הפתעות נעימות בתקופה סוערת

תקופה זו בחודש מאי עבור כל מורה למתמטיקה בתיכון היא תקופה מטורפת של בחינות מתכונת, הררי מבחנים לבדיקה, מרתונים לתלמידים מתקשים וויכוחים עם מורים על שעות תגבור. וכך עד ה- 25 במאי - מועד בחינת הבגרות.
בדיוק בתקופה זו, בין מבחן למבחן, כנראה, כסוג של הדחקה, "ברחתי" לעולם הוירטואלי שכולו טוב - הצצתי בביטחון לבלוג שלי. היה לי ברור שלא מתרחש בו כלום - הפעילות הלימודית הסתיימה בו לפני מספר חודשים ואפילו אני לא ביקרתי שם כבר כמה שבועות.
ואז ראיתי אותם!!! את 34 התגובות לפוסט הפרידה שלי! 30 מתוכן - חדשות. הלם התחלף במחשבה – בוודאי זו טעות של מערכת. אבל אז נפתחה בפני שרשרת תגובות ארוכה מאנשים נפלאים שכתבו לי דברים נפלאים.
תודה על רבה לכל אחד ואחת מכם על המילים החמות, המשתפות והמחכימות. אני שמחה שמחשבותיי נגעו לכם, שרגשותיי לא זרים לכם ושאתם מוכנים ללמוד,ואילו משהו קטן, מניסיוני.
תגובותיכם עשו לי לחשק להמשיך ולכתוב בבלוג, גם בתקופה עמוסה לעייפה זו.
התרשמתי מדבריכם שאתם תלמידי מכללה (אחווה?). לאיזה תואר?
מ"מרומי" הניסיון של אחת שמסיימת למודי תואר שני ובעלת ניסיון של 22 שנה בהוראה, אני מרשה לעצמי לומר: השתדלו ליהנות מתהליך הלמידה. אני הבנתי שזה אפשרי.
ההנאה מלמידה תלויה בשלושה גורמים: מה לומדים, ממי לומדים וכיצד לומדים.
"כיצד ללמוד"- תלוי בנו. לטכנולוגיה יש בעניין זה מקום חשוב. נצלו את הכלים החדשים. את הטכנולוגיות החדשות. הן מגבירות עניין, מגבירות אינטראקציות בין הלומדים, בין הלומדים לתוכן, מגמישות את תהליך למידה. אימצו את הבלוג - הוא אחד מהכלים הללו.
אני מאחלת לכם המון הצלחה!
תודה ענקית!
רינה

בלוג - תחילתה של ידידות מופלאה

זה קצת עצוב שצריך לסכם. יש אווירה של סיום, למרות שבאמת לא חייבים...
מהו בלוג? מהו בלוג עבורי? האם אמשיך לכתוב בבלוג זה? אולי אפתח בלוג חדש?
בלוג הוא יומן רשת דיגיטלי אישי. והוא פומבי. כותבים בו כאשר יש מה להגיד, להראות, להציג ולשאול. יתרונו על מחברת של פעם: את המחברת אפשר להראות לשתי חברות הכי טובות, לבלוג יש קוראים רבים. זה כמו גלגל ענק: מסעיר ומפחיד גם יחד!
בלוג לימודי הוא סוג של בלוג, ממוקד מטרה – לשקף תהליך לימודי אישי.

איך אני התמודדתי איתו?
בשלב הראשון, שלב שבו התבשרנו כי אנחנו חייבים לבנות בלוג, לא נבהלתי, אך פיקפקתי -אני אנהל בלוג? עד אז לא ניהלתי בלוג, לא קראתי בלוגים. ידעתי שיש כאלה "משוגעים" שמעוניינים שמחשבותיהם הכמוסות יפורסמו ברבים וזה באמת נראה לי משונה.
אבל קיבלנו משימה – חייבים לבצע. הקמת הבלוג לוותה בחיפוש עטיפה חיצונית וסגנון כתיבה.

