רשת אורט מובילה בפדגוגיה חדשה

האמת, אני הרבה פעמים מרגישה גאווה על השתייכותי לרשת אורט. הפעם אני מתכוונת לתמיכה פדגוגית שמורי הרשת מקבלים ממנהל למחקר, פיתוח והכשרה של רשת אורט הנמצא במכון גורלניק. במכון, במחלקות השונות שלו עובדים אנשים מיוחדים, מקצוענים אמיתיים שתמיד חושבים קדימה וגם מחוברים לשטח.

פרויקט חדש של המנהל – בנית יחידות לימוד מתוקשבות בתחומים שונים על ידי צוותי מורים מהשטח. הוזמנתי להשתתף בפרויקט. בכל מקצוע נבחרו 2-3 צוותים של 2-3 מורים שילמדו לבנות ויבנו יחידות לימוד מתוקשבות מבחינה פדגוגית. את הליטוש המקצועי – אנימציות, ציורים, שרטוטים - יעשו אנשי מקצוע במכון.

כאשר דר' נעמי ציזיק הציעה לי להצטרף לפרויקט, הייתי עסוקה בבניית עצם למידה מתוקשב לקורס "תוכניות לימוד מתוקשבות" ובניית אתר לימודי "התפוח של ניוטון" בקורס בנית אתרים ב-HTML. בסמסטר השני בניתי קורס מתוקשב למורים למתמטיקה. הרגשתי שחלום ומציאות נפגשים. דאגתי מאוד שידע הנרכש בלימודי תואר שני יעשיר לא רק אותי, אלא שתהיה לי הזדמנות לעסוק בנושאים שאני לומדת ולתרום לאחרים. ברור הסכמתי מיד להצעה של נעמי.
אני עוד לא ידעתי שברשת אורט מתכננים למורים שבפרויקט הפתעה נעימה – במפגש הראשון הוענקו לעשרות המורים מחשבים ניידים נוחים וחדשניים.
http://www.ort.org.il/articles/?item=592884659

תודו - יפה מאוד ונכון מאוד! המציאות לפעמים מפתיעה לטובה...

חכו לפוסטים על בנית יחידת לימוד מתוקשבת.

חווית הוראה

למרות שהבטחתי לעצמי לא לערבב עבודה ומנוחה מלימודים בתקופת בין הסמסטרים, לא יכולתי לסרב להזמנה של חברה טובה. ככה זה בדרך כלל: מתקשרים אליך בחופש, כאשר אינך עמוסה עד הראש, מבקשים לתת סדנאות לתלמידים מצטיינים מכל הארץ, מבטיחים שכר נאה ואת אומרת - למה לא? וגם קצת לא נעים – כבר סירבת מספר פעמים. אז את מסכימה. אבל יום ההדרכה בדרך כלל מגיע, את הסדנאות צריך מישהו (שזו את) להכין, ויום לפני ההדרכה את נתקפת פאניקה וממש מצטערת שהסכמת ומפנטזת על דברים שיכולת לעשות ביום החופשי מלימודים.
אבל… מסתבר, אחרי יום הסדנאות העמוס שנהנית ואפילו השכלת ופגשת נוער מקסים ואחר ויש בצד השכר תובנות.
ראשית, בבניית הסדנה לתלמידים השתמשתי בעקרון שלמדתי אותו תוך כדי בניית הערך "חווית למידה" (ראו פוסטים קודמים): למידה פעילה שתוצר בסופה. בסדנה שבניתי התלמידים היו צריכים להכין פרזנטציה מתמטית שמסבירה את הבחירה שעשו. התלמידים עבדו בקבוצות והיו צריכים לבחור בין ארבעה מסלולים של מתן ירושה של דודה חיה העשירה. משך הסדנה – 75 דקות. התלמידים התווכחו, התלבטו ובנו שקפים להצגה. ובסוף הציגו.
משום שבמקום - אכסניית נוער, לא היו מחשבים (כמה חבל!) השתמשתי במטול שגם הוא התברר כטכנולוגיה בוגדנית: באמצע הפרזנטציה המנורה נשרפה ונאלצנו לאלתר! מסקנה לעתיד – להביא מנורה נוספת. אבל התלמידים נהנו ולדעתי ראו במטול שיא החדשנות – וזה קצת עצוב.
אילו היו לנו מחשבים... אנסה להעביר את הפעילות לפעילות ממוחשבת - היא שווה את השקעה.
פעם הבאה, כאשר החברה תפנה אלי - אתעקש על חדר מחשבים. ראי, הוזהרת.

