יום ראשון, 16 במאי 2010

הפתעות נעימות בתקופה סוערת

תקופה זו בחודש מאי עבור כל מורה למתמטיקה בתיכון היא תקופה מטורפת של בחינות מתכונת, הררי מבחנים לבדיקה, מרתונים לתלמידים מתקשים וויכוחים עם מורים על שעות תגבור. וכך עד ה- 25 במאי - מועד בחינת הבגרות.
בדיוק בתקופה זו, בין מבחן למבחן, כנראה, כסוג של הדחקה, "ברחתי" לעולם הוירטואלי שכולו טוב - הצצתי בביטחון לבלוג שלי. היה לי ברור שלא מתרחש בו כלום - הפעילות הלימודית הסתיימה בו לפני מספר חודשים ואפילו אני לא ביקרתי שם כבר כמה שבועות.
ואז ראיתי אותם!!! את 34 התגובות לפוסט הפרידה שלי! 30 מתוכן - חדשות. הלם התחלף במחשבה – בוודאי זו טעות של מערכת. אבל אז נפתחה בפני שרשרת תגובות ארוכה מאנשים נפלאים שכתבו לי דברים נפלאים.
תודה על רבה לכל אחד ואחת מכם על המילים החמות, המשתפות והמחכימות. אני שמחה שמחשבותיי נגעו לכם, שרגשותיי לא זרים לכם ושאתם מוכנים ללמוד,ואילו משהו קטן, מניסיוני.
תגובותיכם עשו לי לחשק להמשיך ולכתוב בבלוג, גם בתקופה עמוסה לעייפה זו.
התרשמתי מדבריכם שאתם תלמידי מכללה (אחווה?). לאיזה תואר?
מ"מרומי" הניסיון של אחת שמסיימת למודי תואר שני ובעלת ניסיון של 22 שנה בהוראה, אני מרשה לעצמי לומר: השתדלו ליהנות מתהליך הלמידה. אני הבנתי שזה אפשרי.
ההנאה מלמידה תלויה בשלושה גורמים: מה לומדים, ממי לומדים וכיצד לומדים.
"כיצד ללמוד"- תלוי בנו. לטכנולוגיה יש בעניין זה מקום חשוב. נצלו את הכלים החדשים. את הטכנולוגיות החדשות. הן מגבירות עניין, מגבירות אינטראקציות בין הלומדים, בין הלומדים לתוכן, מגמישות את תהליך למידה. אימצו את הבלוג - הוא אחד מהכלים הללו.
אני מאחלת לכם המון הצלחה!
תודה ענקית!
רינה

יום רביעי, 17 בפברואר 2010

לא בשביל להאריך ולא על מנת להעריך אלה כדי לומר מספר מילים מהלב..

הי רינה,
במשך כשנה היה לי תענוג לעקוב אחריך בבלוג שפתחת ולהיחשף למחשבות שלך בהקשר לדברים שונים שאת עוברת, לומדת, עושה.
אני חייבת לומר שלא פעם תפסתי את עצמי קוראת בעניין רב את הפוסטים שאת כותבת ולומדת מהם דברים, נחשפת לכאלה שלא ידעתי קודם, לדוגמה על שימוש בטלפון נייד להוראה. הורדתי ושמרתי לעצמי מספר דברים שכתבת, למשל הקשורים לבניית יחידת לימוד המתוקשבת (כתבת מספר פוסטים); רשומה בשם "5 עצות לכתיבת פוסטים בבלוג" וכו'
הרשומות שאת כותבת רובן ככולן מעניינות ורלוונטיות לתחום שאנו לומדות.
אני אוהבת מאוד את סגנון הכתיבה שלך: הוא אישי ומיוחד. בקריאת הרשומות שכתבת מרגישים אדם חושב לעומק, מהרהר, מחפש משמעות. הכותרות שבחרת לתת לרשומות קולעות, מזמנות קריאה לדוגמה:"ייסורי מרצה מקוון צעיר", " טלפון נייד אויב או אוהב"," "הריון ולידה " וכו'. חלוקת הגדג'טים שעשית נהדרת: מאפשרת התמצאות נוחה בבלוג.
הרעיון לעלות את השאלה המעניינת אותך "מהי חווית הלמידה שלך?" ולהציג אותו בגדג'ט היה מקסים, כמו הרבה פתרונות טכנולוגיים האחרים שמצאת.
בקריאת הבלוג שלך לא פעם חשבתי שזהו יומן רשת אמיתי: מצד אחד אישי מאוד החושף את המחשבות והיחס האישי לדברים, את העשייה המקצועית שלך ומצד שני פומבי, מעניין גם לאחרים, משתף, מזמן לחשיבה.
פתחת את הבלוג (כמו כולנו) במסגרת הלימודים לתואר שני כפורטפוליו לימודי. זו הייתה מטלה לא פשוטה הכרוכה במחשבות רבות ,חשיפה פומבית, מלווה בחוסר התנסות, אך לי נראה שעמדת בה בגדול!
שמחתי להכיר אותך מעבר להיכרות האישית. תודה על ההזדמנות!
באהבה והערכה רבה
אינה