בפוסט 5 עצות לכתיבת פוסט בבלוג ציינתי את התנאים לפוסט מוצלח: כתוב בגישה אישית, לא ארוך, כנה לא ומשופע לינקים. האמת, זה היה קצת חצוף מצד חסרת ניסיון כמוני לתת עצות לכתיבת פוסט (יש לי סיבות מקלות – העצות לא שלי – המקור מצוין). לאחר כשנה של ניסיון בניהול הבלוג אני מאשרת: אכן העצות נכונות - כנות הפוסט ואורכו הקצר מניבים הכי הרבה תגובות. אני מוסיפה עצה שישית – כאשר זה מתאים ואפשרי: שלבו הומור.
כתיבה בבלוג, כנושא, מאוד העסיק אותי. אני אוהבת לכתוב וכתיבה אישית לא מהווה עבורי בעיה, אבל פומביות הבלוג עושה לי בעיות. בפוסט עצה מפתיעה לבלוגר התוודיתי בקשיים שגורמת לי הפומביות – אני שואפת לשלומתנות והיא מאיטה את קצב הפרסומים. המודעות לתופעה עזרה לי להתגבר עליה במידה מסוימת: השלמתי עם העובדה שחברי ללמודים קוראים את מה שאני כותבת. שמחתי מאוד לתגובות חברי ללמודים ושל אורחים מיוחדים, חלקם הזכרתי בפוסטים שלי. יחד עם זאת, עדיין אני לא יוזמת הזמנות לבקר בבלוג (ויש לי את מי להזמין!). כנראה, זהו שלב מאוחר יותר באבולוציה הדיגיטלית שלי.
עיסוק נוסף בבלוג היה כאשר יצאתי ל'טיולים בחממה' - בבלוגים של חברי. קראתי, למדתי, השוויתי. לאחר מכן, העזתי לצאת לשכונה מרוחקת יותר - בלוגים של מקצוענים וחובבנים בארץ ובחו"ל. גיליתי עולם ומלאו: עשיר, מגוון, מצחיק ומלמד. פגשתי בלוגרים אמיתיים, שכותבים כי אוהבים ולא כמחויבים.

אז גם אני מנהלת בלוג. האם אני בלוגרית? אני חושבת, שכאשר אפתח בלוג אישי, נטול מחויבות כלשהי, לימודית או מקצועית - אקבל את התואר הנכסף - בלוגרית.

אני מאמינה בבלוג לימודי. זהו כלי שהתחברתי אליו כי הוא:
מאפשר ביטוי אישי: כתיבת פוסטים, תובנות אישיות וביטוי של עמדות.
מהווה אתגר טכנולוגי: שילוב קבצים ותמונות, סרטונים, גאדג'טים, מצגות.
אינטראקטיבי: תגובות הקוראים. מאפשר דיאלוג ב'שטח' שלך.
ידידותי בנווט: תוויות, תאריכים, מספור הפוסטים – קל ונוח להגיע למידע הדרוש.
יכול להיות כרטיס ביקור מקצועי: אוסף העבודות והתוצרים משקפים את העשייה.
מקום להשוויץ בו: אומרים "לא פרסמת, לא עשית". לבלוג יש פוטנציאל ענק בעניין זה.
פסיכולוג לעת צרה: תמיד אפשר לשתף בבעיות. עצם הכתיבה מקלה על התחושה. ואם גם מקבלים תגובה תומכת- עוד יותר טוב!
ועוד לא אמרתי - רפלקציה. חשיבה רפלקטיבית על התכנים שלמדתי ועל התוצרים שבניתי העצימה את חווית הלמידה שלי.