לומדים בין הסמסטרים - כנס מיט"ל

לפני כשבוע , ביום רביעי (יום השמור ללימודים במכללה, אבל עכשיו תקופת בין הסמסטרים) השתתפתי בכנס מיט"ל השביעי במכללת שנקר. נושא הכנס "עולם המידע הפתוח" http://meital.iucc.ac.il/conf2009/program.htm

בחרתי במושב א3: גישות הוראה ושיתופיות ברשת. ההרצאות היו מעניינות. שני כיווני מחקר משכו את תשומת ליבי: למידה אינדיווידואלית ולמידה שיתופית. בלוג נתפס כאמצעי ללמידה רפלקטיבית אינדיווידואלית, לעומת זה, וויקי נתפס כאמצעי ללמידה שיתופית, שניהם סוג של למידה מתוקשבת.

בתחום הלמידה האינדיווידואלית: ד"ר גילה קורץ וד"ר יפה בן עמי הציגו את ממצאי מחקר מעקב שנעשה על הבלוגים של המגמה שלנו – שלב א.

בין המסקנות של החוקרות לגבי ניהול הבלוגים על ידי התלמידים:
• "הכתיבה בבלוג מסייעת לתהליך הלמידה, ליצירת אינטגרציה של הנושאים הנלמדים מקורסים שונים, בקישור של הידע הנלמד לתפיסות עולם, להפקת תובנות אישיות ולהשמעת קולם האישי - הביקורתי.
• להערכתנו, בלוג הלמידה תרם רבות להעצמת הסטודנטים ולהגברת הביטחון האישי-מקצועי בתכנון, הפעלה ובניהול סביבה טכנולוגית מורכבת ומתקדמת. "

מנגד נבחנה למידה שיתופית בוויקי. במחקר על למידה משולבת בסביבה מבוססת Wiki כתהליך חינוכי ספיראלי, רפלקטיבי ושיתופי, שנעשה על ידי שירי הגני וד"ר דני בן צבי באוניברסיטת חיפה הגיעו למסקנות:
• "כדי שתיווצר למידה שיתופית מעמיקה ומשמעותית ללומדים, יש צורך לתת זמן לעיסוק בדילמות ושאלות הנובעות מהעבודה השיתופית.
• ככל שניתן מקום לקיומו של שיח בין הלומדים ולשיח בין הלומדים ובין המרצה כך תגבר שביעות הרצון של הלומדים מתהליך הלמידה, ישתפרו יכולות העבודה השיתופית שלהם והם יגיעו לתוצאות טובות יותר במהלך הנוכחי."

התובנות שלי מההתנסות הצנועה בכתיבת בלוג זהות למסקנות של ד"ר גילה קורץ וד"ר יפה בן עמי. בפעילות שעשינו בוויקי – כתיבת ערך "חווית למידה", לדעתי, לא התקיימה למידה שיתופית בין הלומדים. גם כאן, לדעתי, החוקרים צודקים - שיח בין הלומדים חשוב ביותר, ומשום שעבודה שיתופית במטלה זו לא התרחשה – לא נוצלו כל האפשרויות של ויקי בתחום זה. שיח בין הלומדים לבין המרצה התנהל מאוד יפה, אך לא בתוך ויקי. אולי כדאי היה לעשות את כל הפעילות בתוך הפלטפורמה של ויקי. חומר למחשבה.

