נבחנים בעידן האינטרנט

בשיעור ראשון בקורס "סוגיות במדיניות החינוך" אמר דר' אלעד פלד, שבעקרון, הוא לא מתנגד לבחון עם חומר פתוח, גם עם מחשב עם גישה לאינטרנט. אבל האפשרות לתקשורת בין הסטודנטים בזמן הבחינה, פוסלת את הרעיון. הפלגתי בדמיוני – כמה טוב ומעניין זה יכול היה להיות...
לאחר מכן מצאתי אצל יענקל בפוסט "לדעת למצוא את התשובה" התייחסות לכתבה שהופיעה באתר החדשות של BBC , לגבי הניסוי שנעשה על ידי משרד החינוך בדנמרק ב- 14 בתי ספר. במהלך המבחן הנבחני ם יכולים לפנות לכל אתר אינטרנט שהם רוצים, כולל Facebook, אבל אסור להם להיעזר בדואר או ביישומים להודעות מיידיות על מנת להתייעץ - לא עם עמיתים לכיתה, ולא עם אנשים מחוץ לכיתה. 3 עקרונות מנחים את המורים של דנמרק שבפרויקט:
- המורים מאמינים שכדי להכין את התלמידים לחיים מודרניים צריך ללמד אותם להשתמש באינטרנט.
- המורים בוטחים בתלמידים שלא ירמו.
- אופי המבחנים מקשה על התלמידים להעתיק – התלמידים לא נדרשים "להקיא" את מידע, אלא למיין ולנתח אותו.
מבחנים עם "אינטרנט פתוח" תואמים את הנוף המידעי של ימינו, אבל הם גם נותנים ביטוי לכבוד שהמערכת רוכשת כלפי תלמידיה.
יענקל מתייחס לכל האחד מהעקרונות וכותב בסיכום:
מבחנים עם "אינטרנט פתוח" תואמים את הנוף המידעי של ימינו, אבל הם גם נותנים ביטוי לכבוד שהמערכת רוכשת כלפי תלמידיה.
הבחנתו המדויקת של יענקל גרמה לי לחשוב: האם אנו כמורים בוטחים בתלמידינו? האם סומך עלינו כסטודנטים במכללה פרופ' פלד? בשניהם אני לא בטוחה. זו תעודת עניות למי?
אסוציאטיבית נזכרתי בפרופ' ברמן מטכניון, שגם נתן לנו (קבוצה קטנה של סטודנטים) להיבחן ללא השגחה ואחרי זה ביקש לבדוק כל אחד לעצמו את הבחינה (אחרי שכמובן גילה לנו את הפתרונות). אתם יודעים מה – לא היו מאיות, וגם לא תשיעיות. בדקתי לעצמי - 70, והייתי מאושרת!
כאשר בוטחים בך – אתה גודל כבנאדם. אני בעד.

טלפון נייד – אויב או אוהב

בשיטוטים ברשת (ניסיון נואש לזיז את עבודת הסמינר ממקומה) נתקלתי בכתבה מעניינת. נדלקתי - הנושא מאוד קרוב לליבי בתור "מורה עדיין פרונטאלית". אני מרגישה שקם לי מתחרה, נכון יותר, אויב אמיתי בכיתה – הטלפון הנייד. התלמידים מתעסקים איתו כל הזמן: שולחים SMS, משחקים וגולשים ואפילו עונים לשיחות נכנסות. המלחמה על תשומת הלב של התלמידים כאשר הנייד בידיהם - אבודה.
מה עושים?
ואז אני נתקלת בכתבה על פיתוח ישראלי לניצול טלפונים סלולריים צורכי למידה.
"המעבדה למתמטיקה בסלולרי" ה- math4mobile, פותחה על ידי פרופ' מיכל ירושלמי מאוניברסיטת חיפה. התוכנה מותקנת בטלפונים הניידים והופכת אותם למחשבים ניידים קטנים, המסוגלים לבצע שורה של יישומים מתמטיים ברמות שונות. התוכנה מאפשרת מגוון של יישומים: גרפים, שרטוטים, פתרון משוואות, חישוב נגזרות ועוד.
לדברי המפתחים, השימוש בטלפונים הניידים מאפשר למידה בקבוצה: ניתן לשלוח את הגרפים והנוסחאות דרך ה SMS ולשתף חברים בתהליך הלמידה.
פרופ' ירושלמי מאמינה שצריך ללמוד מתמטיקה בצורה יוצרת, ולא דרך שינון נוסחאות בעל פה. לדבריה, הבעיה נעוצה בכך שמעבדה למתמטיקה הייתה אפשרית עד כה רק דרך המחשב והזמינות של מחשבים בבתי הספר היא נמוכה. באמצעות טלפון נייד ניתן להפעיל את היישומים בכל מקום: בחצר, בכיתה או בדרך הביתה.
אתר הפרויקט : http://www.math4mobile.com/ , בו ניתן להוריד את התוכנה ולקבל הנחיה פדגוגית.
אני אציג את הרעיון בישיבת הצוות בבית הספר. נבדוק אפשרות למימוש הרעיון, שהוא ענק בעיני!