תובנות בניהול הבלוג:
תוויות - רשימת התוויות חשובה. בהתחלה לכל מושג קטן הקדשתי תווית, בתקווה להמשכיות. עם הזמן ראיתי כי נוצרה רשימת תוויות ארוכה וניתן לצמצם תוויות, על ידי הרחבת המושגים.
ויזואליות - ויזואליות רלוונטית לפוסטים חשובה על מנת לגוון ולהוסיף עניין.
כותרת לפוסט – כדאי להשקיע מחשבה בכותרות, זה מזמין קריאה.
עם היכרותי את הכלים ברשת הוספתי גאדג'ט – כלים ברשת, שאני מצאתי אותם יישומיים ומועילים.
לצערי, לא כל רעיון שהיה לי להפוך לפוסט מימשתי – 'זמן פנוי' לא לברשימת הגאדג'טים!
עסקתי בבלוג גם בעבודות, מחוץ ל"בלוגוספרה": בקורס 'מידענות אקדמית' כתבתי עבודה (עם ליאת) "בלוג ככלי לביטוי רגשי וקוגניטיבי במסע לפולין". הכותרת מסבירה הכל. כמו כן, בקורס 'הערכת טכנולוגיות ידע', בהגדרת המושג 'חווית למידה' המלצתי על כתיבה בבלוג כעל "אמצעי יעיל ומגוון, בעל פוטנציאל להוות מנוף ביצירת חווית למידה אופטימאלית". בבלוג יש גילוי, חקירה, יצירה ושיתוף – מרכיבים הנחוצים ללמידה קונסטרוקטיביסטית.
ובקצרה, לכתוב בבלוג – זה ליצור ולשתף.
האם אמשיך לכתוב בבלוג זה? אולי אפתח בלוג חדש? ימים יגידו...
תודה רבה מקרב לב לכל מי שקרא, הגיב, העריך ותמך!
רינה

משחק קלפים מתמטי

במסגרת הקורס "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים" פיתחנו משחק קלפים בנושא מתמטי.
תהליך בנית משחק הקלפים היה מעניין ושונה מתהליך בנית משחק מתוקשב. היתרון שבמשחק קלפים עבורי שהתוצר מוכן לשימוש מידי לעומתו משחק מתוקשב, שבניתי בסמסטר השני. המתוקשב נשאר על הנייר ומחכה להפקה.
הבאתי את הקלפים לכיתה וחילקתי את החפיסות לתלמידים. עשיתי קצת "יחסי ציבור" לפני הפעילות הלימודית, אך לא פיתחתי ציפיות. להפתעתי הרבה, תגובות התלמידים היו חיוביות מאוד: הם שיחקו ברצינות, בהתלהבות, עזרו אחד לשני ואפילו... לא שמעו את הצלצול להפסקה! מה עוד יכול המורה לרצות?
התרשמו בעצמכם.

חווית הוראה

למרות שהבטחתי לעצמי לא לערבב עבודה ומנוחה מלימודים בתקופת בין הסמסטרים, לא יכולתי לסרב להזמנה של חברה טובה. ככה זה בדרך כלל: מתקשרים אליך בחופש, כאשר אינך עמוסה עד הראש, מבקשים לתת סדנאות לתלמידים מצטיינים מכל הארץ, מבטיחים שכר נאה ואת אומרת - למה לא? וגם קצת לא נעים – כבר סירבת מספר פעמים. אז את מסכימה. אבל יום ההדרכה בדרך כלל מגיע, את הסדנאות צריך מישהו (שזו את) להכין, ויום לפני ההדרכה את נתקפת פאניקה וממש מצטערת שהסכמת ומפנטזת על דברים שיכולת לעשות ביום החופשי מלימודים.
אבל… מסתבר, אחרי יום הסדנאות העמוס שנהנית ואפילו השכלת ופגשת נוער מקסים ואחר ויש בצד השכר תובנות.
ראשית, בבניית הסדנה לתלמידים השתמשתי בעקרון שלמדתי אותו תוך כדי בניית הערך "חווית למידה" (ראו פוסטים קודמים): למידה פעילה שתוצר בסופה. בסדנה שבניתי התלמידים היו צריכים להכין פרזנטציה מתמטית שמסבירה את הבחירה שעשו. התלמידים עבדו בקבוצות והיו צריכים לבחור בין ארבעה מסלולים של מתן ירושה של דודה חיה העשירה. משך הסדנה – 75 דקות. התלמידים התווכחו, התלבטו ובנו שקפים להצגה. ובסוף הציגו.
משום שבמקום - אכסניית נוער, לא היו מחשבים (כמה חבל!) השתמשתי במטול שגם הוא התברר כטכנולוגיה בוגדנית: באמצע הפרזנטציה המנורה נשרפה ונאלצנו לאלתר! מסקנה לעתיד – להביא מנורה נוספת. אבל התלמידים נהנו ולדעתי ראו במטול שיא החדשנות – וזה קצת עצוב.
אילו היו לנו מחשבים... אנסה להעביר את הפעילות לפעילות ממוחשבת - היא שווה את השקעה.
פעם הבאה, כאשר החברה תפנה אלי - אתעקש על חדר מחשבים. ראי, הוזהרת.