מחשבות על הסמינר - אתר לימודי אינטרלקט

במסגרת הקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" הערכנו - שותפתי לעבודה, אינה לדין ואני את האתר הלימודי אינטרלקט.
היחסים שלי עם האתר לא היו מוצלחים בתחילת דרכם: כאשר לפני הרבה שנים נציג החברה הגיע לבית ספרי, לא התרשמתי מהאתר ודחיתי את ההצעה לרכישת רישיון שימוש לבית הספר.
הסיבות לכך היו לא מפתיעות: חדרי המחשב בבית הספר בתפוסה מלאה על ידי מגמת מחשבים, ההשקעה בלומדה (אז זאת הייתה לומדה ולא אתר) נראתה לי לא כדאית ביחס לניצולה הנמוך בבית הספר. מן הסתם, הלומדה לא כללה מרכיבי ווב-2, כמו פורום, ולמיטב זכרוני, הייתה דלה בהרבה מגרסתה הנוכחית.
המפגש המחודש עם האתר קרה לפני שנה. מאז ההתרשמות הראשונה הפושרת, קרו לאינטרלקט כמה דברים מצוינים (וגם לי):
ראשית - האתר כעת הוא בחינם לתלמידים ולמורים (הסיבות לשימוש החופשי ידועות לי, אבל לא אפרט). תקשוב הלומדה והחינמיות שלה מאפשרים לתלמידים למידה מהבית ומשחררים אותם מהתלות בחדרי מחשבים בבית הספר, בהם מותקנת התוכנה או סיסמת כניסה.
שנית- האתר עשיר במיוחד בחומרי למידה במקצועות שונים: אנגלית, מתמטיקה, פיזיקה, כימיה ועוד... באתר אלפי דפי תוכן- כ- 4200 פרקי לימוד.
שלישית - הושקעה באתר עבודה פדגוגית ייחודית. בנוסף, האתר ידידותי מאוד למשתמש, עיצוב נקי, ברור, נווט נוח. סביבת למידה נוחה.
המסך מחולק לשלושה חלונות:
חלון א - בחלון זה מתקיימת הלמידה, מנוהלים פורום ומשוב. פורום מאפשר אינטראקציות לומד-לומד, לומד-מורה. אינטראקצית לומד-תוכן מתקיימת באמצעות שליטה מוחלטת של הלומד על תהליך הלמידה, הכוללת משוב אוטומטי בתרגול השותף.
חלון ב- תוכן עניינים, מחשבון ודפי נוסחאות. ניתן לבחור בפרקי לימוד, מבחנים ובחנים,לבצע חישובים.
חלון ג- אפשרות לחיפוש מושגים, החלפת קורס.
בין החסרונות ניתן לציין העדר אפשרות לתיעוד תהליך הלמידה והעדר אפשרות של בקרה עליו על ידי המורה. הפונקציות המכוונות למורים פחות עשירות מהפונקציות המכוונות לתלמידים.
לטעמי, האתר ממלא אחר המטרות שלו – להיות מורה פרטי לתלמיד. יתכן ואשלב בסמינר שלי את השימוש באתר אינטרלקט כסוג של למידה מתוקשבת שבאה בחשבון ועומדת למבחן היעילות והתוצאות.

