מחשב לכל ילד, לומדה לכל ילדה?

אני מקנאה. מדוע?
ראו בעצמכם את הכתבה שהתפרסמה אתמול ב"אולפן שישי".

12 דקות של נחת.

http://www.mako.co.il/news-channel2/Friday-Newscast/Article-33e5fdcae0b5521004.htm

אולי אלה סימנים ראשונים של מהפכה? (ראו פוסט קודם).

תקשוב במערכת החינוך – בעקבות הפורום (2)

רוב הדוברים בפורום (ראו פוסט קודם) הדגישו שלמורים אין תחליף: המורה יכול להחזיק גיר או מיקרופון, מצלמה או מחשב - המורה הוא המנהיג וטכנולוגיה היא רק כלי. לדעתי, זו אמירה מאוד חזקה בכנס מהסוג בזה.
פרופ' דוד חן סיכם את הפורום והתייחס לבעיית הטמעת הטכנולוגיה במערכת החינוך. הוא ציין את הבדלים בין הארגונים שמצליחים עם טכנולוגיה לבין מערכת החינוך שאינה מצליחה:
1. קבלת החלטות במערכת החינוך אינטואיטיבית, לא מתוכננת, תלויה באידיאולוגיה ופוליטיקה.
2. מחקר ופיתוח. במערכת החינוך המו"פ הוא לא חלק מתרבות ארגונית, כמו בארגונים שמצליחים. ללא מו"פ אין קדמה. העדר מו"פ בחינוך לא רק בארץ, אלא גם בעולם.
3. העדר תחרות. למערכת החינוך אין מתחרים. מערכת החינוך לא נותנת דין וחשבון על אי הצלחות שלה.
4. למערכת החינוך אין מטרות מדויקות.
5. ארגונים עתירי טכנולוגיה שייכים למגזר פרטי, מערכת החינוך למגזר הציבורי.
6. ירידה בערך תפקידו של הקוריקולום.
מבט "על" על בעיות ו"מחלות" של מערכת החינוך עוזר מאוד להבין את המבוא הסתום שבו אנו נמצאים. ברור כי השינוי לא יבוא מלמעלה. אז נקווה שמהפכה תבוא מלמטה, כמו כל המהפכות, לא?

תובנות באמצע הדרך

בתחילת לימודי התואר שאלתי את עצמי, ואמיצים ממני שאלו את המרצים: מה אנו לומדים? מהו, בעצם, ההבדל בין הקורסים שאנו לומדים? הקישוריות בין הקורסים לא הייתה שקופה. התמונה הכללית הייתה מטושטשת.
כעת, באמצע הדרך, אני מתחילה להבין את הגיון שבתוכנית הלימודים, את מבנה החומר הנלמד: התחלנו "ברזולוציה נמוכה", בהכרות מרחוק עם הנושאים: תקשוב, כלי web2, חינוך בעידן הפוסט מודרני. עם התקדמות בלמודים "הרזולוציה" בתחום הנלמד עולה. בסמסטר ב' בנינו אינטראקציה ממוחשבת, בנינו יחידת לימוד מתוקשבת, הערכנו אתרים לימודיים וכלים תקשורתיים. בסמסטר ג' נעבוד בפלטפורמת ויקי, נעריך אתרים לימודיים, נבנה אתר לימודי, נבנה יחידת לימוד מתוקשבת.
לאור התהליכים שאני עוברת אני מתחילה לראות את הכל הפרטים בתמונה, שנראתה כל כך מטושטשת בהתחלה. אני אוהבת את אופי הלמידה – תיאוריה בצד פרקטיקה. לא בהרבה תחומים זה אפשרי.
למזלי התחום שבחרתי ללמוד משתנה ומתחדש במהירות רבה – התמונה לא נשארת סטטית, כדי "להיות בעניינים" אצטרך ללמוד כל הזמן.