הסמינר (2) – סופר Moodle

משום שסמינר שלי הוא מחקר פעולה, אני עסוקה בשלב זה ב"פעולה": בחרתי בכלי המאפשר לי לממש את תוכניותי. אחרי חיפושים והתלבטויות קשות בחרתי בפלטפורמה מצוינת עבור הצרכים שלי - Moodle.
Moodle היא פלטפורמה חינמית, נוחה מאוד עבור המורה. מוודל מאפשרת הכל: ניהול ידע, ניהול תלמידים, פורומים, הודעות אישיות, סקרים, בחנים. ולא פחות חשוב: המערכת יודעת לעקוב אחרי פעילותם של תלמידים.
אמנם Moodle שונה ממערכת HighLearn שבה בניתי את הקורס המתוקשב בסמסטר השני, אבל הניסיון והתובנות שרכשתי שם עזרו לי להרגיש מאוד בנוח עם מוודל מיד בהתחלה. וחוץ מזה, המערכת באמת ידידותית.

בדלישוס אספתי כמה קישורים מועילים.

למי שעוד לא גילה את הכלי: צפו בסרטון, 2 דקות 47 שניות.

רשתות חברתיות ומורים

בסמסטר הראשון, בקורס טכנולוגיות למידה, העלתה ד"ר גילה קורץ שאלה – האם רשתות חברתיות יכולות לסייע בהוראה? אני אדם אופטימי ומחפש את החיובי – לא ידעתי, אבל האמנתי שאפשר. עכשיו אני יודעת שאפשר. אני מכירה אישית מורים המנצלים את פייסבוק לצרכי התקשורת עם התלמידים וקידום הלמידה.
מצד שני, מתרבות הידיעות על האירועים בהם פוגעים התלמידים במורים בעזרת אותן הרשתות: מקליטים את המורים בזמן השיעור בעזרת טלפונים הניידים ומפרסומים ב- YOUTUBE, מתארגנים בפייסבוק ומטרידים את המורים.
באתר של אורט התפרסמה כתבה מאת צביה אלגלי, המתארת את התופעה ומציעה פתרונות להתמודד איתה.
עוד משהו לתשומת לבינו...

הסמינר (1) - הריון ולידה

לפני מספר שבועות, בשעה טובה ומוצלחת אני הבנתי במה יעסוק הסמינר שלי: בתיאור וניתוח תהליך הפיכתי למורה מתוקשבת. כמובן שד"ר גילה קורץ עזרה לי להחליט במה להתמקד, כי תוכניות שלי היו כתוכניותיו של נפוליון לפני הפלישה לרוסיה. גם לפני שבחרתי בנושא זה, חשבתי לשלב בהוראה שלי תקשוב ולמידה מרחוק ולמדוד את הידע של התלמידים בעקבות סוג חדש של למידה. אבל גילה האירה לי שיותר מעניין לחקור את התהליך שעובר המורה בהפיכתו למורה משלב הוראה מתוקשבת. הרעיון מצא חן בעיני וגם זה מאוד מתאים לי.
אז, מבחינת שלבי ההתקדמות אני ב"חודש הראשון": בחרתי נושא, הצבתי שאלות, בחרתי חלק מהמקורות לסקירת ספרות. תיכנתי והתחלתי לבצע את הפעילות המתוקשבת עם התלמידים.
התחושה היא טובה – אני מתחילה ליישם את מה שלמדתי.
בפוסטים הבאים אציג חלק מהכלים ברשת בהם אני משתמשת בהוראה שלי.

יחידת לימוד מתוקשבת (3). ניתוח,תכנון והערכה.

לאחר שבחרנו בנושא לעבודה – סדרה הנדסית, שקלנו לשנות אותו לנושא חדש שהוכנס לאחרונה לתוכנית היבחנות החדשה במתמטיקה – פתרון בעיות גיאומטריות באמצעות טריגונומטריה וגיאומטריה אנליטית. בעקבות הערכה מחדש ודיון ממושך והגענו למסקנה:
§ אין יתרון בהצגת הנושא החדש באופן מתוקשב-ממוחשב.
§ החומר בנושא החדש דל ביותר.
לאור שתי הבחנות אלה חזרנו לנושא המקורי. יתכן ונבהלנו קצת מהצורך בהתמודדות הכפולה – גם עם בנית התוכן וגם עם בנית הגרסה המתוקשבת שלו. מה שהכניע אותנו לחזור לנושא המקורי הוא שהנושא חדש "לא מספיק פוטוגני" לתקשוב.
בתום שלב הניתוח כתבנו מסמך איפיון, ובתום שלב התכנון בנינו תרשים זרימה.

