הפתעות נעימות בתקופה סוערת

תקופה זו בחודש מאי עבור כל מורה למתמטיקה בתיכון היא תקופה מטורפת של בחינות מתכונת, הררי מבחנים לבדיקה, מרתונים לתלמידים מתקשים וויכוחים עם מורים על שעות תגבור. וכך עד ה- 25 במאי - מועד בחינת הבגרות.
בדיוק בתקופה זו, בין מבחן למבחן, כנראה, כסוג של הדחקה, "ברחתי" לעולם הוירטואלי שכולו טוב - הצצתי בביטחון לבלוג שלי. היה לי ברור שלא מתרחש בו כלום - הפעילות הלימודית הסתיימה בו לפני מספר חודשים ואפילו אני לא ביקרתי שם כבר כמה שבועות.
ואז ראיתי אותם!!! את 34 התגובות לפוסט הפרידה שלי! 30 מתוכן - חדשות. הלם התחלף במחשבה – בוודאי זו טעות של מערכת. אבל אז נפתחה בפני שרשרת תגובות ארוכה מאנשים נפלאים שכתבו לי דברים נפלאים.
תודה על רבה לכל אחד ואחת מכם על המילים החמות, המשתפות והמחכימות. אני שמחה שמחשבותיי נגעו לכם, שרגשותיי לא זרים לכם ושאתם מוכנים ללמוד,ואילו משהו קטן, מניסיוני.
תגובותיכם עשו לי לחשק להמשיך ולכתוב בבלוג, גם בתקופה עמוסה לעייפה זו.
התרשמתי מדבריכם שאתם תלמידי מכללה (אחווה?). לאיזה תואר?
מ"מרומי" הניסיון של אחת שמסיימת למודי תואר שני ובעלת ניסיון של 22 שנה בהוראה, אני מרשה לעצמי לומר: השתדלו ליהנות מתהליך הלמידה. אני הבנתי שזה אפשרי.
ההנאה מלמידה תלויה בשלושה גורמים: מה לומדים, ממי לומדים וכיצד לומדים.
"כיצד ללמוד"- תלוי בנו. לטכנולוגיה יש בעניין זה מקום חשוב. נצלו את הכלים החדשים. את הטכנולוגיות החדשות. הן מגבירות עניין, מגבירות אינטראקציות בין הלומדים, בין הלומדים לתוכן, מגמישות את תהליך למידה. אימצו את הבלוג - הוא אחד מהכלים הללו.
אני מאחלת לכם המון הצלחה!
תודה ענקית!
רינה

יחידת לימוד מתוקשבת (1)

בפוסט הקודם השווצתי שאני מעורבת בפרויקט חדש: בנית יחידת לימוד מתוקשבת במתמטיקה.
מדווחת על התקדמות: בחרנו בנושא ליחידת הלימוד - סדרה הנדסית לתלמידי 4-5 יחידות. כתבנו מסמך, שמובילי הפרויקט קראו לו "מסמך אפיון", אבל אני ממרומי הניסיון שרכשתי , מבינה שזהו בעצם רק "מסמך הכוונות" (הטובות, אני מקווה). עד מסמך האפיון הדרך ארוכה עוד...
למתמטיקאים שביניכם: הנושא שבחרנו חשוב כשלעצמו, אך גם מהווה בסיס לנושאי המשך- פונקציה מערכית, אינדוקציה מתמטית ובעיות גידול ודעיכה. לסדרה הנדסית יש ייצוגים שונים: מילוליים, גראפיים ואנליטיים. ריבוי הייצוגים מתאים מאוד להוראה ממוחשבת ומתוקשבת. התכנים יתורגמו לשפה דיגיטלית. כמו במתמטיקה, היחידה חייבת להיות ליניארית והיררכית, אך גם מקושרת ומרחבית כמו שחייבת להיות יחידה מתוקשבת. אני סקרנית לדעת כיצד נצליח להגיע לאיזון הנכון בין ליניאריות למרחביות.
מורי הדרך בנושא יחידות לימוד מתוקשבות ועצמי למידה:
http://avrumrotem.com/avrum-S/LO_pedagog/index.htm
http://www.amalnet.k12.il/sites/hadshanut/articles/had00166.asp?title=םירבחמ%20חתפמ
ההמשך יבוא.