חוויית למידה – ההגדרה (5)

שיתפתי אתכם בהתלבטויותי לגבי הגדרת המושג "חוית למידה". ההגדרה מוכנה והעליתי אותה לויקי. עתה היא לשיפוטכם.
_____________________________________________________

חווית למידה היא הרגשה עמוקה, התרשמות רבה מתהליך למידה, מלווה ברגשי התפעלות והזדהות. זהו מאורע שרישומו על האדם רב. חווית למידה עשויה להתרחש כתוצאה של תהליך למידה אישי או חברתי. חווית למידה נוצרת כתוצאה של אקטיביות של הלומד, תוך יצירת איזון בין הגירוי החיצוני לבין חקירה פנימית. חווית למידה עשויה לגרום לשינוי בהתנהגותו או בשכלו של הלומד.
התנהגות הלומד עשויה להיות פעולה הניתנת לצפייה, כמו דיבור,כתיבה, קריאה, תנועה או פתרון בעיות. התנהגות הלומד עשויה להיות גם נסתרת/סמויה ובלתי ניתנת לצפייה- משהו שקורה במוחו של הלומד, כמו חשיבה או רפלקציה, הבנה, זיכרון, רכישת עמדות וערכים ספציפיים.
השינוי בהתנהגות או בשכל, לו מצפים כתוצאה של למידה, מתבטא בזכירה של מידע ספציפי, ברכישת הבנות חדשות, ביכולת ליישם ידע ולחשוב בהתאם למטרות החינוך.
דוגמה מפורסמת לחוויית הלמידה היא ארכימדס, שנתקף באקסטזה למראה תגליתו. הוא קרא "אווריקה", קפץ מתוך האמבטיה ורץ עירום בעיר והוא מלא התלהבות על החוק הפיסיקלי שגילה.
איזו למידה עשויה לגרום לחווית למידה?
למידה מבוססת פרויקטים או למידה המובילה לפיתוחו ולבנייתו של תוצר לימודי בשילוב הערכה לשם למידה עשויות לתרום לחווית למידה משמעותית. לטכנולוגיה פוטנציאל רב להיות אמצעי יעיל ומגוון ולהוות מנוף ביצירת חווית למידה אופטימאלית.

כיצד ליצור/ לתכנן חווית למידה עבור דור חדש של הלומדים?

הצעה ללמידה באמצעות בלוגים שעשויה ליצור חווית למידה:

גלה– בשלב זה הלומד בוחר ברעיון/ נושא/ מושג אותו הוא מעוניין לחקור.
הגדר- הלומד מגדיר מטרות/בעיות בנושאים אותם הוא מעוניין לחקור.
התעמק – הלומד מתעמק בנושא, נמצא באינטראקציה עם החומר. הלומד קורא, כותב בבלוג, יוצר תשתית של פריטים מקוונים (בדלישוס, בלוגים וכו'...) הלומד יוצר קישורים רלוונטיים ותקשורת רלוונטית עם לומדים אחרים.
בנה- בנית ידע. תיעוד תהליך החקירה. תקשורת באמצעות תגובות בבלוגים של לומדים אחרים. שיתוף משאבים.
תרום – הלומד מתחיל ליצור חומר מקורי: סרטונים, ראיונות, פודקסטים ומצגות שעשויים להעשיר ולהרחיב את גוף הידע בנושא שנבחר לחקירה.