יחידת לימוד מתוקשבת (2) – מודל ADDIE

סיפרתי בפוסטים קודמים שאני מעורבת בפיתוח יחידת לימוד מתוקשבת. את היחידה אנו בונות על פי שלבי המודל ADDIE, שפותח באוניברסיטת פלורידה בשנת 1975. במודל ADDIE חמישה שלבים, כאשר יש תוצר בסופו של כל שלב ושלב:

A – Analysis – ניתוח (בשלב זה כותבים את מסמך האפיון).
D - Design- תכנון (בשלב זה בונים תרשים זרימה, ניווט ופעילויות).
D - Development- פיתוח (בשלב זה מפתחים תוכן הקורס, כותבים תסריטים).
I- Implementation- יישום (בשלב זה מפיקים גרסה ראשונה של יחידה מתוקשבת).
E - Evaluation- הערכה (הערכה מעצבת ומסכמת, גרסה סופית של המוצר).

סכמה של המודל מתארת את הקשר בין כל שלבי הפיתוח- הערכה מחדש נמצאת בכל שלב בפיתוח.

מתוך ניסיון קצר שלי בפיתוח חומרים מתוקשבים: עצם למידה, יחידת לימוד מתוקשבת ומשחק מתוקשב - המודל נוח מאוד ויישומי.

אנחנו נמצאות בשלב הפיתוח ועל כך בהמשך...

מחשב לכל ילד, לומדה לכל ילדה?

אני מקנאה. מדוע?
ראו בעצמכם את הכתבה שהתפרסמה אתמול ב"אולפן שישי".

12 דקות של נחת.

http://www.mako.co.il/news-channel2/Friday-Newscast/Article-33e5fdcae0b5521004.htm

אולי אלה סימנים ראשונים של מהפכה? (ראו פוסט קודם).

תקשוב במערכת החינוך – בעקבות הפורום (2)

רוב הדוברים בפורום (ראו פוסט קודם) הדגישו שלמורים אין תחליף: המורה יכול להחזיק גיר או מיקרופון, מצלמה או מחשב - המורה הוא המנהיג וטכנולוגיה היא רק כלי. לדעתי, זו אמירה מאוד חזקה בכנס מהסוג בזה.
פרופ' דוד חן סיכם את הפורום והתייחס לבעיית הטמעת הטכנולוגיה במערכת החינוך. הוא ציין את הבדלים בין הארגונים שמצליחים עם טכנולוגיה לבין מערכת החינוך שאינה מצליחה:
1. קבלת החלטות במערכת החינוך אינטואיטיבית, לא מתוכננת, תלויה באידיאולוגיה ופוליטיקה.
2. מחקר ופיתוח. במערכת החינוך המו"פ הוא לא חלק מתרבות ארגונית, כמו בארגונים שמצליחים. ללא מו"פ אין קדמה. העדר מו"פ בחינוך לא רק בארץ, אלא גם בעולם.
3. העדר תחרות. למערכת החינוך אין מתחרים. מערכת החינוך לא נותנת דין וחשבון על אי הצלחות שלה.
4. למערכת החינוך אין מטרות מדויקות.
5. ארגונים עתירי טכנולוגיה שייכים למגזר פרטי, מערכת החינוך למגזר הציבורי.
6. ירידה בערך תפקידו של הקוריקולום.
מבט "על" על בעיות ו"מחלות" של מערכת החינוך עוזר מאוד להבין את המבוא הסתום שבו אנו נמצאים. ברור כי השינוי לא יבוא מלמעלה. אז נקווה שמהפכה תבוא מלמטה, כמו כל המהפכות, לא?

תקשוב במערכת החינוך - בעקבות הפורום (1)

לפני יומיים התקיים במרכז ללימודים אקדמיים פורום חינוך, שעסק בתקשוב מערכת החינוך, בניצוחה של דר' גילה קורץ. בפורום לקחו חלק אנשים בעלי זכויות והישגים רבים בתחום התקשוב, וגם אנחנו – תלמידי מגמת התקשוב. ראשון הדוברים היה נשיא המכללה - פרופ' דב גולדברגר שציטט מהשיר של אביב גפן "סוף העולם":

ילד סינטטי כבוי מול מסך שדולק,
תסתכל על הרחוב איך הוא ריק,
כבר שכחנו איך לשחק...

פרופ' גולדברגר דיבר על "החור באיזון" – חוסר איזון שנוצר אצל הדור הצעיר בגלל השימוש הבלתי מוגבל בטכנולוגיה. ההתמסרות המוחלטת לטכנולוגיה מונעת מהילדים לקרא, לשחק, להיות בתנועת נוער.
זו אחריותנו להציב לילדים את הגבולות, ללמד צרכנות נבונה ולחשוף אותם לדברים נוספים. האבסורד הוא, שהתמונה בבתי הספר כל כך הפוכה! לדעתי, נדרש איזון נוסף: בין צריכת טכנולוגיה אישית ופרטית לבין צריכת טכנולוגיה למטרות לימודיות. וגם זו אחריותנו.
השאלה היא: כיצד מאזנים?