רשת אורט מובילה בפדגוגיה חדשה

האמת, אני הרבה פעמים מרגישה גאווה על השתייכותי לרשת אורט. הפעם אני מתכוונת לתמיכה פדגוגית שמורי הרשת מקבלים ממנהל למחקר, פיתוח והכשרה של רשת אורט הנמצא במכון גורלניק. במכון, במחלקות השונות שלו עובדים אנשים מיוחדים, מקצוענים אמיתיים שתמיד חושבים קדימה וגם מחוברים לשטח.

פרויקט חדש של המנהל – בנית יחידות לימוד מתוקשבות בתחומים שונים על ידי צוותי מורים מהשטח. הוזמנתי להשתתף בפרויקט. בכל מקצוע נבחרו 2-3 צוותים של 2-3 מורים שילמדו לבנות ויבנו יחידות לימוד מתוקשבות מבחינה פדגוגית. את הליטוש המקצועי – אנימציות, ציורים, שרטוטים - יעשו אנשי מקצוע במכון.

כאשר דר' נעמי ציזיק הציעה לי להצטרף לפרויקט, הייתי עסוקה בבניית עצם למידה מתוקשב לקורס "תוכניות לימוד מתוקשבות" ובניית אתר לימודי "התפוח של ניוטון" בקורס בנית אתרים ב-HTML. בסמסטר השני בניתי קורס מתוקשב למורים למתמטיקה. הרגשתי שחלום ומציאות נפגשים. דאגתי מאוד שידע הנרכש בלימודי תואר שני יעשיר לא רק אותי, אלא שתהיה לי הזדמנות לעסוק בנושאים שאני לומדת ולתרום לאחרים. ברור הסכמתי מיד להצעה של נעמי.
אני עוד לא ידעתי שברשת אורט מתכננים למורים שבפרויקט הפתעה נעימה – במפגש הראשון הוענקו לעשרות המורים מחשבים ניידים נוחים וחדשניים.
http://www.ort.org.il/articles/?item=592884659

תודו - יפה מאוד ונכון מאוד! המציאות לפעמים מפתיעה לטובה...

חכו לפוסטים על בנית יחידת לימוד מתוקשבת.

לומדים בין הסמסטרים - כנס מיט"ל

לפני כשבוע , ביום רביעי (יום השמור ללימודים במכללה, אבל עכשיו תקופת בין הסמסטרים) השתתפתי בכנס מיט"ל השביעי במכללת שנקר. נושא הכנס "עולם המידע הפתוח" http://meital.iucc.ac.il/conf2009/program.htm

בחרתי במושב א3: גישות הוראה ושיתופיות ברשת. ההרצאות היו מעניינות. שני כיווני מחקר משכו את תשומת ליבי: למידה אינדיווידואלית ולמידה שיתופית. בלוג נתפס כאמצעי ללמידה רפלקטיבית אינדיווידואלית, לעומת זה, וויקי נתפס כאמצעי ללמידה שיתופית, שניהם סוג של למידה מתוקשבת.

בתחום הלמידה האינדיווידואלית: ד"ר גילה קורץ וד"ר יפה בן עמי הציגו את ממצאי מחקר מעקב שנעשה על הבלוגים של המגמה שלנו – שלב א.

בין המסקנות של החוקרות לגבי ניהול הבלוגים על ידי התלמידים:
• "הכתיבה בבלוג מסייעת לתהליך הלמידה, ליצירת אינטגרציה של הנושאים הנלמדים מקורסים שונים, בקישור של הידע הנלמד לתפיסות עולם, להפקת תובנות אישיות ולהשמעת קולם האישי - הביקורתי.
• להערכתנו, בלוג הלמידה תרם רבות להעצמת הסטודנטים ולהגברת הביטחון האישי-מקצועי בתכנון, הפעלה ובניהול סביבה טכנולוגית מורכבת ומתקדמת. "

מנגד נבחנה למידה שיתופית בוויקי. במחקר על למידה משולבת בסביבה מבוססת Wiki כתהליך חינוכי ספיראלי, רפלקטיבי ושיתופי, שנעשה על ידי שירי הגני וד"ר דני בן צבי באוניברסיטת חיפה הגיעו למסקנות:
• "כדי שתיווצר למידה שיתופית מעמיקה ומשמעותית ללומדים, יש צורך לתת זמן לעיסוק בדילמות ושאלות הנובעות מהעבודה השיתופית.
• ככל שניתן מקום לקיומו של שיח בין הלומדים ולשיח בין הלומדים ובין המרצה כך תגבר שביעות הרצון של הלומדים מתהליך הלמידה, ישתפרו יכולות העבודה השיתופית שלהם והם יגיעו לתוצאות טובות יותר במהלך הנוכחי."