סוף למלחמת המורה בנייד?
צפו בסרטון המצורף, 1.34 דקות.

יחידת לימוד מתוקשבת (1)

בפוסט הקודם השווצתי שאני מעורבת בפרויקט חדש: בנית יחידת לימוד מתוקשבת במתמטיקה.
מדווחת על התקדמות: בחרנו בנושא ליחידת הלימוד - סדרה הנדסית לתלמידי 4-5 יחידות. כתבנו מסמך, שמובילי הפרויקט קראו לו "מסמך אפיון", אבל אני ממרומי הניסיון שרכשתי , מבינה שזהו בעצם רק "מסמך הכוונות" (הטובות, אני מקווה). עד מסמך האפיון הדרך ארוכה עוד...
למתמטיקאים שביניכם: הנושא שבחרנו חשוב כשלעצמו, אך גם מהווה בסיס לנושאי המשך- פונקציה מערכית, אינדוקציה מתמטית ובעיות גידול ודעיכה. לסדרה הנדסית יש ייצוגים שונים: מילוליים, גראפיים ואנליטיים. ריבוי הייצוגים מתאים מאוד להוראה ממוחשבת ומתוקשבת. התכנים יתורגמו לשפה דיגיטלית. כמו במתמטיקה, היחידה חייבת להיות ליניארית והיררכית, אך גם מקושרת ומרחבית כמו שחייבת להיות יחידה מתוקשבת. אני סקרנית לדעת כיצד נצליח להגיע לאיזון הנכון בין ליניאריות למרחביות.
מורי הדרך בנושא יחידות לימוד מתוקשבות ועצמי למידה:
http://avrumrotem.com/avrum-S/LO_pedagog/index.htm
http://www.amalnet.k12.il/sites/hadshanut/articles/had00166.asp?title=םירבחמ%20חתפמ
ההמשך יבוא.

רשת אורט מובילה בפדגוגיה חדשה

האמת, אני הרבה פעמים מרגישה גאווה על השתייכותי לרשת אורט. הפעם אני מתכוונת לתמיכה פדגוגית שמורי הרשת מקבלים ממנהל למחקר, פיתוח והכשרה של רשת אורט הנמצא במכון גורלניק. במכון, במחלקות השונות שלו עובדים אנשים מיוחדים, מקצוענים אמיתיים שתמיד חושבים קדימה וגם מחוברים לשטח.

פרויקט חדש של המנהל – בנית יחידות לימוד מתוקשבות בתחומים שונים על ידי צוותי מורים מהשטח. הוזמנתי להשתתף בפרויקט. בכל מקצוע נבחרו 2-3 צוותים של 2-3 מורים שילמדו לבנות ויבנו יחידות לימוד מתוקשבות מבחינה פדגוגית. את הליטוש המקצועי – אנימציות, ציורים, שרטוטים - יעשו אנשי מקצוע במכון.

