יום שני, 13 ביולי 2009

לומדים 2.0. עובדים 0.1

בבית ובלימודים אנחנו מתפקדים 2.0. בעבודה הכל זורם לאט יותר...
הכירו את שרלין - מצגת מקסימה, שהוכנה על ידי Janet Clarey מ- Brandon Hall Research.
חומר למחשבה.

http://www.slideshare.net/jclarey/meetcharlene?type=powerpoint

מהי חווית הלמידה שלך? (2)

מעניין, מה אנחנו זוכרים כחוויות למידה?
בני הצעיר עולה לי"ב, משתף בחוויה שלו: בכיתה ו' ביקשה המורה להיסטוריה מכל אחד מהתלמידים להכין טופס מבחן כהכנה למבחן. תלמיד שהכין טופס מבחן הכי טוב – קיבל 100, כל השאר נבחנו במבחן שהתלמיד הכין. תחרות המבחנים גרמה לו ללמוד אחרת לקראת הבחינה ולהצליח בה.
אחת מחוויות הלמידה שלי: בטכניון, בו למדתי לתואר ראשון, למדנו רק לקראת מבחנים. מושג "עבודה" לא היה קיים בפקולטה למתמטיקה. ואז הגיע פרופסור צעיר (לצערי, לא זוכרת את שמו), שחזר משהייה ארוכה בארצות הברית, שם לימד באחת האוניברסיטאות. הוא הביא איתו בשורה: עבודת סוף סמסטר אישית במקום מבחן, אותה הכנו והצגנו לפני חברינו. עד עכשיו אני זוכרת את נושא העבודה, את תוכנה, כיצד הצגתי אותה ומה הייתה הערכה עליה. מעט מאוד רעיונות זכורים לי מההכנות לקראת אינספור מבחנים שעשיתי ( מגזימה קצת...).
אני מתחילה לגבש רעיון להגדרת "חווית למידה" - למידה אקטיבית שמובילה לתוצר.
מהי חווית למידה שלך? אתם מוזמנים לשתף...

יום שישי, 10 ביולי 2009

יש (אין ) לי מושג - חווית למידה

בקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" אנו מעמיקים את ההכרות עם סביבת למידה ויקי. כחלק מחובות הקורס עלינו לבחור מושג, לכתוב את הגדרה ולהעלותה לסביבת ויקי. הגדרה חייבת לעמוד בשני תנאים: רמה אקדמית ומסגרת של 200 מילים. העבודה היא אישית.
בחירת המושג לוותה בהרבה התלבטויות ודאגות – שהמושג יהיה מעניין ומאתגר עבורי, שלא יהיה טריוויאלי שאשכיל אחרי העיסוק בו.
בחרתי במושג "חווית למידה". לכאורה זה מושג ששגור בפינו ודי מובן, אבל האם אנו יודעים באמת מהי חווית למידה ואיך יוצרים אותה בצורה מושכלת?
חומרי הגלם שלי:
1. אתר של Wikiversity(אחות של ויקיפדיה)
http://en.wikiversity.org/wiki/Learning_experience
2. בלוג של ד"ר חנן גזית, מנכ"ל חברת MetaverSense המתמחה בתלת מימד באינטרנט ובתוך עולמות וירטואליים כמו סקנד לייף.
http://www.vrider.net/2009/02/blog-post_09.html
3. פורום הדרכה של themarker
http://cafe.themarker.com/view.php?t=432776
אני מקווה שגם סביבת ויקי וגם המושג שבחרתי יעשירו את דרכי ההוראה שלי.

תובנות באמצע הדרך

בתחילת לימודי התואר שאלתי את עצמי, ואמיצים ממני שאלו את המרצים: מה אנו לומדים? מהו, בעצם, ההבדל בין הקורסים שאנו לומדים? הקישוריות בין הקורסים לא הייתה שקופה. התמונה הכללית הייתה מטושטשת.
כעת, באמצע הדרך, אני מתחילה להבין את הגיון שבתוכנית הלימודים, את מבנה החומר הנלמד: התחלנו "ברזולוציה נמוכה", בהכרות מרחוק עם הנושאים: תקשוב, כלי web2, חינוך בעידן הפוסט מודרני. עם התקדמות בלמודים "הרזולוציה" בתחום הנלמד עולה. בסמסטר ב' בנינו אינטראקציה ממוחשבת, בנינו יחידת לימוד מתוקשבת, הערכנו אתרים לימודיים וכלים תקשורתיים. בסמסטר ג' נעבוד בפלטפורמת ויקי, נעריך אתרים לימודיים, נבנה אתר לימודי, נבנה יחידת לימוד מתוקשבת.
לאור התהליכים שאני עוברת אני מתחילה לראות את הכל הפרטים בתמונה, שנראתה כל כך מטושטשת בהתחלה. אני אוהבת את אופי הלמידה – תיאוריה בצד פרקטיקה. לא בהרבה תחומים זה אפשרי.
למזלי התחום שבחרתי ללמוד משתנה ומתחדש במהירות רבה – התמונה לא נשארת סטטית, כדי "להיות בעניינים" אצטרך ללמוד כל הזמן.

יום חמישי, 9 ביולי 2009

תדירות = דופק

אתמול בקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" הציגה ד"ר גילה קורץ את המתווה להערכת שלב א'-הערכה מעצבת של הפורטפוליו (בלוג חינוכי). אחד מהמדדים להערכת מידת המעורבות של הסטודנט היא תדירות כתיבת הפוסטים ועדכונם. ההמלצה במתווה: כתיבת פוסט אחד בשבוע, לפחות. אני מסכימה לגמרי עם המדד ומבינה את חשיבותו.
אבל...
בדיון שהתקיים בכיתה הצגתי את בעייתי - דחיית הפרסום של הפוסטים שאני כותבת בגלל העדר זמן לליטוש הטקסט הכתוב. לדעת ד"ר גילה קורץ כתיבה בתדירות קבועה אותנטית ואפשרית. תמיד ניתן לערוך ולעדכן את הפוסט, תמיד ניתן לגנוז אותו.
נזכרתי בהגדרה של ד"ר נילי מור לבלוג: בלוג הוא אתר בית עם דופק (כנס צ'ייס 2009).
ובהקשר זה, מיותר להגיד כי דופק חלש או מהיר מידי הם סימנים לבעיה! הגדרה זו מבליטה את היתרון הגדול של בלוג – מידע, ספורים ומחשבות עדכניים!
אני מתכוונת להפנים את השיעור ולעמוד בתדירות המצופה.

יום ראשון, 5 ביולי 2009

ספר דיגיטלי או ספר רגיל?

אני ממשיכה את הנושא של למידה ממסך ולמידה מנייר.
במסגרת לימודי הקורס " טכנולוגיות ידע ותקשורת למידה" נדרשנו לבחון יתרונות וחסרונות של קריאה בספר דיגיטלי לצורך אקדמי.
לחוויית הקריאה מספר דיגיטלי עיינתי בספר "אירופה ערש הלאומיות" של הנרי וסרמן מאתר פאר של האוניברסיטה הפתוחה.

יתרונות הקשורים לאפשרויות הטכניות של הספר הדיגיטלי:
· המצאות נוחה בתוכן הספר
· שליטה בגודל הטקסט
· שליטה בתצוגת העמוד
· אפשרות סיבוב הטקסט
· ניידות נוחה בין העמודים
· אפשרויות חיפוש לפי מילים בתוך הטקסט ובהערות
· מידע על מידת הרלוונטיות של החומר שחיפשנו
· אפשרות להכנסת הערות לגבי הכתוב
· אפשרות סימון בתוך הטקסט
· אפשרות הדפסה של ההערות שלנו
· אפשרות לשליחת הטקסט במייל , מה שמאפשר שיתוף.