בלוג - תחילתה של ידידות מופלאה

זה קצת עצוב שצריך לסכם. יש אווירה של סיום, למרות שבאמת לא חייבים...
מהו בלוג? מהו בלוג עבורי? האם אמשיך לכתוב בבלוג זה? אולי אפתח בלוג חדש?
בלוג
הוא יומן רשת דיגיטלי אישי. והוא פומבי. כותבים בו כאשר יש מה להגיד, להראות, להציג ולשאול. יתרונו על מחברת של פעם: את המחברת אפשר להראות לשתי חברות הכי טובות, לבלוג יש קוראים רבים. זה כמו גלגל ענק: מסעיר ומפחיד גם יחד!
בלוג לימודי הוא סוג של בלוג, ממוקד מטרה – לשקף תהליך לימודי אישי.
איך אני התמודדתי איתו?
בשלב הראשון, שלב שבו התבשרנו כי אנחנו חייבים לבנות בלוג, לא נבהלתי, אך פיקפקתי -אני אנהל בלוג? עד אז לא ניהלתי בלוג, לא קראתי בלוגים. ידעתי שיש כאלה "משוגעים" שמעוניינים שמחשבותיהם הכמוסות יפורסמו ברבים וזה באמת נראה לי משונה.
אבל קיבלנו משימה – חייבים לבצע. הקמת הבלוג לוותה בחיפוש עטיפה חיצונית וסגנון כתיבה.
בפוסט 5 עצות לכתיבת פוסט בבלוג ציינתי את התנאים לפוסט מוצלח: כתוב בגישה אישית, לא ארוך, כנה לא ומשופע לינקים. האמת, זה היה קצת חצוף מצד חסרת ניסיון כמוני לתת עצות לכתיבת פוסט (יש לי סיבות מקלות – העצות לא שלי – המקור מצוין). לאחר כשנה של ניסיון בניהול הבלוג אני מאשרת: אכן העצות נכונות - כנות הפוסט ואורכו הקצר מניבים הכי הרבה תגובות. אני מוסיפה עצה שישית – כאשר זה מתאים ואפשרי: שלבו הומור.
כתיבה בבלוג, כנושא, מאוד העסיק אותי. אני אוהבת לכתוב וכתיבה אישית לא מהווה עבורי בעיה, אבל פומביות הבלוג עושה לי בעיות. בפוסט עצה מפתיעה לבלוגר התוודיתי בקשיים שגורמת לי הפומביות – אני שואפת לשלומתנות והיא מאיטה את קצב הפרסומים. המודעות לתופעה עזרה לי להתגבר עליה במידה מסוימת: השלמתי עם העובדה שחברי ללמודים קוראים את מה שאני כותבת. שמחתי מאוד לתגובות חברי ללמודים ושל אורחים מיוחדים, חלקם הזכרתי בפוסטים שלי. יחד עם זאת, עדיין אני לא יוזמת הזמנות לבקר בבלוג (ויש לי את מי להזמין!). כנראה, זהו שלב מאוחר יותר באבולוציה הדיגיטלית שלי.
עיסוק נוסף בבלוג היה כאשר יצאתי ל'טיולים בחממה' - בבלוגים של חברי. קראתי, למדתי, השוויתי. לאחר מכן, העזתי לצאת לשכונה מרוחקת יותר - בלוגים של מקצוענים וחובבנים בארץ ובחו"ל. גיליתי עולם ומלאו: עשיר, מגוון, מצחיק ומלמד. פגשתי בלוגרים אמיתיים, שכותבים כי אוהבים ולא כמחויבים.

אז גם אני מנהלת בלוג. האם אני בלוגרית? אני חושבת, שכאשר אפתח בלוג אישי, נטול מחויבות כלשהי, לימודית או מקצועית - אקבל את התואר הנכסף - בלוגרית.
אני מאמינה בבלוג לימודי. זהו כלי שהתחברתי אליו כי הוא:
מאפשר ביטוי אישי: כתיבת פוסטים, תובנות אישיות וביטוי של עמדות.
מהווה אתגר טכנולוגי: שילוב קבצים ותמונות, סרטונים, גאדג'טים, מצגות.
אינטראקטיבי: תגובות הקוראים. מאפשר דיאלוג ב'שטח' שלך.
ידידותי בנווט: תוויות, תאריכים, מספור הפוסטים – קל ונוח להגיע למידע הדרוש.
יכול להיות כרטיס ביקור מקצועי: אוסף העבודות והתוצרים משקפים את העשייה.
מקום להשוויץ בו: אומרים "לא פרסמת, לא עשית". לבלוג יש פוטנציאל ענק בעניין זה.
פסיכולוג לעת צרה: תמיד אפשר לשתף בבעיות. עצם הכתיבה מקלה על התחושה. ואם גם מקבלים תגובה תומכת- עוד יותר טוב!
ועוד לא אמרתי - רפלקציה. חשיבה רפלקטיבית על התכנים שלמדתי ועל התוצרים שבניתי העצימה את חווית הלמידה שלי.
תובנות בניהול הבלוג:
תוויות - רשימת התוויות חשובה. בהתחלה לכל מושג קטן הקדשתי תווית, בתקווה להמשכיות. עם הזמן ראיתי כי נוצרה רשימת תוויות ארוכה וניתן לצמצם תוויות, על ידי הרחבת המושגים.
ויזואליות - ויזואליות רלוונטית לפוסטים חשובה על מנת לגוון ולהוסיף עניין.
כותרת לפוסט – כדאי להשקיע מחשבה בכותרות, זה מזמין קריאה.
עם היכרותי את הכלים ברשת הוספתי גאדג'ט – כלים ברשת, שאני מצאתי אותם יישומיים ומועילים.
לצערי, לא כל רעיון שהיה לי להפוך לפוסט מימשתי – 'זמן פנוי' לא לברשימת הגאדג'טים!
עסקתי בבלוג גם בעבודות, מחוץ ל"בלוגוספרה": בקורס 'מידענות אקדמית' כתבתי עבודה (עם ליאת) "בלוג ככלי לביטוי רגשי וקוגניטיבי במסע לפולין". הכותרת מסבירה הכל. כמו כן, בקורס 'הערכת טכנולוגיות ידע', בהגדרת המושג 'חווית למידה' המלצתי על כתיבה בבלוג כעל "אמצעי יעיל ומגוון, בעל פוטנציאל להוות מנוף ביצירת חווית למידה אופטימאלית". בבלוג יש גילוי, חקירה, יצירה ושיתוף – מרכיבים הנחוצים ללמידה קונסטרוקטיביסטית.
ובקצרה, לכתוב בבלוג – זה ליצור ולשתף.
האם אמשיך לכתוב בבלוג זה? אולי אפתח בלוג חדש? ימים יגידו...
תודה רבה מקרב לב לכל מי שקרא, הגיב, העריך ותמך!
רינה