כאשר דר' נעמי ציזיק הציעה לי להצטרף לפרויקט, הייתי עסוקה בבניית עצם למידה מתוקשב לקורס "תוכניות לימוד מתוקשבות" ובניית אתר לימודי "התפוח של ניוטון" בקורס בנית אתרים ב-HTML. בסמסטר השני בניתי קורס מתוקשב למורים למתמטיקה. הרגשתי שחלום ומציאות נפגשים. דאגתי מאוד שידע הנרכש בלימודי תואר שני יעשיר לא רק אותי, אלא שתהיה לי הזדמנות לעסוק בנושאים שאני לומדת ולתרום לאחרים. ברור הסכמתי מיד להצעה של נעמי.
אני עוד לא ידעתי שברשת אורט מתכננים למורים שבפרויקט הפתעה נעימה – במפגש הראשון הוענקו לעשרות המורים מחשבים ניידים נוחים וחדשניים.
http://www.ort.org.il/articles/?item=592884659

תודו - יפה מאוד ונכון מאוד! המציאות לפעמים מפתיעה לטובה...

חכו לפוסטים על בנית יחידת לימוד מתוקשבת.

חווית הוראה

למרות שהבטחתי לעצמי לא לערבב עבודה ומנוחה מלימודים בתקופת בין הסמסטרים, לא יכולתי לסרב להזמנה של חברה טובה. ככה זה בדרך כלל: מתקשרים אליך בחופש, כאשר אינך עמוסה עד הראש, מבקשים לתת סדנאות לתלמידים מצטיינים מכל הארץ, מבטיחים שכר נאה ואת אומרת - למה לא? וגם קצת לא נעים – כבר סירבת מספר פעמים. אז את מסכימה. אבל יום ההדרכה בדרך כלל מגיע, את הסדנאות צריך מישהו (שזו את) להכין, ויום לפני ההדרכה את נתקפת פאניקה וממש מצטערת שהסכמת ומפנטזת על דברים שיכולת לעשות ביום החופשי מלימודים.
אבל… מסתבר, אחרי יום הסדנאות העמוס שנהנית ואפילו השכלת ופגשת נוער מקסים ואחר ויש בצד השכר תובנות.
ראשית, בבניית הסדנה לתלמידים השתמשתי בעקרון שלמדתי אותו תוך כדי בניית הערך "חווית למידה" (ראו פוסטים קודמים): למידה פעילה שתוצר בסופה. בסדנה שבניתי התלמידים היו צריכים להכין פרזנטציה מתמטית שמסבירה את הבחירה שעשו. התלמידים עבדו בקבוצות והיו צריכים לבחור בין ארבעה מסלולים של מתן ירושה של דודה חיה העשירה. משך הסדנה – 75 דקות. התלמידים התווכחו, התלבטו ובנו שקפים להצגה. ובסוף הציגו.
משום שבמקום - אכסניית נוער, לא היו מחשבים (כמה חבל!) השתמשתי במטול שגם הוא התברר כטכנולוגיה בוגדנית: באמצע הפרזנטציה המנורה נשרפה ונאלצנו לאלתר! מסקנה לעתיד – להביא מנורה נוספת. אבל התלמידים נהנו ולדעתי ראו במטול שיא החדשנות – וזה קצת עצוב.
אילו היו לנו מחשבים... אנסה להעביר את הפעילות לפעילות ממוחשבת - היא שווה את השקעה.
פעם הבאה, כאשר החברה תפנה אלי - אתעקש על חדר מחשבים. ראי, הוזהרת.

לומדים בין הסמסטרים - כנס מיט"ל

לפני כשבוע , ביום רביעי (יום השמור ללימודים במכללה, אבל עכשיו תקופת בין הסמסטרים) השתתפתי בכנס מיט"ל השביעי במכללת שנקר. נושא הכנס "עולם המידע הפתוח" http://meital.iucc.ac.il/conf2009/program.htm

בחרתי במושב א3: גישות הוראה ושיתופיות ברשת. ההרצאות היו מעניינות. שני כיווני מחקר משכו את תשומת ליבי: למידה אינדיווידואלית ולמידה שיתופית. בלוג נתפס כאמצעי ללמידה רפלקטיבית אינדיווידואלית, לעומת זה, וויקי נתפס כאמצעי ללמידה שיתופית, שניהם סוג של למידה מתוקשבת.