התובנות שלי מההתנסות הצנועה בכתיבת בלוג זהות למסקנות של ד"ר גילה קורץ וד"ר יפה בן עמי. בפעילות שעשינו בוויקי – כתיבת ערך "חווית למידה", לדעתי, לא התקיימה למידה שיתופית בין הלומדים. גם כאן, לדעתי, החוקרים צודקים - שיח בין הלומדים חשוב ביותר, ומשום שעבודה שיתופית במטלה זו לא התרחשה – לא נוצלו כל האפשרויות של ויקי בתחום זה. שיח בין הלומדים לבין המרצה התנהל מאוד יפה, אך לא בתוך ויקי. אולי כדאי היה לעשות את כל הפעילות בתוך הפלטפורמה של ויקי. חומר למחשבה.

מחשבות על הסמינר - אתר לימודי אינטרלקט

במסגרת הקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" הערכנו - שותפתי לעבודה, אינה לדין ואני את האתר הלימודי אינטרלקט.
היחסים שלי עם האתר לא היו מוצלחים בתחילת דרכם: כאשר לפני הרבה שנים נציג החברה הגיע לבית ספרי, לא התרשמתי מהאתר ודחיתי את ההצעה לרכישת רישיון שימוש לבית הספר.
הסיבות לכך היו לא מפתיעות: חדרי המחשב בבית הספר בתפוסה מלאה על ידי מגמת מחשבים, ההשקעה בלומדה (אז זאת הייתה לומדה ולא אתר) נראתה לי לא כדאית ביחס לניצולה הנמוך בבית הספר. מן הסתם, הלומדה לא כללה מרכיבי ווב-2, כמו פורום, ולמיטב זכרוני, הייתה דלה בהרבה מגרסתה הנוכחית.
המפגש המחודש עם האתר קרה לפני שנה. מאז ההתרשמות הראשונה הפושרת, קרו לאינטרלקט כמה דברים מצוינים (וגם לי):
ראשית - האתר כעת הוא בחינם לתלמידים ולמורים (הסיבות לשימוש החופשי ידועות לי, אבל לא אפרט). תקשוב הלומדה והחינמיות שלה מאפשרים לתלמידים למידה מהבית ומשחררים אותם מהתלות בחדרי מחשבים בבית הספר, בהם מותקנת התוכנה או סיסמת כניסה.
שנית- האתר עשיר במיוחד בחומרי למידה במקצועות שונים: אנגלית, מתמטיקה, פיזיקה, כימיה ועוד... באתר אלפי דפי תוכן- כ- 4200 פרקי לימוד.
שלישית - הושקעה באתר עבודה פדגוגית ייחודית. בנוסף, האתר ידידותי מאוד למשתמש, עיצוב נקי, ברור, נווט נוח. סביבת למידה נוחה.
המסך מחולק לשלושה חלונות:
חלון א - בחלון זה מתקיימת הלמידה, מנוהלים פורום ומשוב. פורום מאפשר אינטראקציות לומד-לומד, לומד-מורה. אינטראקצית לומד-תוכן מתקיימת באמצעות שליטה מוחלטת של הלומד על תהליך הלמידה, הכוללת משוב אוטומטי בתרגול השותף.
חלון ב- תוכן עניינים, מחשבון ודפי נוסחאות. ניתן לבחור בפרקי לימוד, מבחנים ובחנים,לבצע חישובים.
חלון ג- אפשרות לחיפוש מושגים, החלפת קורס.
בין החסרונות ניתן לציין העדר אפשרות לתיעוד תהליך הלמידה והעדר אפשרות של בקרה עליו על ידי המורה. הפונקציות המכוונות למורים פחות עשירות מהפונקציות המכוונות לתלמידים.
לטעמי, האתר ממלא אחר המטרות שלו – להיות מורה פרטי לתלמיד. יתכן ואשלב בסמינר שלי את השימוש באתר אינטרלקט כסוג של למידה מתוקשבת שבאה בחשבון ועומדת למבחן היעילות והתוצאות.