יום שני, 15 בפברואר 2010

משחק קלפים מתמטי

במסגרת הקורס "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים" פיתחנו משחק קלפים בנושא מתמטי.
תהליך בנית משחק הקלפים היה מעניין ושונה מתהליך בנית משחק מתוקשב. היתרון שבמשחק קלפים עבורי שהתוצר מוכן לשימוש מידי לעומתו משחק מתוקשב, שבניתי בסמסטר השני. המתוקשב נשאר על הנייר ומחכה להפקה.
הבאתי את הקלפים לכיתה וחילקתי את החפיסות לתלמידים. עשיתי קצת "יחסי ציבור" לפני הפעילות הלימודית, אך לא פיתחתי ציפיות. להפתעתי הרבה, תגובות התלמידים היו חיוביות מאוד: הם שיחקו ברצינות, בהתלהבות, עזרו אחד לשני ואפילו... לא שמעו את הצלצול להפסקה! מה עוד יכול המורה לרצות?
התרשמו בעצמכם.

יום ראשון, 14 בפברואר 2010

הסמינר (2) – סופר Moodle

משום שסמינר שלי הוא מחקר פעולה, אני עסוקה בשלב זה ב"פעולה": בחרתי בכלי המאפשר לי לממש את תוכניותי. אחרי חיפושים והתלבטויות קשות בחרתי בפלטפורמה מצוינת עבור הצרכים שלי - Moodle.
Moodle היא פלטפורמה חינמית, נוחה מאוד עבור המורה. מוודל מאפשרת הכל: ניהול ידע, ניהול תלמידים, פורומים, הודעות אישיות, סקרים, בחנים. ולא פחות חשוב: המערכת יודעת לעקוב אחרי פעילותם של תלמידים.
אמנם Moodle שונה ממערכת HighLearn שבה בניתי את הקורס המתוקשב בסמסטר השני, אבל הניסיון והתובנות שרכשתי שם עזרו לי להרגיש מאוד בנוח עם מוודל מיד בהתחלה. וחוץ מזה, המערכת באמת ידידותית.
בדלישוס אספתי כמה קישורים מועילים.
למי שעוד לא גילה את הכלי: צפו בסרטון, 2 דקות 47 שניות.


יום רביעי, 13 בינואר 2010

רשתות חברתיות ומורים


בסמסטר הראשון, בקורס טכנולוגיות למידה, העלתה ד"ר גילה קורץ שאלה – האם רשתות חברתיות יכולות לסייע בהוראה? אני אדם אופטימי ומחפש את החיובי – לא ידעתי, אבל האמנתי שאפשר. עכשיו אני יודעת שאפשר. אני מכירה אישית מורים המנצלים את פייסבוק לצרכי התקשורת עם התלמידים וקידום הלמידה.
מצד שני, מתרבות הידיעות על האירועים בהם פוגעים התלמידים במורים בעזרת אותן הרשתות: מקליטים את המורים בזמן השיעור בעזרת טלפונים הניידים ומפרסומים ב- YOUTUBE, מתארגנים בפייסבוק ומטרידים את המורים.
באתר של אורט התפרסמה כתבה מאת צביה אלגלי, המתארת את התופעה ומציעה פתרונות להתמודד איתה.
עוד משהו לתשומת לבינו...

הסמינר (1) - הריון ולידה


לפני מספר שבועות, בשעה טובה ומוצלחת אני הבנתי במה יעסוק הסמינר שלי: בתיאור וניתוח תהליך הפיכתי למורה מתוקשבת. כמובן שד"ר גילה קורץ עזרה לי להחליט במה להתמקד, כי תוכניות שלי היו כתוכניותיו של נפוליון לפני הפלישה לרוסיה. גם לפני שבחרתי בנושא זה, חשבתי לשלב בהוראה שלי תקשוב ולמידה מרחוק ולמדוד את הידע של התלמידים בעקבות סוג חדש של למידה. אבל גילה האירה לי שיותר מעניין לחקור את התהליך שעובר המורה בהפיכתו למורה משלב הוראה מתוקשבת. הרעיון מצא חן בעיני וגם זה מאוד מתאים לי.
אז, מבחינת שלבי ההתקדמות אני ב"חודש הראשון": בחרתי נושא, הצבתי שאלות, בחרתי חלק מהמקורות לסקירת ספרות. תיכנתי והתחלתי לבצע את הפעילות המתוקשבת עם התלמידים.
התחושה היא טובה – אני מתחילה ליישם את מה שלמדתי.
בפוסטים הבאים אציג חלק מהכלים ברשת בהם אני משתמשת בהוראה שלי.

יום חמישי, 31 בדצמבר 2009

יחידת לימוד מתוקשבת (3). ניתוח,תכנון והערכה.

לאחר שבחרנו בנושא לעבודה – סדרה הנדסית, שקלנו לשנות אותו לנושא חדש שהוכנס לאחרונה לתוכנית היבחנות החדשה במתמטיקה – פתרון בעיות גיאומטריות באמצעות טריגונומטריה וגיאומטריה אנליטית. בעקבות הערכה מחדש ודיון ממושך והגענו למסקנה:
§ אין יתרון בהצגת הנושא החדש באופן מתוקשב-ממוחשב.
§ החומר בנושא החדש דל ביותר.
לאור שתי הבחנות אלה חזרנו לנושא המקורי. יתכן ונבהלנו קצת מהצורך בהתמודדות הכפולה – גם עם בנית התוכן וגם עם בנית הגרסה המתוקשבת שלו. מה שהכניע אותנו לחזור לנושא המקורי הוא שהנושא חדש "לא מספיק פוטוגני" לתקשוב.
בתום שלב הניתוח כתבנו מסמך איפיון, ובתום שלב התכנון בנינו תרשים זרימה.

יחידת לימוד מתוקשבת (2) – מודל ADDIE


סיפרתי בפוסטים קודמים שאני מעורבת בפיתוח יחידת לימוד מתוקשבת. את היחידה אנו בונות על פי שלבי המודל ADDIE, שפותח באוניברסיטת פלורידה בשנת 1975. במודל ADDIE חמישה שלבים, כאשר יש תוצר בסופו של כל שלב ושלב:

A – Analysis – ניתוח (בשלב זה כותבים את מסמך האפיון).
D - Design- תכנון (בשלב זה בונים תרשים זרימה, ניווט ופעילויות).
D - Development- פיתוח (בשלב זה מפתחים תוכן הקורס, כותבים תסריטים).
I- Implementation- יישום (בשלב זה מפיקים גרסה ראשונה של יחידה מתוקשבת).
E - Evaluation- הערכה (הערכה מעצבת ומסכמת, גרסה סופית של המוצר).


סכמה של המודל מתארת את הקשר בין כל שלבי הפיתוח- הערכה מחדש נמצאת בכל שלב בפיתוח.
מתוך ניסיון קצר שלי בפיתוח חומרים מתוקשבים: עצם למידה, יחידת לימוד מתוקשבת ומשחק מתוקשב - המודל נוח מאוד ויישומי.
אנחנו נמצאות בשלב הפיתוח ועל כך בהמשך...

יום שבת, 5 בדצמבר 2009

מחשב לכל ילד, לומדה לכל ילדה?

אני מקנאה. מדוע?
ראו בעצמכם את הכתבה שהתפרסמה אתמול ב"אולפן שישי".
12 דקות של נחת.

אולי אלה סימנים ראשונים של מהפכה? (ראו פוסט קודם).

תקשוב במערכת החינוך – בעקבות הפורום (2)

רוב הדוברים בפורום (ראו פוסט קודם) הדגישו שלמורים אין תחליף: המורה יכול להחזיק גיר או מיקרופון, מצלמה או מחשב - המורה הוא המנהיג וטכנולוגיה היא רק כלי. לדעתי, זו אמירה מאוד חזקה בכנס מהסוג בזה.
פרופ' דוד חן סיכם את הפורום והתייחס לבעיית הטמעת הטכנולוגיה במערכת החינוך. הוא ציין את הבדלים בין הארגונים שמצליחים עם טכנולוגיה לבין מערכת החינוך שאינה מצליחה:
1. קבלת החלטות במערכת החינוך אינטואיטיבית, לא מתוכננת, תלויה באידיאולוגיה ופוליטיקה.
2. מחקר ופיתוח. במערכת החינוך המו"פ הוא לא חלק מתרבות ארגונית, כמו בארגונים שמצליחים. ללא מו"פ אין קדמה. העדר מו"פ בחינוך לא רק בארץ, אלא גם בעולם.
3. העדר תחרות. למערכת החינוך אין מתחרים. מערכת החינוך לא נותנת דין וחשבון על אי הצלחות שלה.
4. למערכת החינוך אין מטרות מדויקות.
5. ארגונים עתירי טכנולוגיה שייכים למגזר פרטי, מערכת החינוך למגזר הציבורי.
6. ירידה בערך תפקידו של הקוריקולום.
מבט "על" על בעיות ו"מחלות" של מערכת החינוך עוזר מאוד להבין את המבוא הסתום שבו אנו נמצאים. ברור כי השינוי לא יבוא מלמעלה. אז נקווה שמהפכה תבוא מלמטה, כמו כל המהפכות, לא?

יום שישי, 4 בדצמבר 2009

תקשוב במערכת החינוך - בעקבות הפורום (1)

לפני יומיים התקיים במרכז ללימודים אקדמיים פורום חינוך, שעסק בתקשוב מערכת החינוך, בניצוחה של דר' גילה קורץ. בפורום לקחו חלק אנשים בעלי זכויות והישגים רבים בתחום התקשוב, וגם אנחנו – תלמידי מגמת התקשוב. ראשון הדוברים היה נשיא המכללה - פרופ' דב גולדברגר שציטט מהשיר של אביב גפן "סוף העולם":

ילד סינטטי כבוי מול מסך שדולק,
תסתכל על הרחוב איך הוא ריק,
כבר שכחנו איך לשחק...


פרופ' גולדברגר דיבר על "החור באיזון" – חוסר איזון שנוצר אצל הדור הצעיר בגלל השימוש הבלתי מוגבל בטכנולוגיה. ההתמסרות המוחלטת לטכנולוגיה מונעת מהילדים לקרא, לשחק, להיות בתנועת נוער.
זו אחריותנו להציב לילדים את הגבולות, ללמד צרכנות נבונה ולחשוף אותם לדברים נוספים. האבסורד הוא, שהתמונה בבתי הספר כל כך הפוכה! לדעתי, נדרש איזון נוסף: בין צריכת טכנולוגיה אישית ופרטית לבין צריכת טכנולוגיה למטרות לימודיות. וגם זו אחריותנו.
השאלה היא: כיצד מאזנים?

יום שבת, 28 בנובמבר 2009

נבחנים בעידן האינטרנט


בשיעור ראשון בקורס "סוגיות במדיניות החינוך" אמר דר' אלעד פלד, שבעקרון, הוא לא מתנגד לבחון עם חומר פתוח, גם עם מחשב עם גישה לאינטרנט. אבל האפשרות לתקשורת בין הסטודנטים בזמן הבחינה, פוסלת את הרעיון. הפלגתי בדמיוני – כמה טוב ומעניין זה יכול היה להיות...
לאחר מכן מצאתי אצל יענקל בפוסט "לדעת למצוא את התשובה" התייחסות לכתבה שהופיעה באתר החדשות של BBC , לגבי הניסוי שנעשה על ידי משרד החינוך בדנמרק ב- 14 בתי ספר. במהלך המבחן הנבחני ם יכולים לפנות לכל אתר אינטרנט שהם רוצים, כולל Facebook, אבל אסור להם להיעזר בדואר או ביישומים להודעות מיידיות על מנת להתייעץ - לא עם עמיתים לכיתה, ולא עם אנשים מחוץ לכיתה. 3 עקרונות מנחים את המורים של דנמרק שבפרויקט:
- המורים מאמינים שכדי להכין את התלמידים לחיים מודרניים צריך ללמד אותם להשתמש באינטרנט.
- המורים בוטחים בתלמידים שלא ירמו.
- אופי המבחנים מקשה על התלמידים להעתיק – התלמידים לא נדרשים "להקיא" את מידע, אלא למיין ולנתח אותו.
מבחנים עם "אינטרנט פתוח" תואמים את הנוף המידעי של ימינו, אבל הם גם נותנים ביטוי לכבוד שהמערכת רוכשת כלפי תלמידיה.
יענקל מתייחס לכל האחד מהעקרונות וכותב בסיכום:
מבחנים עם "אינטרנט פתוח" תואמים את הנוף המידעי של ימינו, אבל הם גם נותנים ביטוי לכבוד שהמערכת רוכשת כלפי תלמידיה.
הבחנתו המדויקת של יענקל גרמה לי לחשוב: האם אנו כמורים בוטחים בתלמידינו? האם סומך עלינו כסטודנטים במכללה פרופ' פלד? בשניהם אני לא בטוחה. זו תעודת עניות למי?
אסוציאטיבית נזכרתי בפרופ' ברמן מטכניון, שגם נתן לנו (קבוצה קטנה של סטודנטים) להיבחן ללא השגחה ואחרי זה ביקש לבדוק כל אחד לעצמו את הבחינה (אחרי שכמובן גילה לנו את הפתרונות). אתם יודעים מה – לא היו מאיות, וגם לא תשיעיות. בדקתי לעצמי - 70, והייתי מאושרת!
כאשר בוטחים בך – אתה גודל כבנאדם. אני בעד.

יום שבת, 14 בנובמבר 2009

טלפון נייד – אויב או אוהב


בשיטוטים ברשת (ניסיון נואש לזיז את עבודת הסמינר ממקומה) נתקלתי בכתבה מעניינת. נדלקתי - הנושא מאוד קרוב לליבי בתור "מורה עדיין פרונטאלית". אני מרגישה שקם לי מתחרה, נכון יותר, אויב אמיתי בכיתה – הטלפון הנייד. התלמידים מתעסקים איתו כל הזמן: שולחים SMS, משחקים וגולשים ואפילו עונים לשיחות נכנסות. המלחמה על תשומת הלב של התלמידים כאשר הנייד בידיהם - אבודה.
מה עושים?
ואז אני נתקלת בכתבה על פיתוח ישראלי לניצול טלפונים סלולריים צורכי למידה.
"המעבדה למתמטיקה בסלולרי" ה- math4mobile, פותחה על ידי פרופ' מיכל ירושלמי מאוניברסיטת חיפה. התוכנה מותקנת בטלפונים הניידים והופכת אותם למחשבים ניידים קטנים, המסוגלים לבצע שורה של יישומים מתמטיים ברמות שונות. התוכנה מאפשרת מגוון של יישומים: גרפים, שרטוטים, פתרון משוואות, חישוב נגזרות ועוד.
לדברי המפתחים, השימוש בטלפונים הניידים מאפשר למידה בקבוצה: ניתן לשלוח את הגרפים והנוסחאות דרך ה SMS ולשתף חברים בתהליך הלמידה.
פרופ' ירושלמי מאמינה שצריך ללמוד מתמטיקה בצורה יוצרת, ולא דרך שינון נוסחאות בעל פה. לדבריה, הבעיה נעוצה בכך שמעבדה למתמטיקה הייתה אפשרית עד כה רק דרך המחשב והזמינות של מחשבים בבתי הספר היא נמוכה. באמצעות טלפון נייד ניתן להפעיל את היישומים בכל מקום: בחצר, בכיתה או בדרך הביתה.
אתר הפרויקט : http://www.math4mobile.com/ , בו ניתן להוריד את התוכנה ולקבל הנחיה פדגוגית.
אני אציג את הרעיון בישיבת הצוות בבית הספר. נבדוק אפשרות למימוש הרעיון, שהוא ענק בעיני!
סוף למלחמת המורה בנייד?
צפו בסרטון המצורף, 1.34 דקות.

יחידת לימוד מתוקשבת (1)


בפוסט הקודם השווצתי שאני מעורבת בפרויקט חדש: בנית יחידת לימוד מתוקשבת במתמטיקה.
מדווחת על התקדמות: בחרנו בנושא ליחידת הלימוד - סדרה הנדסית לתלמידי 4-5 יחידות. כתבנו מסמך, שמובילי הפרויקט קראו לו "מסמך אפיון", אבל אני ממרומי הניסיון שרכשתי , מבינה שזהו בעצם רק "מסמך הכוונות" (הטובות, אני מקווה). עד מסמך האפיון הדרך ארוכה עוד...
למתמטיקאים שביניכם: הנושא שבחרנו חשוב כשלעצמו, אך גם מהווה בסיס לנושאי המשך- פונקציה מערכית, אינדוקציה מתמטית ובעיות גידול ודעיכה. לסדרה הנדסית יש ייצוגים שונים: מילוליים, גראפיים ואנליטיים. ריבוי הייצוגים מתאים מאוד להוראה ממוחשבת ומתוקשבת. התכנים יתורגמו לשפה דיגיטלית. כמו במתמטיקה, היחידה חייבת להיות ליניארית והיררכית, אך גם מקושרת ומרחבית כמו שחייבת להיות יחידה מתוקשבת. אני סקרנית לדעת כיצד נצליח להגיע לאיזון הנכון בין ליניאריות למרחביות.
מורי הדרך בנושא יחידות לימוד מתוקשבות ועצמי למידה:
http://avrumrotem.com/avrum-S/LO_pedagog/index.htm
http://www.amalnet.k12.il/sites/hadshanut/articles/had00166.asp?title=םירבחמ%20חתפמ
ההמשך יבוא.

יום שבת, 31 באוקטובר 2009

רשת אורט מובילה בפדגוגיה חדשה


האמת, אני הרבה פעמים מרגישה גאווה על השתייכותי לרשת אורט. הפעם אני מתכוונת לתמיכה פדגוגית שמורי הרשת מקבלים ממנהל למחקר, פיתוח והכשרה של רשת אורט הנמצא במכון גורלניק. במכון, במחלקות השונות שלו עובדים אנשים מיוחדים, מקצוענים אמיתיים שתמיד חושבים קדימה וגם מחוברים לשטח.
פרויקט חדש של המנהל – בנית יחידות לימוד מתוקשבות בתחומים שונים על ידי צוותי מורים מהשטח. הוזמנתי להשתתף בפרויקט. בכל מקצוע נבחרו 2-3 צוותים של 2-3 מורים שילמדו לבנות ויבנו יחידות לימוד מתוקשבות מבחינה פדגוגית. את הליטוש המקצועי – אנימציות, ציורים, שרטוטים - יעשו אנשי מקצוע במכון.
כאשר דר' נעמי ציזיק הציעה לי להצטרף לפרויקט, הייתי עסוקה בבניית עצם למידה מתוקשב לקורס "תוכניות לימוד מתוקשבות" ובניית אתר לימודי "התפוח של ניוטון" בקורס בנית אתרים ב-HTML. בסמסטר השני בניתי קורס מתוקשב למורים למתמטיקה. הרגשתי שחלום ומציאות נפגשים. דאגתי מאוד שידע הנרכש בלימודי תואר שני יעשיר לא רק אותי, אלא שתהיה לי הזדמנות לעסוק בנושאים שאני לומדת ולתרום לאחרים. ברור הסכמתי מיד להצעה של נעמי.
אני עוד לא ידעתי שברשת אורט מתכננים למורים שבפרויקט הפתעה נעימה – במפגש הראשון הוענקו לעשרות המורים מחשבים ניידים נוחים וחדשניים.
http://www.ort.org.il/articles/?item=592884659
תודו - יפה מאוד ונכון מאוד! המציאות לפעמים מפתיעה לטובה...
חכו לפוסטים על בנית יחידת לימוד מתוקשבת.

יום שני, 26 באוקטובר 2009

חווית הוראה

למרות שהבטחתי לעצמי לא לערבב עבודה ומנוחה מלימודים בתקופת בין הסמסטרים, לא יכולתי לסרב להזמנה של חברה טובה. ככה זה בדרך כלל: מתקשרים אליך בחופש, כאשר אינך עמוסה עד הראש, מבקשים לתת סדנאות לתלמידים מצטיינים מכל הארץ, מבטיחים שכר נאה ואת אומרת - למה לא? וגם קצת לא נעים – כבר סירבת מספר פעמים. אז את מסכימה. אבל יום ההדרכה בדרך כלל מגיע, את הסדנאות צריך מישהו (שזו את) להכין, ויום לפני ההדרכה את נתקפת פאניקה וממש מצטערת שהסכמת ומפנטזת על דברים שיכולת לעשות ביום החופשי מלימודים.
אבל… מסתבר, אחרי יום הסדנאות העמוס שנהנית ואפילו השכלת ופגשת נוער מקסים ואחר ויש בצד השכר תובנות.
ראשית, בבניית הסדנה לתלמידים השתמשתי בעקרון שלמדתי אותו תוך כדי בניית הערך "חווית למידה" (ראו פוסטים קודמים): למידה פעילה שתוצר בסופה. בסדנה שבניתי התלמידים היו צריכים להכין פרזנטציה מתמטית שמסבירה את הבחירה שעשו. התלמידים עבדו בקבוצות והיו צריכים לבחור בין ארבעה מסלולים של מתן ירושה של דודה חיה העשירה. משך הסדנה – 75 דקות. התלמידים התווכחו, התלבטו ובנו שקפים להצגה. ובסוף הציגו.
משום שבמקום - אכסניית נוער, לא היו מחשבים (כמה חבל!) השתמשתי במטול שגם הוא התברר כטכנולוגיה בוגדנית: באמצע הפרזנטציה המנורה נשרפה ונאלצנו לאלתר! מסקנה לעתיד – להביא מנורה נוספת. אבל התלמידים נהנו ולדעתי ראו במטול שיא החדשנות – וזה קצת עצוב.
אילו היו לנו מחשבים... אנסה להעביר את הפעילות לפעילות ממוחשבת - היא שווה את השקעה.
פעם הבאה, כאשר החברה תפנה אלי - אתעקש על חדר מחשבים. ראי, הוזהרת.

לומדים בין הסמסטרים - כנס מיט"ל

לפני כשבוע , ביום רביעי (יום השמור ללימודים במכללה, אבל עכשיו תקופת בין הסמסטרים) השתתפתי בכנס מיט"ל השביעי במכללת שנקר. נושא הכנס "עולם המידע הפתוח" http://meital.iucc.ac.il/conf2009/program.htm

בחרתי במושב א3: גישות הוראה ושיתופיות ברשת. ההרצאות היו מעניינות. שני כיווני מחקר משכו את תשומת ליבי: למידה אינדיווידואלית ולמידה שיתופית. בלוג נתפס כאמצעי ללמידה רפלקטיבית אינדיווידואלית, לעומת זה, וויקי נתפס כאמצעי ללמידה שיתופית, שניהם סוג של למידה מתוקשבת.

בתחום הלמידה האינדיווידואלית: ד"ר גילה קורץ וד"ר יפה בן עמי הציגו את ממצאי מחקר מעקב שנעשה על הבלוגים של המגמה שלנו – שלב א.

בין המסקנות של החוקרות לגבי ניהול הבלוגים על ידי התלמידים:
• "הכתיבה בבלוג מסייעת לתהליך הלמידה, ליצירת אינטגרציה של הנושאים הנלמדים מקורסים שונים, בקישור של הידע הנלמד לתפיסות עולם, להפקת תובנות אישיות ולהשמעת קולם האישי - הביקורתי.
• להערכתנו, בלוג הלמידה תרם רבות להעצמת הסטודנטים ולהגברת הביטחון האישי-מקצועי בתכנון, הפעלה ובניהול סביבה טכנולוגית מורכבת ומתקדמת. "

מנגד נבחנה למידה שיתופית בוויקי. במחקר על למידה משולבת בסביבה מבוססת Wiki כתהליך חינוכי ספיראלי, רפלקטיבי ושיתופי, שנעשה על ידי שירי הגני וד"ר דני בן צבי באוניברסיטת חיפה הגיעו למסקנות:
• "כדי שתיווצר למידה שיתופית מעמיקה ומשמעותית ללומדים, יש צורך לתת זמן לעיסוק בדילמות ושאלות הנובעות מהעבודה השיתופית.
• ככל שניתן מקום לקיומו של שיח בין הלומדים ולשיח בין הלומדים ובין המרצה כך תגבר שביעות הרצון של הלומדים מתהליך הלמידה, ישתפרו יכולות העבודה השיתופית שלהם והם יגיעו לתוצאות טובות יותר במהלך הנוכחי."

התובנות שלי מההתנסות הצנועה בכתיבת בלוג זהות למסקנות של ד"ר גילה קורץ וד"ר יפה בן עמי. בפעילות שעשינו בוויקי – כתיבת ערך "חווית למידה", לדעתי, לא התקיימה למידה שיתופית בין הלומדים. גם כאן, לדעתי, החוקרים צודקים - שיח בין הלומדים חשוב ביותר, ומשום שעבודה שיתופית במטלה זו לא התרחשה – לא נוצלו כל האפשרויות של ויקי בתחום זה. שיח בין הלומדים לבין המרצה התנהל מאוד יפה, אך לא בתוך ויקי. אולי כדאי היה לעשות את כל הפעילות בתוך הפלטפורמה של ויקי. חומר למחשבה.

יום רביעי, 23 בספטמבר 2009

מחשבות על הסמינר - אתר לימודי אינטרלקט

במסגרת הקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" הערכנו - שותפתי לעבודה, אינה לדין ואני את האתר הלימודי אינטרלקט.
היחסים שלי עם האתר לא היו מוצלחים בתחילת דרכם: כאשר לפני הרבה שנים נציג החברה הגיע לבית ספרי, לא התרשמתי מהאתר ודחיתי את ההצעה לרכישת רישיון שימוש לבית הספר.
הסיבות לכך היו לא מפתיעות: חדרי המחשב בבית הספר בתפוסה מלאה על ידי מגמת מחשבים, ההשקעה בלומדה (אז זאת הייתה לומדה ולא אתר) נראתה לי לא כדאית ביחס לניצולה הנמוך בבית הספר. מן הסתם, הלומדה לא כללה מרכיבי ווב-2, כמו פורום, ולמיטב זכרוני, הייתה דלה בהרבה מגרסתה הנוכחית.
המפגש המחודש עם האתר קרה לפני שנה. מאז ההתרשמות הראשונה הפושרת, קרו לאינטרלקט כמה דברים מצוינים (וגם לי):
ראשית - האתר כעת הוא בחינם לתלמידים ולמורים (הסיבות לשימוש החופשי ידועות לי, אבל לא אפרט). תקשוב הלומדה והחינמיות שלה מאפשרים לתלמידים למידה מהבית ומשחררים אותם מהתלות בחדרי מחשבים בבית הספר, בהם מותקנת התוכנה או סיסמת כניסה.
שנית- האתר עשיר במיוחד בחומרי למידה במקצועות שונים: אנגלית, מתמטיקה, פיזיקה, כימיה ועוד... באתר אלפי דפי תוכן- כ- 4200 פרקי לימוד.
שלישית - הושקעה באתר עבודה פדגוגית ייחודית. בנוסף, האתר ידידותי מאוד למשתמש, עיצוב נקי, ברור, נווט נוח. סביבת למידה נוחה.
המסך מחולק לשלושה חלונות:
חלון א - בחלון זה מתקיימת הלמידה, מנוהלים פורום ומשוב. פורום מאפשר אינטראקציות לומד-לומד, לומד-מורה. אינטראקצית לומד-תוכן מתקיימת באמצעות שליטה מוחלטת של הלומד על תהליך הלמידה, הכוללת משוב אוטומטי בתרגול השותף.
חלון ב- תוכן עניינים, מחשבון ודפי נוסחאות. ניתן לבחור בפרקי לימוד, מבחנים ובחנים,לבצע חישובים.
חלון ג- אפשרות לחיפוש מושגים, החלפת קורס.
בין החסרונות ניתן לציין העדר אפשרות לתיעוד תהליך הלמידה והעדר אפשרות של בקרה עליו על ידי המורה. הפונקציות המכוונות למורים פחות עשירות מהפונקציות המכוונות לתלמידים.
לטעמי, האתר ממלא אחר המטרות שלו – להיות מורה פרטי לתלמיד. יתכן ואשלב בסמינר שלי את השימוש באתר אינטרלקט כסוג של למידה מתוקשבת שבאה בחשבון ועומדת למבחן היעילות והתוצאות.

יום ראשון, 30 באוגוסט 2009

ייסורי מרצה-מקוון צעיר

במשך שבע שנים הייתי שותפה בצוות מנחות ברשת אורט בראשותה של דר' נעמי ציזיק. בין היתר, ביחד בנינו והנחנו השתלמות מקוונת בהיקף של 4 מודולות בנות 112 שעות כל אחת. כל מנחה הובילה מודולה אחת בהשתלמות.
שני דברים מהניסיון הזה זכורים לי היטב – הנאה וסיפוק בכתיבת חומרי למידה ותחושות די קשות במהלך הנחיה המקוונת בפועל: המעקב אחרי המשתלמים, הזמינות למשתלמים, בדיקת המטלות וכתיבת המשוב – אלה המרכיבים שגרמו להרבה כאב ראש...
לכן כאשר דר' גילה קורץ הזמינה להרצאת אורח את מתי אלפר, במסגרת הקורס "הערכת טכנולוגיות ידע", שיספר על ניסיונו בתחום, שמחתי וניסיתי להשוות עם חוויות ההנחיה שלי.
מתי אלפר סיפר בגילוי לב ובהומור את חוויותיו כמרצה מקוון טירון: כיצד נרתם לרעיון, על ההשקעה בפיתוח החומרים, ובעיקר על השקעה האדירה בהנחיה הוירטואלית של 300 סטודנטים, שגם להם זו התנסות מקוונת ראשונה.
הנה מספר מסקנות-ההמלצות מפיו:

  • יש לחלק את חומר הלימוד למנות קטנות.
  • יש לוודא שכל הקישורים "עובדים".
  • לריבוי מטלות בקורס יש צד בעייתי – מישהו צריך לבדוק אותן, ומישהו הזה הוא בד"כ המרצה...
  • יש לפרסם לו"ז מדויק ללמידה ולמסירת עבודות.
  • למרצה חייבת להיות הכרות מצוינת עם מערכת HL, פלטפורמה בה מתקיימת הלמידה.
  • המרצה חייב להיות בעל גישה למערכת גם כסטודנט, על מנת שיוכל לבדוק מה רואה הסטודנט בסביבת הלמידה שלו.
  • למרצה-מקוון מתחיל חייבת להיות תמיכה מקצועית משני סוגים: מבחינת מערכת HL ומבחינת עיצוב הלמידה המקוונת.
  • רצוי שלמרצה מקוון תהיה תמיכה מנטאלית – משענת בעת מצוקה.
  • לא כדאי לכעוס על הסטודנטים – גם הם במצוקה.
  • את כתובת המייל והטלפון הפרטיים כדאי למסור לסטודנטים רק במקרים דחופים.

עצות שוות זהב. ואז האיוש נראה יותר נוח...