בתחום הלמידה האינדיווידואלית: ד"ר גילה קורץ וד"ר יפה בן עמי הציגו את ממצאי מחקר מעקב שנעשה על הבלוגים של המגמה שלנו – שלב א.

בין המסקנות של החוקרות לגבי ניהול הבלוגים על ידי התלמידים:
• "הכתיבה בבלוג מסייעת לתהליך הלמידה, ליצירת אינטגרציה של הנושאים הנלמדים מקורסים שונים, בקישור של הידע הנלמד לתפיסות עולם, להפקת תובנות אישיות ולהשמעת קולם האישי - הביקורתי.
• להערכתנו, בלוג הלמידה תרם רבות להעצמת הסטודנטים ולהגברת הביטחון האישי-מקצועי בתכנון, הפעלה ובניהול סביבה טכנולוגית מורכבת ומתקדמת. "

מנגד נבחנה למידה שיתופית בוויקי. במחקר על למידה משולבת בסביבה מבוססת Wiki כתהליך חינוכי ספיראלי, רפלקטיבי ושיתופי, שנעשה על ידי שירי הגני וד"ר דני בן צבי באוניברסיטת חיפה הגיעו למסקנות:
• "כדי שתיווצר למידה שיתופית מעמיקה ומשמעותית ללומדים, יש צורך לתת זמן לעיסוק בדילמות ושאלות הנובעות מהעבודה השיתופית.
• ככל שניתן מקום לקיומו של שיח בין הלומדים ולשיח בין הלומדים ובין המרצה כך תגבר שביעות הרצון של הלומדים מתהליך הלמידה, ישתפרו יכולות העבודה השיתופית שלהם והם יגיעו לתוצאות טובות יותר במהלך הנוכחי."

התובנות שלי מההתנסות הצנועה בכתיבת בלוג זהות למסקנות של ד"ר גילה קורץ וד"ר יפה בן עמי. בפעילות שעשינו בוויקי – כתיבת ערך "חווית למידה", לדעתי, לא התקיימה למידה שיתופית בין הלומדים. גם כאן, לדעתי, החוקרים צודקים - שיח בין הלומדים חשוב ביותר, ומשום שעבודה שיתופית במטלה זו לא התרחשה – לא נוצלו כל האפשרויות של ויקי בתחום זה. שיח בין הלומדים לבין המרצה התנהל מאוד יפה, אך לא בתוך ויקי. אולי כדאי היה לעשות את כל הפעילות בתוך הפלטפורמה של ויקי. חומר למחשבה.

מחשבות על הסמינר - אתר לימודי אינטרלקט

במסגרת הקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" הערכנו - שותפתי לעבודה, אינה לדין ואני את האתר הלימודי אינטרלקט.
היחסים שלי עם האתר לא היו מוצלחים בתחילת דרכם: כאשר לפני הרבה שנים נציג החברה הגיע לבית ספרי, לא התרשמתי מהאתר ודחיתי את ההצעה לרכישת רישיון שימוש לבית הספר.
הסיבות לכך היו לא מפתיעות: חדרי המחשב בבית הספר בתפוסה מלאה על ידי מגמת מחשבים, ההשקעה בלומדה (אז זאת הייתה לומדה ולא אתר) נראתה לי לא כדאית ביחס לניצולה הנמוך בבית הספר. מן הסתם, הלומדה לא כללה מרכיבי ווב-2, כמו פורום, ולמיטב זכרוני, הייתה דלה בהרבה מגרסתה הנוכחית.
המפגש המחודש עם האתר קרה לפני שנה. מאז ההתרשמות הראשונה הפושרת, קרו לאינטרלקט כמה דברים מצוינים (וגם לי):
ראשית - האתר כעת הוא בחינם לתלמידים ולמורים (הסיבות לשימוש החופשי ידועות לי, אבל לא אפרט). תקשוב הלומדה והחינמיות שלה מאפשרים לתלמידים למידה מהבית ומשחררים אותם מהתלות בחדרי מחשבים בבית הספר, בהם מותקנת התוכנה או סיסמת כניסה.
שנית- האתר עשיר במיוחד בחומרי למידה במקצועות שונים: אנגלית, מתמטיקה, פיזיקה, כימיה ועוד... באתר אלפי דפי תוכן- כ- 4200 פרקי לימוד.
שלישית - הושקעה באתר עבודה פדגוגית ייחודית. בנוסף, האתר ידידותי מאוד למשתמש, עיצוב נקי, ברור, נווט נוח. סביבת למידה נוחה.
המסך מחולק לשלושה חלונות:
חלון א - בחלון זה מתקיימת הלמידה, מנוהלים פורום ומשוב. פורום מאפשר אינטראקציות לומד-לומד, לומד-מורה. אינטראקצית לומד-תוכן מתקיימת באמצעות שליטה מוחלטת של הלומד על תהליך הלמידה, הכוללת משוב אוטומטי בתרגול השותף.
חלון ב- תוכן עניינים, מחשבון ודפי נוסחאות. ניתן לבחור בפרקי לימוד, מבחנים ובחנים,לבצע חישובים.
חלון ג- אפשרות לחיפוש מושגים, החלפת קורס.
בין החסרונות ניתן לציין העדר אפשרות לתיעוד תהליך הלמידה והעדר אפשרות של בקרה עליו על ידי המורה. הפונקציות המכוונות למורים פחות עשירות מהפונקציות המכוונות לתלמידים.
לטעמי, האתר ממלא אחר המטרות שלו – להיות מורה פרטי לתלמיד. יתכן ואשלב בסמינר שלי את השימוש באתר אינטרלקט כסוג של למידה מתוקשבת שבאה בחשבון ועומדת למבחן היעילות והתוצאות.