ייסורי מרצה-מקוון צעיר

במשך שבע שנים הייתי שותפה בצוות מנחות ברשת אורט בראשותה של דר' נעמי ציזיק. בין היתר, ביחד בנינו והנחנו השתלמות מקוונת בהיקף של 4 מודולות בנות 112 שעות כל אחת. כל מנחה הובילה מודולה אחת בהשתלמות.
שני דברים מהניסיון הזה זכורים לי היטב – הנאה וסיפוק בכתיבת חומרי למידה ותחושות די קשות במהלך הנחיה המקוונת בפועל: המעקב אחרי המשתלמים, הזמינות למשתלמים, בדיקת המטלות וכתיבת המשוב – אלה המרכיבים שגרמו להרבה כאב ראש...
לכן כאשר דר' גילה קורץ הזמינה להרצאת אורח את מתי אלפר, במסגרת הקורס "הערכת טכנולוגיות ידע", שיספר על ניסיונו בתחום, שמחתי וניסיתי להשוות עם חוויות ההנחיה שלי.
מתי אלפר סיפר בגילוי לב ובהומור את חוויותיו כמרצה מקוון טירון: כיצד נרתם לרעיון, על ההשקעה בפיתוח החומרים, ובעיקר על השקעה האדירה בהנחיה הוירטואלית של 300 סטודנטים, שגם להם זו התנסות מקוונת ראשונה.
הנה מספר מסקנות-ההמלצות מפיו:

• יש לחלק את חומר הלימוד למנות קטנות.
• יש לוודא שכל הקישורים "עובדים".
• לריבוי מטלות בקורס יש צד בעייתי – מישהו צריך לבדוק אותן, ומישהו הזה הוא בד"כ המרצה...
• יש לפרסם לו"ז מדויק ללמידה ולמסירת עבודות.
• למרצה חייבת להיות הכרות מצוינת עם מערכת HL, פלטפורמה בה מתקיימת הלמידה.
• המרצה חייב להיות בעל גישה למערכת גם כסטודנט, על מנת שיוכל לבדוק מה רואה הסטודנט בסביבת הלמידה שלו.
• למרצה-מקוון מתחיל חייבת להיות תמיכה מקצועית משני סוגים: מבחינת מערכת HL ומבחינת עיצוב הלמידה המקוונת.
• רצוי שלמרצה מקוון תהיה תמיכה מנטאלית – משענת בעת מצוקה.
• לא כדאי לכעוס על הסטודנטים – גם הם במצוקה.
• את כתובת המייל והטלפון הפרטיים כדאי למסור לסטודנטים רק במקרים דחופים.
  

עצות שוות זהב. ואז האיוש נראה יותר נוח...

טרי אנדרסון - מה אפשר ללמוד מהבלוג שלו

על השפעת האינטראקציות על תהליך הלימודי קראתי במאמריו של פרופ' טרי אנדרסון מ- Athabasca University , קנדה. פרופ' אנדרסון הנו מבכירי החוקרים של אינטראקציות אנושיות בסביבות הלמידה המקוונות.

פרופ' אנדרסון ביקר בארץ בשנת 2007 ונתן שלוש הרצאות בכנס צ'ייס.

מאז הכרותי עם מאמריו, אני מבקרת מדי פעם בבלוג שלו Vitual Canuck העוסק בטכנולוגיות למידה. עם הזמן המושגים בהם הוא עוסק הופכו למוכרים, התלבטויות וחוויות למובנות. שמחתי לקרוא בבלוג התייחסויות שלו לנעשה בתחום הלמידה המקוונת במזרח התיכון. מסתבר, גם הוא עוקב אחרינו.

לצד נושאים מקצועיים נהנתי לקרוא גם דברים אישיים. זה מגביר את הסקרנות בבלוג.

מהקריאה בבלוג ניתן להכיר בן אדם: מקצוען ואינטלקטואל, מתלבט בקול רם, בעל חוש הומור ואוהב את לאונרד כהן.
לאונרד כהן הוא גם אהבתי הגדולה, ואולי בהמלצתו של פרופ' אנדרסון, גם אני אלך להופעתו שתהיה בארץ בספטמבר.