ייסורי מרצה-מקוון צעיר

במשך שבע שנים הייתי שותפה בצוות מנחות ברשת אורט בראשותה של דר' נעמי ציזיק. בין היתר, ביחד בנינו והנחנו השתלמות מקוונת בהיקף של 4 מודולות בנות 112 שעות כל אחת. כל מנחה הובילה מודולה אחת בהשתלמות.
שני דברים מהניסיון הזה זכורים לי היטב – הנאה וסיפוק בכתיבת חומרי למידה ותחושות די קשות במהלך הנחיה המקוונת בפועל: המעקב אחרי המשתלמים, הזמינות למשתלמים, בדיקת המטלות וכתיבת המשוב – אלה המרכיבים שגרמו להרבה כאב ראש...
לכן כאשר דר' גילה קורץ הזמינה להרצאת אורח את מתי אלפר, במסגרת הקורס "הערכת טכנולוגיות ידע", שיספר על ניסיונו בתחום, שמחתי וניסיתי להשוות עם חוויות ההנחיה שלי.
מתי אלפר סיפר בגילוי לב ובהומור את חוויותיו כמרצה מקוון טירון: כיצד נרתם לרעיון, על ההשקעה בפיתוח החומרים, ובעיקר על השקעה האדירה בהנחיה הוירטואלית של 300 סטודנטים, שגם להם זו התנסות מקוונת ראשונה.
הנה מספר מסקנות-ההמלצות מפיו:

• יש לחלק את חומר הלימוד למנות קטנות.
• יש לוודא שכל הקישורים "עובדים".
• לריבוי מטלות בקורס יש צד בעייתי – מישהו צריך לבדוק אותן, ומישהו הזה הוא בד"כ המרצה...
• יש לפרסם לו"ז מדויק ללמידה ולמסירת עבודות.
• למרצה חייבת להיות הכרות מצוינת עם מערכת HL, פלטפורמה בה מתקיימת הלמידה.
• המרצה חייב להיות בעל גישה למערכת גם כסטודנט, על מנת שיוכל לבדוק מה רואה הסטודנט בסביבת הלמידה שלו.
• למרצה-מקוון מתחיל חייבת להיות תמיכה מקצועית משני סוגים: מבחינת מערכת HL ומבחינת עיצוב הלמידה המקוונת.
• רצוי שלמרצה מקוון תהיה תמיכה מנטאלית – משענת בעת מצוקה.
• לא כדאי לכעוס על הסטודנטים – גם הם במצוקה.
• את כתובת המייל והטלפון הפרטיים כדאי למסור לסטודנטים רק במקרים דחופים.
  

עצות שוות זהב. ואז האיוש נראה יותר נוח...

בזכות "דפקט הפרפר"

הנה מה שקורה כשאינני לחוצה בזמן. אני מחפשת חומרים לבניית תוכנית לימודים במתמטיקה ומוצאת את עצמי אחרי כמה קליקים קוראת מחקר מפוברק על השפעת המילה "פיצה" בכותרת הפוסט על מספר הכניסות לבלוג.

לכל הדעות זהו "דפקט הפרפר" במיטבו, כפי שתואר על ידי גבי סלומון בספרו "טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע". דפקט הפרפר היא תופעת שיטוט אסוציאטיבי וקופצני, כאשר הקשרים בין פריטי המידע רופפים . זו שוטטות, ללא העמקה בעניין זה או אחר. "דפקט הפרפר" מלווה, בדרך כלל, חיפוש פריטים סתמי הנובע מגירויים חיצוניים ומאפיין התנהגות של ילדים. לדברי סלומון בחיפוש ממוקד ובוגר, מודרך מטרה, זה לא קורה.

אני אוזרת אומץ להגיד: אני מסכימה עם ההגדרה של סלומון, אבל עם הסתייגויות. כאשר גולשים באתר למודי או בתוך עצם למידה והוא משופע קישורים שעלולים להסיט מלמידה – יש סכנה של "דפקט הפרפר". כאשר מבצעים חיפוש באינטרנט, בוגרים וממוקדים ככל שנהיה קשה מאוד להימנע מ"דפקט הפרפר".