ייסורי מרצה-מקוון צעיר

במשך שבע שנים הייתי שותפה בצוות מנחות ברשת אורט בראשותה של דר' נעמי ציזיק. בין היתר, ביחד בנינו והנחנו השתלמות מקוונת בהיקף של 4 מודולות בנות 112 שעות כל אחת. כל מנחה הובילה מודולה אחת בהשתלמות.
שני דברים מהניסיון הזה זכורים לי היטב – הנאה וסיפוק בכתיבת חומרי למידה ותחושות די קשות במהלך הנחיה המקוונת בפועל: המעקב אחרי המשתלמים, הזמינות למשתלמים, בדיקת המטלות וכתיבת המשוב – אלה המרכיבים שגרמו להרבה כאב ראש...
לכן כאשר דר' גילה קורץ הזמינה להרצאת אורח את מתי אלפר, במסגרת הקורס "הערכת טכנולוגיות ידע", שיספר על ניסיונו בתחום, שמחתי וניסיתי להשוות עם חוויות ההנחיה שלי.
מתי אלפר סיפר בגילוי לב ובהומור את חוויותיו כמרצה מקוון טירון: כיצד נרתם לרעיון, על ההשקעה בפיתוח החומרים, ובעיקר על השקעה האדירה בהנחיה הוירטואלית של 300 סטודנטים, שגם להם זו התנסות מקוונת ראשונה.
הנה מספר מסקנות-ההמלצות מפיו:

• יש לחלק את חומר הלימוד למנות קטנות.
• יש לוודא שכל הקישורים "עובדים".
• לריבוי מטלות בקורס יש צד בעייתי – מישהו צריך לבדוק אותן, ומישהו הזה הוא בד"כ המרצה...
• יש לפרסם לו"ז מדויק ללמידה ולמסירת עבודות.
• למרצה חייבת להיות הכרות מצוינת עם מערכת HL, פלטפורמה בה מתקיימת הלמידה.
• המרצה חייב להיות בעל גישה למערכת גם כסטודנט, על מנת שיוכל לבדוק מה רואה הסטודנט בסביבת הלמידה שלו.
• למרצה-מקוון מתחיל חייבת להיות תמיכה מקצועית משני סוגים: מבחינת מערכת HL ומבחינת עיצוב הלמידה המקוונת.
• רצוי שלמרצה מקוון תהיה תמיכה מנטאלית – משענת בעת מצוקה.
• לא כדאי לכעוס על הסטודנטים – גם הם במצוקה.
• את כתובת המייל והטלפון הפרטיים כדאי למסור לסטודנטים רק במקרים דחופים.
  

עצות שוות זהב. ואז האיוש נראה יותר נוח...