הצעה זו מבוססת על עקרונות של למידה הבנייתית: למידה אקטיבית ושיתופית, ממוקדת תוצר. למידה כזו עשויה להוביל לשינוי בהתנהגות ובשכל. למידה כזו משאירה רושם רב על הלומד ויוצרת חווית למידה.
______________________________________________________
מקורות:
1. אבניאון, א' (עורך) (1997). מילון ספיר. הד ארצי הוצאת לאור בע"מ/איתאב בית הוצאה לאור.

2. אורנשטיין, א', קאליש, נ', בנימיני ד' וכץ, י' (1991). בין לומדים ומלמדים – מזווית ראייה אחרת. תוכנית לשיפור תהליכי למידה. כרך א'. משרד החינוך והתרבות. ירושלים. עמ' 31-33

3. חוויות למידה (2008). פורום הדרכה בארגונים של אתר themarker. נדלה ב-1.07.09.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=432776

4. חטיבה, נ' (2003). תהליכי הוראה בכיתה. ההוצאה האקדמית לפיתוח סגל הוראה. עמ' 44

5. מידגנסקי, ש' (2008).למידה סביב תוצר והערכה שזורה בלמידה. מוט"ב כעת. גליון 2. נדלה ב-30.6.09
http://www.mutav.org.il/images/magazine1/magazine2/g2_10-12.pdf

6. קשתי, י', אריאלי, מ' ושלסקי, ש' (עורכים) (1997). לקסיקון החינוך וההוראה. הוצאת רמות/אוניברסיטת ת-א

7. רוזן, י' וכהן-דרור, מ' (2008). חוויה אופטימאלית בסביבות מתוקשבות ללימוד מתמטיקה. אתר של מכון מופ"ת, פורטל מס"ע. נדלה ב- 2.7.09.
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1808&referer=useJsHistoryBack

8. Glogowski, K. (2007). Creating Learning Experiences. Blog of Proximal Development. Retrieved July 3, 2009http://www.teachandlearn.ca/blog/2007/08/16/creating-learning-experiences/

אותנטי - חווית למידה (4)

המכתב שלא שלחתי לדר' גילה קורץ
אני בלחץ!
במסגרת מטלת ויקי בחרתי להגדיר מושג שמסקרן אותי "חווית למידה". לא חשבתי שיהיה קל אבל גם לא ציפיתי שאתקל בקושי מיוחד.
הבנתי שעלי להגדיר מושג במובן: חווית למידה אישית, טובה, מעצבת, משפיעה וכו'... לא מצאתי בעברית הגדרה לחוויית למידה.
אז חיפשתי באנגלית. התרגום המתבקש של חווית למידה:Learning Experience.
ושוב חיפשתי, כתבתי פוסטים, אספתי חומרים... אבל הגדרה אין...
אז מה הבעיה?
בעברית
חוויה – שורש המילה "חוה" – המשמעות- לחוות/להרגיש. "צבע" המושג - חיובי. כאשר אנו אומרים "זו חוויה" על הלמידה, אנו מתכוונים להתרגשות מלמידה, משהו שמשאיר עלינו רושם ארוך טווח (ובכך משפיעה על הידע).
באנגלית
שורשי המילה "ניסוי- ניסיון". ולכן Learning Experience קשור לידע פרוצדורלי, ידע הנרכש מתוך צפייה והתנסות. "צבע" המושג נייטרלי - הניסיון יכול להיות חיובי ושלילי. ואפס.

אני מחליטה בזה, להגדיר את המושג, כפי שהוא נתפס וכפי שמשתמשים בו בעברית. כנראה, באנגלית הכוונה להתנסות לימודית. אני מבינה שיש קשר הדוק בין המושגים, אבל יש גם ניואנסים! והם עושים את ההבדל.
מה יצא? בפוסטים הבאים.