אני נתקלת באתרים מעניינים, בבלוגים מצוינים ובמאמרים עמוקים, בדרך כלל, במקרה – תוך אותו שיטוט חסר האחריות, המובל על ידי "גירויים חיצוניים". כך פגשתי בלוגרים מעניינים, העוסקים בתחום טכנולוגית ידע , או כותבים מוכשרים ומסקרנים שכיף לקרוא את פרי עתם. אני לומדת מהם דברים, לא תמיד את אלה שחיפשתי. אני טוענת ש"הדפקט" עשוי להיות מועיל.

ועכשיו המבחן: אני מפתה אתכם לקרא את הפוסט מחקר חדש מגלה כי פיצה טובה לעסקים בבלוג של דובי קננגיסר. ממולץ לקרא גם את התגובות.

נראה אם תעמדו בפיתוי.

חוויית למידה – ההגדרה (5)

שיתפתי אתכם בהתלבטויותי לגבי הגדרת המושג "חוית למידה". ההגדרה מוכנה והעליתי אותה לויקי. עתה היא לשיפוטכם.
_____________________________________________________

חווית למידה היא הרגשה עמוקה, התרשמות רבה מתהליך למידה, מלווה ברגשי התפעלות והזדהות. זהו מאורע שרישומו על האדם רב. חווית למידה עשויה להתרחש כתוצאה של תהליך למידה אישי או חברתי. חווית למידה נוצרת כתוצאה של אקטיביות של הלומד, תוך יצירת איזון בין הגירוי החיצוני לבין חקירה פנימית. חווית למידה עשויה לגרום לשינוי בהתנהגותו או בשכלו של הלומד.
התנהגות הלומד עשויה להיות פעולה הניתנת לצפייה, כמו דיבור,כתיבה, קריאה, תנועה או פתרון בעיות. התנהגות הלומד עשויה להיות גם נסתרת/סמויה ובלתי ניתנת לצפייה- משהו שקורה במוחו של הלומד, כמו חשיבה או רפלקציה, הבנה, זיכרון, רכישת עמדות וערכים ספציפיים.
השינוי בהתנהגות או בשכל, לו מצפים כתוצאה של למידה, מתבטא בזכירה של מידע ספציפי, ברכישת הבנות חדשות, ביכולת ליישם ידע ולחשוב בהתאם למטרות החינוך.
דוגמה מפורסמת לחוויית הלמידה היא ארכימדס, שנתקף באקסטזה למראה תגליתו. הוא קרא "אווריקה", קפץ מתוך האמבטיה ורץ עירום בעיר והוא מלא התלהבות על החוק הפיסיקלי שגילה.
איזו למידה עשויה לגרום לחווית למידה?
למידה מבוססת פרויקטים או למידה המובילה לפיתוחו ולבנייתו של תוצר לימודי בשילוב הערכה לשם למידה עשויות לתרום לחווית למידה משמעותית. לטכנולוגיה פוטנציאל רב להיות אמצעי יעיל ומגוון ולהוות מנוף ביצירת חווית למידה אופטימאלית.

כיצד ליצור/ לתכנן חווית למידה עבור דור חדש של הלומדים?

הצעה ללמידה באמצעות בלוגים שעשויה ליצור חווית למידה:

גלה– בשלב זה הלומד בוחר ברעיון/ נושא/ מושג אותו הוא מעוניין לחקור.
הגדר- הלומד מגדיר מטרות/בעיות בנושאים אותם הוא מעוניין לחקור.
התעמק – הלומד מתעמק בנושא, נמצא באינטראקציה עם החומר. הלומד קורא, כותב בבלוג, יוצר תשתית של פריטים מקוונים (בדלישוס, בלוגים וכו'...) הלומד יוצר קישורים רלוונטיים ותקשורת רלוונטית עם לומדים אחרים.
בנה- בנית ידע. תיעוד תהליך החקירה. תקשורת באמצעות תגובות בבלוגים של לומדים אחרים. שיתוף משאבים.
תרום – הלומד מתחיל ליצור חומר מקורי: סרטונים, ראיונות, פודקסטים ומצגות שעשויים להעשיר ולהרחיב את גוף הידע בנושא שנבחר לחקירה.

הצעה זו מבוססת על עקרונות של למידה הבנייתית: למידה אקטיבית ושיתופית, ממוקדת תוצר. למידה כזו עשויה להוביל לשינוי בהתנהגות ובשכל. למידה כזו משאירה רושם רב על הלומד ויוצרת חווית למידה.
______________________________________________________
מקורות:
1. אבניאון, א' (עורך) (1997). מילון ספיר. הד ארצי הוצאת לאור בע"מ/איתאב בית הוצאה לאור.

2. אורנשטיין, א', קאליש, נ', בנימיני ד' וכץ, י' (1991). בין לומדים ומלמדים – מזווית ראייה אחרת. תוכנית לשיפור תהליכי למידה. כרך א'. משרד החינוך והתרבות. ירושלים. עמ' 31-33

3. חוויות למידה (2008). פורום הדרכה בארגונים של אתר themarker. נדלה ב-1.07.09.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=432776

4. חטיבה, נ' (2003). תהליכי הוראה בכיתה. ההוצאה האקדמית לפיתוח סגל הוראה. עמ' 44

5. מידגנסקי, ש' (2008).למידה סביב תוצר והערכה שזורה בלמידה. מוט"ב כעת. גליון 2. נדלה ב-30.6.09
http://www.mutav.org.il/images/magazine1/magazine2/g2_10-12.pdf

6. קשתי, י', אריאלי, מ' ושלסקי, ש' (עורכים) (1997). לקסיקון החינוך וההוראה. הוצאת רמות/אוניברסיטת ת-א

7. רוזן, י' וכהן-דרור, מ' (2008). חוויה אופטימאלית בסביבות מתוקשבות ללימוד מתמטיקה. אתר של מכון מופ"ת, פורטל מס"ע. נדלה ב- 2.7.09.
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1808&referer=useJsHistoryBack

8. Glogowski, K. (2007). Creating Learning Experiences. Blog of Proximal Development. Retrieved July 3, 2009http://www.teachandlearn.ca/blog/2007/08/16/creating-learning-experiences/

אותנטי - חווית למידה (4)

המכתב שלא שלחתי לדר' גילה קורץ
אני בלחץ!
במסגרת מטלת ויקי בחרתי להגדיר מושג שמסקרן אותי "חווית למידה". לא חשבתי שיהיה קל אבל גם לא ציפיתי שאתקל בקושי מיוחד.
הבנתי שעלי להגדיר מושג במובן: חווית למידה אישית, טובה, מעצבת, משפיעה וכו'... לא מצאתי בעברית הגדרה לחוויית למידה.
אז חיפשתי באנגלית. התרגום המתבקש של חווית למידה:Learning Experience.
ושוב חיפשתי, כתבתי פוסטים, אספתי חומרים... אבל הגדרה אין...
אז מה הבעיה?
בעברית
חוויה – שורש המילה "חוה" – המשמעות- לחוות/להרגיש. "צבע" המושג - חיובי. כאשר אנו אומרים "זו חוויה" על הלמידה, אנו מתכוונים להתרגשות מלמידה, משהו שמשאיר עלינו רושם ארוך טווח (ובכך משפיעה על הידע).
באנגלית
שורשי המילה "ניסוי- ניסיון". ולכן Learning Experience קשור לידע פרוצדורלי, ידע הנרכש מתוך צפייה והתנסות. "צבע" המושג נייטרלי - הניסיון יכול להיות חיובי ושלילי. ואפס.

אני מחליטה בזה, להגדיר את המושג, כפי שהוא נתפס וכפי שמשתמשים בו בעברית. כנראה, באנגלית הכוונה להתנסות לימודית. אני מבינה שיש קשר הדוק בין המושגים, אבל יש גם ניואנסים! והם עושים את ההבדל.
מה יצא? בפוסטים הבאים.