יתרונות נוספים:
· זמינות הספר, לא חייבים לרכוש ספר או ללכת לספריה.
· התאמה לצורכי הלומד – כל אפשרויות החיפוש מקלות וחוסכות זמן
· הטקסט הופך להיות יותר "פלסטי" מטקסט שבספר אקדמי רגיל
· מתאים לקריאה מסועפת, לא ליניארית

חסרונות:
· קריאה מספר דיגיטלי מצריכה מחשב מחובר לאינטרנט, ללא הפרעות.
· קיים מגוון יחסית קטן של ספרים אקדמיים בפורמט דיגיטאלי.
· קריאה ממסך המחשב לא מתאימה לכולם.
· קריאה מספר דיגיטלי בצורה ליניארית לא עדיפה על קריאה מספר רגיל.

ובכן, קריאה (הייתי אומרת, שימוש) בספר דיגיטאלי לצרכי הכנת חומרים אקדמיים עדיפה, לדעתי, על ספר אקדמי רגיל, בזכות אפשרויות איתור המידע שבו והערכת הרלוונטיות של המידע, דבר החוסך זמן ללומד. יחד עם זאת, יש סכנה, שבאיתור מידע ספציפי בתוך הספר נדלג על פרטים חשובים אחרים המצויים בספר. לדעתי, לצורך קריאה ליניארית עדיף ספר רגיל. יתכן שהעדפה זו תלויה בגיל.

גמילה מניירת

לאחרונה שמתי לב שאני ברצון קוראת מהמסך ולא ממהרת להוציא הדפסות של חומר לימודי.
כאשר דר' גילה קורץ, ראש החוג שלי במכללה, העידה על עצמה בתחילת הלימודים שהיא מעדיפה לקרוא מהמסך, הייתי מופתעת. אבל בתקופה אחרונה שמתי לב שאני כבר לא אוגרת באדיקות את הניירות של ההרצאות ומעדיפה לקרא את חומר מצג המחשב. אני מרגישה את התהליך האבולוציוני הקוגניטיבי על עצמי: חל שינוי בהרגלי הלמידה שלי בעקבות השימוש האינטנסיבי במחשב.
בכנס צ'ייס האחרון (2009), התקיימה הרצאה "תחושת ההבנה וזיכרון המלוות למידת טקסט המוצג על מסך המחשב". הרצאה זו בא בעקבות מחקר שנעשה באוניברסיטת חיפה על ידי רקפת אקרמן. על לפי הסקר, שנעשה לפני המחקר, קיימת העדפה ברורה ללמידה מנייר. המעטים שמעדיפים את צג המחשב מציינים את הסיבות הבאות: איכות הסביבה וסוג הטקסט, הדורש הרבה חיפוש. לומדים המעדיפים את הנייר מציינים בעיקר בעיות ארגונומיות: ברק ממסך, המעייף את עיניים; כליי סימון לא נוחים ו"לא ניתן לקחת את הטקסט למיטה". המחקר עסק בשאלה: האם למידה מנייר ומצג המחשב זהה? האם קיים הבדל אמיתי או סובייקטיבי בין הלמידות? הממצאים מפתיעים: הארגונומיה לא משפיעה על הלמידה בלמידה מהמסך. יש הבדלים בין למידה מהנייר ובין למידה מהמסך באיכות ניטור ההבנה ובשליטה על תהליך הלימודי. מומלץ לקרא את המאמר ו/או לראות את ההרצאה המוקלטת (14 דקות)!

יום רביעי, 6 במאי 2009

bravo

בסרטון זה נתקלתי כאשר חיפשתי חומרים עבור המשחק שבניתי במסגרת הקורס "סביבות למידה ממוחשבות". המשחק שלי עוסק בנימוסים והליכות. Bruno Bozzetto, יוצר סרטון האנימציה, משווה בין התנהגות האירופיים והתנהגות האיטלקים. למי אתם חושבים אנחנו דומים?
הופתעתי, כמה הרבה ניתן לומר ללא מילים, בשפה ויזואלית צנועה, אבל גאונית. תיהנו.