חווית הלמידה וטכנולוגיה (3)

בניגוד לציפיותיי, חווית הלמידה הכללית שלי בלימודי תואר שני שונה בתכלית מחווית הלמידה הכללית לתואר ראשון. עכשיו אפשר להודות שלימודים לתואר ראשון היו נטולי הנאה עבורי, למרות אהבתי הענקית למתמטיקה. הסיבות לכך רבות: דרכי למידה והיבחנות, קשיי עליה וקליטה, מבנה מקצוע המתמטיקה – יש בה מעט מקום לביטוי אישי. אבל אלה דברים שאני לא ארחיב עליהם.
בניגוד לאז, עכשיו אני נהנית מתהליך הלמידה וזו חוויה מתקנת.
שאלתי את עצמי – מה השתנה? ברור כי, הקשיים שציינתי קודם – אינם. אבל יש עוד משהו חשוב! פתאום הבנתי - הטכנולוגיה! אם אני משחזרת את תחושותיי במהלך לימודי תואר ראשון – הרבה בדידות לימודית. כעת, כלים תקשורתיים חדשים: פורומים, מיילים, בלוגים, טווטר, פייסבוק וסקייפ מאפשרים אינטראקציות עם לומדים אחרים, עם מרצים, ועם חומר לימוד.
אינטראקציות אלה משפרות מאוד את תהליך הלמידה.
ויהי ההבדל הראשון! (יבוא עוד...)

מהי חווית הלמידה שלך? (2)

מעניין, מה אנחנו זוכרים כחוויות למידה?
בני הצעיר עולה לי"ב, משתף בחוויה שלו: בכיתה ו' ביקשה המורה להיסטוריה מכל אחד מהתלמידים להכין טופס מבחן כהכנה למבחן. תלמיד שהכין טופס מבחן הכי טוב – קיבל 100, כל השאר נבחנו במבחן שהתלמיד הכין. תחרות המבחנים גרמה לו ללמוד אחרת לקראת הבחינה ולהצליח בה.
אחת מחוויות הלמידה שלי: בטכניון, בו למדתי לתואר ראשון, למדנו רק לקראת מבחנים. מושג "עבודה" לא היה קיים בפקולטה למתמטיקה. ואז הגיע פרופסור צעיר (לצערי, לא זוכרת את שמו), שחזר משהייה ארוכה בארצות הברית, שם לימד באחת האוניברסיטאות. הוא הביא איתו בשורה: עבודת סוף סמסטר אישית במקום מבחן, אותה הכנו והצגנו לפני חברינו. עד עכשיו אני זוכרת את נושא העבודה, את תוכנה, כיצד הצגתי אותה ומה הייתה הערכה עליה. מעט מאוד רעיונות זכורים לי מההכנות לקראת אינספור מבחנים שעשיתי ( מגזימה קצת...).
אני מתחילה לגבש רעיון להגדרת "חווית למידה" - למידה אקטיבית שמובילה לתוצר.
מהי חווית למידה שלך? אתם מוזמנים לשתף...

יש (אין ) לי מושג - חווית למידה

בקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" אנו מעמיקים את ההכרות עם סביבת למידה ויקי. כחלק מחובות הקורס עלינו לבחור מושג, לכתוב את הגדרה ולהעלותה לסביבת ויקי. הגדרה חייבת לעמוד בשני תנאים: רמה אקדמית ומסגרת של 200 מילים. העבודה היא אישית.
בחירת המושג לוותה בהרבה התלבטויות ודאגות – שהמושג יהיה מעניין ומאתגר עבורי, שלא יהיה טריוויאלי שאשכיל אחרי העיסוק בו.
בחרתי במושג "חווית למידה". לכאורה זה מושג ששגור בפינו ודי מובן, אבל האם אנו יודעים באמת מהי חווית למידה ואיך יוצרים אותה בצורה מושכלת?
חומרי הגלם שלי:
1. אתר של Wikiversity(אחות של ויקיפדיה)
http://en.wikiversity.org/wiki/Learning_experience
2. בלוג של ד"ר חנן גזית, מנכ"ל חברת MetaverSense המתמחה בתלת מימד באינטרנט ובתוך עולמות וירטואליים כמו סקנד לייף.
http://www.vrider.net/2009/02/blog-post_09.html
3. פורום הדרכה של themarker
http://cafe.themarker.com/view.php?t=432776
אני מקווה שגם סביבת ויקי וגם המושג שבחרתי יעשירו את דרכי ההוראה שלי.