בית ספר בעידן המידע

לפני שלוש שנים בטיול לארצות הברית, ביקרנו אצל חברים. הסתבר, שבנם, בן ה- 17, לומד מהבית, באופן מתוקשב כבר מספר שנים. הוא לא משתייך לבית ספר, כיתה או קבוצה כלשהי. הוא לומד בבית ספר ווירטואלי.
סיפור זה הסעיר את הדמיוני. לאחר שיחה ארוכה והתבוננות בחומרי הלמידה, השתכנעתי שהלימודים רציניים והערכה בנויה היטב. יחד עם זאת, הטריד אותי מאוד הנושא החברתי. חשבתי שזה לא סביר שילד בגילו איננו חלק מחברה כלשהי. הוריו הרגיעו אותי שאת החברה מספקים לבנם ילדים בחוגי הספורט בהם הוא משתתף. האמת, לא השתכנעתי.
בשלב ההוא שימשתי כבר מספר שנים מנחה בהשתלמות וירטואלית למורים. רעיון של הוראה ולמידה מרחוק למבוגרים נראה לי טבעי, אבל לילדים??
אז בפעם הראשונה הבנתי שנעשים דברים בעולם בתחום ההוראה והחינוך שאני לא חשופה אליהם ולא מודעת להם.
שנתיים אחרי המפגש התחלתי ללמוד לתואר שני, והנה אני פוגשת רעיונות חדשים, שאת יישומם כבר ראיתי בארצות הברית.

גבי סלומון בספרו "טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע" (2000) מאפיין את עידן המידע כעידן חדש גם עבור בית הספר: בית ספר לא יעלם – יהיו לו תפקידים חברתיים רבים, אך הוא ישנה את ייעודו ואת מטרותיו.
דוד פסיג במאמרו "טקסונומיה של מיומנויות וכישורי למידה" (2000) , מרחיק לכת: פסיג רואה את החינוך כמשולב: ביתי (הדומיננטי) ובית ספרי, כאשר מנוצלות כל אפשרויות התקשוב עבור הלמידה. בית הספר מספק בעיקר שיעורי ספורט ומשחקי חברה. על כן, לדעת פסיג מיומנויות התקשוב של התלמידים חייבות להיות ברמה גבוהה מאוד, אותן חייבים לפתח מגיל צעיר.

כמרכזת צוות מורים וכמנחה בהשתלמויות מורים היה לי חשוב להבין את המקום של המורים בפתיחות לשינויים וחידושים. מהמחקר בתחום נראה כי מורים נמצאים בין שלב הטמעת החדשנות לשלב השינוי. הופתעתי מהממצאים המדאיגים במחקר על תפיסות פרחי הוראה כלפי התקשוב בהוראה.
לכארה, צעירים שלומדים באופן מתוקשב ושולטים בכל רזי הטכנולוגיה יבינו את הפוטנציאל העצום הגלום בה. אבל גם פרחי הוראה לא רואים בטכנולוגית מידע ותקשורת פוטנציאל לשינוי ממשי של פני החינוך. מצב כזה מחייב אותנו, העוסקים בהוראה ובחינוך לחשיבה ולפעולה.

בניסיון לצרף למהפכה כמה שיותר מורים, יואל רוטשילד (2006) מרשת אורט, הציע הצעה קונקרטית לבניית "קומה וירטואלית" לבית ספר - קומה שתסמן שינוי תרבותי, ניהולי ופדגוגי. הקומה תאפשר להתאים את הבית ספר לדרישות בית הספר העתידי. הצעה ל"קומת החלומות 2006": בנית אתר בית ספרי מתקדם וחדשני שבו יהיה ביטוי למגוון תהליכי הוראה ולמידה, לערוצי תקשורת בין הורים, מורים תלמידים וקהילה, לתהליכי הערכה מגוונים, ללמידה ושיתוף ועוד...

מאז 2006 חלו התפתחויות בתחום, כלים תקשורתיים חדשים נוספו או שודרגו. אנו, תלמידי החוג, בודקים כיצד הכלים החדשים עשויים לתרום בהוראה ולמידה. בפוסטים הבאים אציג את רעיונותיי בקשר לכמה מהם.