברה שלי-חברה בדואית קשה מאוד לקיים אינטראקציה עם אחרים אם הדבר לא בתוך המשפחה. מקריאה שלי את בלוג שלך. התרשמתי מאוד וחשבתי אם לא מאפשרים לנו להיות בתקשורת פנים אל פנים בחברה מדוע לא אהיה לפחות מבחינה חברתית כמו רינה.
אמת אני לא יודעת אם אצליח כמוך אבל התרשמתי רבות ממה שאת עשיתי מנסה לדבר עם כמה חברות אולי נקיים בלוג חברתי שנוכל לדון בענייני החברה שלנו שהיא חברה שעוברת שינויים רבים בתקופה האחרונה. רינה כל מה שכתב עצות , טיפים ורעיונות מאוד מדהים ועזרו לי , וכתיבה שלך מאוד יפה ומעניית . אחרי הדרכה שלך על בלוג אני מאמינה שגם אני אוכל לפתוח בלוג משלי ואני בהחלט אשתמש בכל הדרכה שנתת ואני מקווה שגם אני אוכל לכתוב בצורה יפה כמוך .
תודה ובהצלחה
אבו רקייק פאטמה
שלום רינה :-
השבמחקמ:- הודא מחאמיד.
בהתחלה אני מודה לך ששיתפת אותנו בחוויה שלך לגבי בלוג , וברעיונות שאליהן את נחשפת , שבאמצעות החוויות שעברו עליך את יכלת להעביר לנו ידע חשוב מאוד בנושא הבלוג.
ומדבריך המענינים לגבי הבלוג , אני הסקתי שהבלוג נותן לנו טיפים על מגוון רחב מאוד של תחומים ומסביר לנו כיצד לבצע דברים טובים יותר .
ובסוף אפשר להגיד שהבלוג הופך להיות הכלי שבאמצעותו הצבור גולש, משוחח, משמיע קול, מביע דעתו, ומקבל תגובות עליהם.
בס"ד
השבמחקשלום רינה,
ראשית, תודה על השיתוף בחוויה שלך. אני אישית לומדת בעיקר מדוגמאות וניסיון שלאחרים ואני שמחה שיצא לי לשמוע את זה.
זוהי הפעם הראשונה שיצא לי לקרוא בלוג, אפילו לא הבנתי מה זה ולא טרחתי אף פעם לקרוא.
עקב נסיבות מסוימות, אני כרגע מחפשת מידע רב בנושא כלשהוא המציג מידע ומשתף בניסיונם של אחרים וטוב לדעת שניתן למצוא את זה בבלוגים שונים ברשת.
אני מודה לך על העצות שנתת, אני בהחלט מסכימה איתך וחושבת שהטיפים חשובים, בעיקר כותרת מושכת ובלוג קצר שימשוך את תשומת לב הגולשים..
תודה רבה ובהצלחה,
עדי לוי
רינה יקירתי, נראה כי את ממש אוהבת לכתוב בבלוג, וכי זה מהווה עבורך גם חוויה. הכתיבה שלך היא אכן מקצועית וברמה גבוהה. הנני רואה כי הנך חושפת עבורנו מידע רב חשיבות. והנך משתמשת בבלוג לרוב כי בכתיבתך את מראה ידע רב בנושא.
השבמחקאני מעריכה את מה שאת כותבת ואני חושבת שהבלוג אכן משמש את כולם ומעבר לזה נותן לנו מידע . אני למשל הרבה קוראת בבלוגים כי דרכם אני מקבלת מידע ולפעמים מגיבה ותוך כדי מאפשרת לאנשים אחרים לצפות בידע שלי. ברצוני להוסיף על יתרונות הבלוג החינוכי: הבלוג יוצר אינטראקטיביות: שיתוף בין המורה לתלמיד ביצירת המשימה החינוכית תוך כדי ביצועה. הבלוג הוא סוג של העברה מהנה של החומר, מיומנות חיפוש ברשת יוצרת תחושת בילוש מאתגרת. לבלוג יש מנהל יחיד, שלא כמו בפורום בו כל אחד הוא חבר שווה ערך בהודעות. אמנם, ישנם בלוגים שבשוליהם מנוהל גם פורום, אותו מנהל בדרך כלל הבלוגר. הבלוג מאפשר שיפור שפה. הבלוג אגן מסייע לתלמידים בשיפור ביטחונם האישי הם חשים כ"נחשבים", "מועילים". וכן הנני רואה כי "לכתוב בבלוג זה ליצור ולשתף. אכן הנני ממליצה לכולם לקרוא את הבלוג שלך ובלוגים נוספים אחרים אשר מהווים עבורנו מידע רב.
מברכת אותך על הצלחתך...
מור כהן – אחווה -
שלום רינה
השבמחקהזדהתי עם מה שכתבת ואני בהחלט מבינה את הקושי בפומביות- גם לי קשה (אפילו לכתוב תגובה). לא ידעתי שעולם הבלוגים כל כך עשיר ומסועף. מאמינה שנפתחה לי אפשרות נוספת להתייחס לדברים.
תודה הדר חלפון
רינה שלום.
השבמחקאתחיל בזה שאודה שלעולם לא נכנסתי לבלוג ובטח ובטח לא הגבתי בו.
נתבקשתי להגיב בבלוג כמשימה לימודית.אילו היית יודעת כמה המשימה היית קשה עבורי, כמה פעמים נכנסתי כתבתי ומחקתי וכמובן שלא שלחתי!
תמיד חלפו בי מחשבות רבות, איך אכתוב למישהו שאיני מכירה? ואיך על ידי מילים אציג את עצמי? ומה יקרה אם לא העביר נכון את מה שרציתי לומר?
כשאני קוראת את אשר כתבת בבלוג אני מאוד מזדהה. החשש מפני חשיפה, החדירה לפרטיות ולדברים כל כך אינטימיים. הרבה פעמים אני חשה צורך עז לכתוב,כל מיני דברים בכל מיני נושאים אך אין בי את האומץ. כשקוראים בבלוג שלך זה נראה כה פשוט וקל ועל כך כולי קנאה
אני מקווה שלו פספסתי אותך ושאת עוד "מסתובבת" פה.
בכל אופן תודה רבה על השיתוף ועל הכנות בכתיבתך.
ממני,
סיגל חמו.
הי סיגל,
השבמחקלא פיספסת אותי, אני מבקרת כאן מידי פעם.
אני מסכימה איתך כי יש הבדל בין להיות צרכן פסיבי של בלוג(לקרא בלוגים של אחרים) לבין להיות צרכן אקטיבי(להגיב, לנהל דיון). אני חושבת שהאומץ להגיב בבלוגים מגיע עם הניסיון וגם תלוי צורך. זה לא חובה להגיב לפוסט. אם קראת פוסט והוא תרם לך במשהו - זה בהחלט מספיק. הרגישי בנוח. את בחברה טובה-רובם כמוך. אני יודעת שנעשים מחקרים הבודקים מה גורם לאנשים להגיב לפוסטים. אחד הפרמטרים הוא אורך הפוסט.
אל תקנאי - נסי בעצמך לנהל בלוג ותראי שזה מאתגר, מענין ומספק!
בהצלחה,
רינה
בהצלחה!