יום רביעי, 17 בפברואר 2010

לא בשביל להאריך ולא על מנת להעריך אלה כדי לומר מספר מילים מהלב..

הי רינה,
במשך כשנה היה לי תענוג לעקוב אחריך בבלוג שפתחת ולהיחשף למחשבות שלך בהקשר לדברים שונים שאת עוברת, לומדת, עושה.
אני חייבת לומר שלא פעם תפסתי את עצמי קוראת בעניין רב את הפוסטים שאת כותבת ולומדת מהם דברים, נחשפת לכאלה שלא ידעתי קודם, לדוגמה על שימוש בטלפון נייד להוראה. הורדתי ושמרתי לעצמי מספר דברים שכתבת, למשל הקשורים לבניית יחידת לימוד המתוקשבת (כתבת מספר פוסטים); רשומה בשם "5 עצות לכתיבת פוסטים בבלוג" וכו'
הרשומות שאת כותבת רובן ככולן מעניינות ורלוונטיות לתחום שאנו לומדות.
אני אוהבת מאוד את סגנון הכתיבה שלך: הוא אישי ומיוחד. בקריאת הרשומות שכתבת מרגישים אדם חושב לעומק, מהרהר, מחפש משמעות. הכותרות שבחרת לתת לרשומות קולעות, מזמנות קריאה לדוגמה:"ייסורי מרצה מקוון צעיר", " טלפון נייד אויב או אוהב"," "הריון ולידה " וכו'. חלוקת הגדג'טים שעשית נהדרת: מאפשרת התמצאות נוחה בבלוג.
הרעיון לעלות את השאלה המעניינת אותך "מהי חווית הלמידה שלך?" ולהציג אותו בגדג'ט היה מקסים, כמו הרבה פתרונות טכנולוגיים האחרים שמצאת.
בקריאת הבלוג שלך לא פעם חשבתי שזהו יומן רשת אמיתי: מצד אחד אישי מאוד החושף את המחשבות והיחס האישי לדברים, את העשייה המקצועית שלך ומצד שני פומבי, מעניין גם לאחרים, משתף, מזמן לחשיבה.
פתחת את הבלוג (כמו כולנו) במסגרת הלימודים לתואר שני כפורטפוליו לימודי. זו הייתה מטלה לא פשוטה הכרוכה במחשבות רבות ,חשיפה פומבית, מלווה בחוסר התנסות, אך לי נראה שעמדת בה בגדול!
שמחתי להכיר אותך מעבר להיכרות האישית. תודה על ההזדמנות!
באהבה והערכה רבה
אינה

תגובה 1: